רע"ב 5478/14 פלוני נ. שרות בתי הסוהר

1.

בפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע מיום 18.3.2014 בעת"א 62528-01-14 (השופט י' עדן ). בפסק הדין נדחתה עתירה שהגיש המבקש כנגד ההחלטה שלא לאפשר לו התייחדות עם אשתו וביקור פתוח בנוכחות בנו.

2.

על המבקש נגזר עונש מאסר בפועל בן מספר שנים לאחר שהורשע בעבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, שוד בנסיבות מחמירות, עבירות תעבורה וביטול שחרור על תנאי. זהו מאסרו השלישי. בקשותיו לאפשר לו ביקור פתוח (ללא חציצה) בנוכחות בנו הקטין וביקור התייחדות עם אשתו נדחו על-ידי שירות בתי הסוהר, הוא המשיב. הבקשות נדחו בשל התנהגותו שלילית של המבקש בבית הסוהר, וכן משום שהתקבל מידע מודיעיני המעיד על רקע של אלימות של המבקש כלפי אשתו. המשיב הוסיף עוד כי נבדקת הגדרתו של המבקש כאסיר אלימות במשפחה (להלן: אלמ"ב ), הגדרה שיש בה כדי להשליך על בקשה זו.

3.

המבקש הגיש לבית המשפט המחוזי עתירת אסיר שהתמקדה בסירוב לבקשותיו אלה. בתשובה לעתירה טען המשיב כי התנהגותו של המבקש בבית הסוהר היא שלילית, תוך הצבעה על מקרים נוספים שאירעו גם לאחר הגשת הבקשה. ביחס לבקשה לקבל ביקור התייחדות נטען כי קיים מידע מודיעיני המצביע על התנהגות אלימה ותוקפנית של המבקש כלפי אשתו. עוד נטען כי ועדת אלמ"ב אשר דנה בעניינו של המבקש, ביום 16.2.2014, סיווגה אותו כאסיר אלמ"ב והמליצה לא לאפשר לו ביקור התייחדות עם אשתו, וכי דיון נוסף בעניין זה יתקיים בוועדת אלמ"ב בחודש מאי 2014 בהרכב מורחב שלה. להשלמת התמונה, יצוין כי דיון נוסף כאמור התקיים ביום 1.6.2014, לאחר מתן פסק הדין שעליו נסבה בקשת רשות ערעור זו. בדיון זה הומלץ שלא להוציא את המבקש לחופשות, וכן לא לאשר לו ביקור התייחדות.

4.

בית המשפט המחוזי דחה את עתירתו של המבקש לאחר שעיין בחומר המודיעיני החסוי שהוגש על-ידי המשיב. בית המשפט המחוזי קבע, כי החלטותיו של המשיב היו ענייניות וסבירות בנסיבות העניין והתקבלו לאחר הפעלת שיקול דעת. בית המשפט המחוזי הוסיף וקבע כי למעשה ניתן היה להסתפק אף בהתנהלות המבקש ובהיבטים המשמעתיים של התנהגותו על מנת לתמוך בהחלטות שהתקבלו. על כך הוא הוסיף כי גם החלטתה של ועדת אלמ"ב והסתמכות המשיב עליה היו סבירות. ראוי להוסיף, כי במהלך הדיון בבית המשפט המחוזי העלה העותר טענות נוספות שנסבו על

סיווגו כאסיר אלמ"ב. טענות אלו נשמעו מפיו בלבד – הן לא נכללו בעתירה ולא הועלו על ידי עורך דינו.

5.

על פסק דינו של בית המשפט המחוזי הוגשה בקשת רשות הערעור שבפני. לטענת המבקש, אשר אינו מיוצג בהליך הנוכחי, בית המשפט המחוזי דן בבקשותיו להתייחדות ולביקור פתוח, בה בשעה שלשיטתו העתירה שהגיש כוונה כנגד הגדרתו כאסיר אלמ"ב, גם אם עורך דינו לא הציג זאת כנדרש, לדבריו. המבקש טוען כי הגדרתו כאסיר אלמ"ב מבוססת אך על מידע מודיעיני שנאסף בבית הסוהר, מידע שהוא לא נחקר אודותיו במשטרה. עוד טוען המבקש כי ועדת אלמ"ב אף ציינה כי אשתו ובנו לא מוכרים לשירותי הרווחה, וכי אשתו ציינה שהמבקש אינו מסכן אותה, שהיא מקיימת עמו קשר יום יומי ונוהגת לבקרו. בנוגע להתנהגותו האלימה בין כותלי בית הסוהר טוען המבקש כי אין לכך קשר לסיכון לביצוע עבירות של אלימות במשפחה, ושהוא אף לא נשפט ביחס לעבירות מסוג זה.

6.

המשיב, בתגובה, טוען כי יש למחוק את בקשת רשות הערעור קודם כל משום שזו כוללת טענות בנוגע להגדרתו של המבקש כאסיר אלמ"ב, ואלה לא הועלו באופן ממשי בבית המשפט המחוזי וממילא לא נדונו על ידו. עוד טוען המשיב כי דין הבקשה להידחות גם לגופם של דברים, על סמך החומר החסוי שעמד בפני בית המשפט המחוזי בעת שקבע כי החלטת המשיב הייתה סבירה בנסיבות העניין. המשיב מציין, כי מאז מתן פסק דינו של בית המשפט המחוזי התקבלה בעניינו של המבקש החלטה חדשה של ועדת אלמ"ב בהרכב מורחב, החלטה שלא עמדה בפני בית המשפט המחוזי, וכן התקבל מידע מודיעיני חדש בעניינו. בהקשר זה, המשיב מפנה להחלטה של בית משפט זה אשר מחקה על הסף בקשת רשות ערעור שנסבה על סיווג של אסיר אלמ"ב מקום בו התקבלה החלטה חדשה של ועדת אלמ"ב באותה סוגיה (רע"ב 1766/14 גרובנר נ' שירות בתי הסוהר (11.9.2014)).

7.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות. הבקשה אינה מעלה שאלה משפטית עקרונית או עניין בעל חשיבות ציבורית החורגים מעניינו של המבקש, שהיא תנאי לקבלת רשות ערעור בעתירה מסוג זה (ראו: רע"ב 7/86 וייל נ' מדינת ישראל

(לא פורסם, 26.6.1986)), ודי בכך על מנת לדחותה.

8.

כמו כן, אני סבורה שצדק המשיב בטענותיו באשר לכך שאין מקום לדון בבקשת רשות ערעור שנסבה על טענות שלא עמדו נגד עיניו של בית המשפט המחוזי, כמו גם על מסכת עובדתית שבינתיים התיישנה. ככל שהמבקש חפץ בכך שטענותיו באשר לסיווגו כאסיר אלמ"ב ייבחנו עליו להגיש עתירה שתעסוק בכך ותתייחס להחלטה העדכנית בעניינו.

9.

אשר על כן, הבקשה נדחית.