רע"ב 5376/07 גיורא אדינאייב נ. שירות בתי הסוהר

א.

המבקש, אסיר המרצה מזה כעשר שנים מאסר של עשרים שנה (תוך חיבור בין עונשים) בעבירת אונס, עותר לרשות ערעור על החלטתו של בית המשפט לעניינים מינהליים בתל-אביב (השופטת אהד) מיום 18.4.07 בעא"א 2430/06, בה נדחתה עתירתו ליציאה לחופשות בשל החשש כי חופשתו תנוצל לעבירת מין נוספת. בית המשפט קמא קיים בתיק שלושה דיונים, תוך אפשרות לעיון הדדי בחוות דעת.

ב.

אל מול חוות דעת של מב"ן מאת הקרימינולוג הקליני הבכיר דוד כהן הציג המבקש חוות דעת פרטיות מאת הקרימינולוג הקליני הבכיר ד"ר דן פיליפ. לדעת מב"ן (חוו"ד מיום 3.10.06 ו- 9.11.06) המבקש הוא בעל מסוכנות גבוהה, לרבות בשל רצידיביזם (ריצה עונש מאסר ממושך בעבירת מין בעבר, ואת עבירתו בתיק הנוכחי ביצע בעת היותו אסיר ברישיון), ועל כן אין מקום לחופשות. ד"ר פיליפ (בחוות דעת מ-10.8.06 ו-7.3.07) מאמין כי חל שינוי בגישת המבקש כלפי נשים, בין השאר כיוון שיש לו כיום חברה קבועה הנכונה לקלטו בעת חופשה, וגם המאסר הממושך עשה את שלו.

ג.

לשיטת המבקש, כבן חמישים, הריהו אסיר חיובי המתפקד כראוי וגם התיחד בבית הסוהר עם בת זוגו שעמה פיתח מערכת יחסים. לשיטת המשיב, המתנגד לבקשה, אין המדובר בנושא שלגביו ניתנת רשות ערעור בבית משפט זה, שכן ענייננו בהחלטה פרטנית. לעיצומם של דברים מתחייבת, על פי הפסיקה, זהירות מיוחדת באשר לחופשותיהם של עברייני מין, ויש לייחס משקל מיוחד לחוות דעת מב"ן השוללת חופשה בנידון דידן.

ד.

(1) לאחר העיון חוששני כי אין בידי להיעתר לבקשה. אכן אין המקרה בא בגדרי אותם שבגינם ניתנת רשות ערעור. פשיטא שבעבירות מין, שבהן לא אחת מדובר בדחפים חוזרים ונשנים, יש צורך בזהירות מיוחדת לשם הגנה על הציבור. ובאשר ליחס שבין חוות דעת מב"ן לחוות דעת פרטיות בו, כבר ציין בית משפט זה (רע"ב 4655/05 רוזיליו נ' מדינת ישראל (לא פורסם) (השופט גרוניס)), כי שירות בתי הסוהר רשאי ליתן משקל רב יותר לעמדת מב"ן (ראו גם עע"א 648/01 אלעביד נ' שירות בתי הסוהר, פ"ד נז(6) 678, 709 (השופטת – כתארה אז – ביניש)). זאת נוכח מקצועיותו ונסיונו של מב"ן - גורם אובייקטיבי מטבע הדברים - בתחום דנא. גם בנידון דידן לא מצאתי כי יש מקום להתערבות בכך ששירות בתי הסוהר, ובית המשפט קמא, הסתמכו על חוות דעת מב"ן, וזאת נוכח הזהירות המתבקשת בנסיבותיו של המבקש, ומבלי לפגוע בחוות דעת פרטית שהוגשה. למותר לציין כי הרצידיביזם בעבירות מין חמורות מדליק נורות אדומות ומחייב הקפדה יתרה.

(2) עם זאת הדעת נותנת, כי אם יפנה המבקש במועד מאוחר יותר, תשוב ותישקל עתירתו, ובידיו לנסות לשכנע בקשר לחופשות, איני נוטע כל מסמרות, כמובן, בהקשר זה. על כל פנים, אין מקום עתה להתערבות בית משפט זה.

(3) בטרם סיום אציין כי באת כוח המשיב חוזרת על האמירה, שאמנם יש לה סימוכין מכבר, כי החופשה היא "פריבילגיה בלבד". לא מכבר נזדמן לי לציין (רע"ב 5325/07 קדוש נ' שירות בתי הסוהר (טרם פורסם)), כי "גם אם במובן משפטי החופשות הן פריבילגיה, הניתנת על סמך שקלולים של גורמים שונים, עדיין הן מעין 'דרך המלך' לאסיר על פי ציפיות של אדם העומד באמות המידה לכך"; וזאת בגדרי תקוה ואופק לעתיד. ראוי לזכור זאת. מובן, כי כל מקרה נבחן לגופו, כשהרשויות משקללות את המכלול ומחליטות.

(4) כאמור, במקרה דנא לא ראיתי עילה להתערבות ולא אוכל להיעתר לבקשה.