רע"ב 3560/15 אברהם אסולין נ. שירות בתי הסוהר

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים (השופט ג' גדעון ) בעת"א 10838-04-15 מיום 12.5.2015, בגדרו נדחתה עתירתו של המבקש נגד החלטתו של מפקד מחוז דרום בשירות בתי הסוהר בדבר הפסקה מנהלית של עבודות השירות שהוטלו עליו.

רקע והשתלשלות

1.

המבקש הורשע בבית משפט השלום בגדרם של מספר תיקים שצורפו יחדיו בעבירות שונות לרבות איומים וגניבה, ונדון לעונש של שישה חודשי מאסר לריצוי בדרך של עבודות שירות. מהבקשה עולה כי המבקש החל בביצוע עבודות השירות ביום 29.6.2014 ואין חולק כי עד להפסקתן, הספיק לרצות ארבעה חודשים מתוך עונשו.

2.

בפסק דינו של בית המשפט המחוזי תוארה השתלשלות האירועים שהובילה להחלטה על הפסקת עבודות השירות וריצוי יתרת עונשו במאסר ממש. על פי המתואר, בחודשים יולי ואוגוסט 2014 נעדר המבקש מספר ימים מן העבודות ללא אישור ובהמשך לא ענה לשיחת טלפון מהמפקח עליו. בעקבות זאת נערכה למבקש שיחת בירור שבמהלכה הוזהר בגין התנהגותו השלילית והוחזר להמשך ריצוי העונש בעבודות שירות. בסמוך לאחר מכן אושרה למבקש, לבקשתו, חופשה מיוחדת בת חודש בשל מצבו הכלכלי הקשה. חרף זאת, הוסיף המבקש להיעדר מעבודות השירות ללא רשות, ובסך הכל נעדר 37 ימים מבלי שהדבר אושר לו ומבלי שהמציא אישורי מחלה.

ביום 3.3.2015 התרחש האירוע שבעטיו הוחלט להפסיק את ביצוע עבודות השירות. במועד זה נכנס המבקש על פי הנטען לחדר האפייה במטבח בסיס צה"ל שבו הוא מבצע את העבודות, למרות שהדבר נאסר עליו וחרף קריאות מעסיקו הישיר שלא להיכנס למקום. בשלב זה החל דין ודברים בין המבקש לבין המעסיק, במהלכם העליב הראשון את האחרון, כינה אותו בכינויי גנאי ואף איים עליו שזה "הסוף שלו" ושהוא "יגמור אותו". בהמשך, על פי הנטען, סרב המבקש לעזוב את המקום והמשיך לאיים על המעסיק, שהגיש מיד לאחר מכן תלונה במשטרה ונאלץ לחזור לבסיס בניידת משטרה בשל חששו מן המבקש. אין חולק כי לאחר מכן התנצל המבקש בפני המעסיק.

בעקבות זאת, ביום 11.3.2015, נערך למבקש שימוע שבסופו המליץ מפקד בית הסוהר "אלה" להפסיק את ביצוע עבודות השירות והגדיר את האירוע ככזה ש"חוצה קווים אדומים". על יסוד המלצה זו החליט מפקד מחוז דרום בשירות בתי הסוהר ביום 18.3.2015 על הפסקה מנהלית של עבודות השירות, החל מיום 12.3.2015.

3.

המבקש עתר נגד ההחלטה לבית המשפט המחוזי וטען כי המשיב לא נתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו ולהציג מסמכים רלוונטיים. כמו כן, הוא דחה את הטענה בדבר איומים וגרס כי המעסיק הפריז בתיאור האירוע כהמשך להתנכלותו לו. לעתירתו צירף המבקש אישורים רפואיים המתייחסים לתקופה כוללת של 57 ימים.

4.

בפסק דין מיום 12.5.2015 קבע בית המשפט המחוזי כי מגיליון השימוע של המבקש ומטענות המשיב עולה כי המבקש לא מילא אחר ההוראות המחייבות את עובדי השירות כבר מחודש יולי 2014, כאשר נעדר ללא אישור ולא הגיש מסמכים רפואיים בזמן אמת. התנהגות זו נמשכה גם בחודשים הבאים, חרף החופשה המיוחדת שאושרה לו בגין מצבו הכלכלי. בית המשפט העיר כי אם היה מדובר רק בהיעדרויות, כי אז יתכן שהיה מקום לשקול עריכת שימוע נוסף למבקש בכדי לברר את סיבתן, גם אם לפנים משורת הדין. ברם ההיעדרויות אינן עומדות לבדן והאירוע החמור מיום 3.3.2015 מאפיל עליהן. בתוך כך, הטעים בית המשפט את חומרת האירוע, שכלל לכאורה ביצוע עבירות פליליות, וקבע כי לא ניתן להבליג עליו בשל המסר שהבלגה כאמור עלולה להעביר לעובדי שירות אחרים, למעסיקים של עובדי שירות ובעיקר למבקש עצמו. צוין כי מעשה זה מלמד על כך שהמבקש אינו סר למשמעת הממונים עליו במסגרת ביצוע העבודות ולכן אינו יכול להמשיך בביצוען. בנסיבות אלה, החליט בית המשפט שלא להתערב בהחלטת המשיב ודחה את העתירה.

5.

יצוין כי לבקשת המבקש ובהיעדר התנגדות מטעם בא-כוח המשיב, עיכב בית המשפט המחוזי את ההחלטה על המשך ריצוי עונש המאסר מאחורי סורג ובריח למשך 30 יום.

הבקשה לרשות ערעור

6.

מכאן הבקשה שלפנינו. המבקש – באמצעות בא-כוחו, עו"ד אייל אביטל – מאשר כי בינו לבין "רס"ר המטבח" התנהל ויכוח קולני אך הכחיש כי השמיע איומים באוזניו או כי השתמש כלפיו בכל סוג של אלימות. לבקשה צורפו מכתב התנצלות מטעמו של המבקש ומכתב תגובה מרס"ר המטבח, שבו קיבל את התנצלותו של המבקש, ציין כי "הנושא יצא מי כלל פרופורציה" (כך במקור, י.ד) וכי החליט לבטל את התלונה שהגיש. לנוכח האמור, טוען המבקש כי לא מדובר במקרה שבו יש לנקוט בגישת "למען יראו ויראו" כלפי עובדי שירות אחרים כפי שנהג בית המשפט המחוזי בפסק דינו. המבקש מוסיף וטוען כי בהתחשב בכך שלא הוזמן לחקירה במשטרה וגרסתו לא נחקרה על ידי גורמים מקצועיים, לא היה מקום להפסיק את עבודות השירות אך בהסתמך על גרסתו של המעסיק מבלי להיזקק לראיות נוספות.

דיון והכרעה

7.

לאחר שעיינתי בבקשה ונספחיה ובפסק דינו של בית המשפט המחוזי, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות. כידוע, רשות ערעור על החלטות של בית המשפט המחוזי בעתירות בענייני אסירים ניתנת במשורה, רק במקרים בהם מתעוררת בעיה משפטית בעלת חשיבות כללית החורגת מנסיבות המקרה הספציפי [ראו למשל: רע"ב 7424/00 מישלב נ' מדינת ישראל (12.11.2000)]. אמת מידה זו יושמה גם על בקשות רשות ערעור המופנות נגד החלטת שירות בתי הסוהר להורות על הפסקה מנהלית של עבודות השירות ועל ריצוי יתרת העונש בדרך של מאסר מאחורי סורג ובריח [ראו: רע"ב 3564/14 בן ז'נו נ' מדינת ישראל – שירות בתי הסוהר , פסקה 7 (2.6.2014) והאסמכתאות המצוינות שם]. התרשמתי כי הבקשה דנא אינה מעוררת כל שאלה משפטית החורגת מעניינו הקונקרטי של המבקש ולמעשה לא נטען בה אחרת. די בכך כדי לדחותה על הסף.

8.

למעלה מן הצורך אוסיף כי גם לגוף הדברים לא מצאתי עילה להתערב בפסק דינו של בית המשפט המחוזי. היעדרויותיו של המבקש מן העבודות, שרק חלק מהן גובו באישורים רפואיים אשר לא הוגשו בזמן אמת; העובדה שלמבקש נערכה שיחת בירור בעקבות היעדרויותיו (מנספחי הבקשה עולה כי נערכו לו שתי שיחות בירור); וכן האירוע החמור לכאורה שהתרחש ביום 3.3.2015 – כל אלו, בהצטברם, מלמדים על כך שהמבקש אכן אינו סר למרות הממונים עליו במהלך ביצוע עבודות השירות, וזאת בצורה עקבית ולאורך זמן. בנסיבות אלה, החלטת המשיב על הפסקה מנהלית של עבודות השירות היא סבירה וחוסה תחת העילות שנקבעו לכך בסעיף 51ט(א) לחוק העונשין, התשל"ז-1977. האירוע שהתרחש במטבח הבסיס, אף אם "לבש" צורה פחות חמורה מכפי הנטען (ואיני קובע שכך היה), מעיד על התלהטות יצרים מצד המבקש שחצתה קווים אדומים. אירוע זה, בהצטרף להיעדרויותיו של המבקש ללא אישור, מעיד על בעייתיות בהתנהלותו. בית המשפט רשאי היה להסתמך על דו"ח המעסיק שנכתב ביחס לאירוע, המשמש כראיה מנהלית, ולא נמצאה סיבה של ממש להפחית ממשקלו, כפי שנקבע. עוד אוסיף כי טענת המבקש (שהועלתה בבית המשפט המחוזי והוזכרה בבקשה דנן) כי המעסיק מתנכל לו ומבקש להפסיק את עבודות השירות שהוא מבצע, אינה מתיישבת עם ההמלצה מיום 6.5.2015 שקיבל המבקש ממעסיקו על עבודתו הטובה בבסיס, וכן עם מכתב התגובה של רס"ר המטבח, בו קיבל הלה את התנצלותו של המבקש והחליט לבטל את התלונה שהגיש נגדו.

9.

סוף דבר, הבקשה נדחית וממילא נדחית גם הבקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין. המבקש יתייצב לריצוי יתרת תקופת המאסר ביום א', 14.6.2015, עד השעה 10:00 ביס"ר "דקל", כשהוא מצויד בתעודת זהות. על המבקש לתאם את הכניסה למאסר כולל האפשרות למיון מוקדם, עם ענף אבחון ומיון של שב"ס, בטלפונים 08-9787377, 08-9787336.