רע"ב 5419/09 דניס פודלוב נ. שירות בתי הסוהר

1.

זוהי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 15.6.09 (כבוד השופט צ' גורפינקל ), אשר דחה את עתירת המבקש להורות על שילובו בטיפול קבוצתי ייעודי לעברייני מין.

2.

המבקש מרצה, מזה למעלה מתשע שנים, עונש מאסר בן 15 שנים בגין מספר עבירות אינוס, מעשי סדום, נסיון אינוס, שוד, חבלה חמורה ואיומים, שביצע כלפי שלוש מתלוננות, כאשר היה כבן 17.

3.

לדברי המבקש, בשנת 2002, מרכז בריאות הנפש של שירות בתי הסוהר (להלן: מב"ן ) מצא אותו מתאים לטיפול ייעודי לעברייני מין, אך מאז ועד עתה טרם שובץ לטיפול זה, וזאת בשל עמדת מב"ן כי יש לשלבו בטיפול רק בסמוך למועד חלוף שני שלישים ממאסרו. מועד זה חלף ביום 2.6.09. בשנת 2008 השתתף המבקש בקבוצה הפסיכו-חינוכית לעברייני מין, ולדבריו המטפלים התרשמו כי תרם לקבוצה, גילה מוטיבציה, כנות ורצינות רבה, וכי עבר תהליך טיפולי משמעותי. ביום 29.1.09 קבע מב"ן כי יש לשלבו בהקדם האפשרי בקבוצה טיפולית ייעודית.

4.

מאחר שטרם שובץ לקבוצה הטיפולית לעברייני מין, עתר המבקש לבית המשפט המחוזי בתל אביב בתאריך 31.3.09, כי יורה על שילובו בקבוצה כאמור בהקדם. נציגי שירות בתי הסוהר הודיעו לבית המשפט כי שילובו טרם התאפשר בשל שיקולים מערכתיים וטיפוליים שבעטיים משובצים לטיפול אסירים הצפויים להשתחרר קודם למבקש. נוכח האמור, דחה בית המשפט קמא את העתירה, תוך שהוא מציין כי יש לשלב את המבקש בטיפול בהזדמנות הראשונה, אולם אין הצדקה להעדיפו על פני אחרים הממתינים לתורם, לפניו.

5.

בבקשתו זו, טוען המבקש כי עניינו מעלה סוגיה בעלת חשיבות עקרונית, המתמקדת במועד הראוי לתחילתו של הליך טיפול יעודי באסירים עברייני מין, אשר נמצאו מתאימים לכך. לטענתו, שאלה זו אינה מוסדרת בפקודות נציבות שב"ס או באופן אחר, ונתונה, למעשה, באופן בלעדי להחלטת המשיבים. לטענתו, למועד תחילת הטיפול בעברייני מין חשיבות רבה מהיבטים שונים, בראש וראשונה ביחס לסיכויי שיקומו של האסיר וכן לסיכוייו לצאת לחופשות, להשתחרר שחרור על תנאי, ולזכות בהליך טיפולי בקהילה. מדיניות המשיבים כיום היא לאפשר טיפול ייעודי לעבריין מין

רק בשלב מאוחר של מאסרו, ובדרך כלל סמוך למועד שחרורו המלא. תוצאה זו פוגעת באסיר פגיעה קשה במישורים שצויינו לעיל, וגם באינטרס חברתי-ציבורי חשוב, ששיקולי תקציב אינם צריכים להשפיע עליו. לטענת המבקש, על בית משפט זה לקבוע כי עברייני מין שנמצאו מתאימים לטיפול ייעודי יקבלו טיפול זה במועד מוקדם ככל האפשר של מאסרם, אשר יסתיים לכל המאוחר בסמוך לפני מועד סיום ריצוי שני שלישים מהמאסר, כדי להבטיח את שיקומם, ואת סיכוייהם לצאת לחופשות ולהשתחרר על תנאי.

6.

אין ספק, כי הסוגיה אותה מעלה המבקש בבקשה זו היא בעלת חשיבות רבה, הן במישור העקרוני-הכללי והן במישור הפרטני, בהתייחסה לאסיר האינדיבידואלי המראה נכונות להשתלב בטיפול ואינו זוכה לו בשל אילוצים מערכתיים הגורמים לאיחור רב בתחילת הטיפול, שהשלכותיו על האסיר ועל החברה הן מהותיות. בית משפט זה כבר נגע בסוגיה כאובה זו בעבר בהקשרים שונים, ועמד לא אחת על החשיבות המיוחדת בהקדמת ההליך הטיפולי באסירים עברייני מין, לטובתם הם ולטובת הציבור (ע"פ 11750/04 פלוני נ'

מדינת ישראל (לא פורסם, 30.7.08); ע"פ 3345/07 מדינת ישראל נ' אסולין (לא פורסם, 14.1.08); ע"פ 9286/06 פלוני נ' מדינת

ישראל (לא פורסם, 29.11.07)) . אלא שבנסיבות מקרה זה, הדיון בסוגיה הכללית החשובה הזו אינו נדרש, שכן נמצא מענה פרטני לצרכיו של המבקש, המייתר התייחסות לשאלה העקרונית.

7.

בתגובתם מיום 29.7.09, הודיעו המשיבים כי ישנה כוונה לשבץ את המבקש לקבוצה טיפולית לעברייני מין בחודש ספטמבר הקרוב, דהיינו בחודש הבא. לאור הודעה זו, עניינו של המבקש מצא עתה את פתרונו.

8.

על יסוד הודעת המשיבים, נראה כי העתירה נתייתרה ודינה להידחות. השאלות העקרוניות החשובות שהמבקש מעלה בבקשתו תמתנה לשעתן, משהכרעה בהן אינה נדרשת במקרה זה. ואולי יימצא פתרון מערכתי עוד קודם לכן, בהיערכות תקציבית ומקצועית מתאימה, אשר תשקף את החשיבות והעדיפות הראויה שיש לתת לנושא זה, לטובת האסיר כפרט, ולטובת הציבור בכללו.