רע"ב 5044/08 אריקה אורבוש פרישקין נ. שרות בתי הסוהר

לפניי בקשה מטעם המבקשת ליתן לה רשות להשיב על תגובת המשיב לבקשתה למתן רשות ערעור על החלטת בית המשפט לעניינים מנהליים בתל אביב-יפו (כב' השופטת י' שיצר), אשר דחה את עתירתה לקבלת טיפול פסיכולוגי בבית הסוהר .

1.

המבקשת הינה אסירה המרצה עונש של מאסר עולם בגין הרשעתה בעבירות של רצח, כליאת שווא, התעללות בקטין, החזקת סכין, איומים והפרעה לשוטר במילוי תפקידו. עתירת אסיר שהגישה המבקשת במטרה שיוענק לה טיפול פסיכולוגי בבית הכלא נדחתה על-ידי בית המשפט לעניינים מנהליים, וכן גם בקשת רשות לערער שהגישה על החלטה זו לבית משפט זה.

זאת, מהטעם שהבקשה לא עמדה באמות המידה המצדיקות מתן רשות ערעור על החלטת בית משפט מחוזי בעתירת אסיר (רע"ב 7/86 וייל נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 26.6.1986)).

2.

כעת, מונחת לפניי בקשת המבקשת מיום 14.8.2008, להתיר לה להשיב על תגובת המשיב מיום 10.7.2008. דע עקא, ההחלטה הדוחה את בקשת רשות הערעור ניתנה כבר ביום 27.7.2008. נראה, אפוא, כי ההחלטה מיום 27.7.2008 לא הגיעה לידי המבקשת.

מכל מקום, לגופם של דברים, לאחר שעיינתי בתשובת המבקשת לתגובת המשיב, לא מצאתי כי יש בה כדי לשנות מן ההחלטה מיום 27.7.2008. בתשובתה המבקשת פורשת את נסיבות חייה הקשות ומביעה את רצונה להשתקם במהלך שהותה בבית הסוהר, למען תוכל לבנות חיים חדשים לאחר שתסיים לרצות את עונשה. לטענתה, רק באמצעות מתן טיפול פסיכולוגי יעלה בידה להשתקם כראוי.

אכן, סיפור חייה של המבקשת כפי שעולה מבקשתה הוא קשה. על מצוקתה הנפשית של המבקשת עת ביצעה את עבירת הרצח בה הורשעה כבר עמדתי במסגרת ערעורה של המבקשת על הרשעתה (ע"פ 1855/05 פרישקין נ' מדינת ישראל (טרם פורסם, 24.3.2008)). ברם, עם כל הרצון לסייע למבקשת, אין בנסיבות אלה כדי לשנות מן העובדה שטיפול פסיכולוגי אינו בין הפריבילגיות להן זוכה אסיר במימון המדינה, כפי שהוסבר בהחלטה מיום 27.7.2008. יש להניח כי גורמי המקצוע בכלא ידעו להתאים למבקשת את הטיפול המקצועי המתאים לה ביותר, מבין המסגרות הטיפוליות הקיימות בכלא.

לנוכח האמור, אין מקום להיעתר לבקשת המבקשת.

3.

המשיב מתבקש לוודא כי יועברו לידי המבקשת עותקים מההחלטה מיום 27.7.2008 ומהחלטה זו.

סוף דבר, הבקשה נדחית.