רע"ב 5708/16 אחמד מרעי נ. שירות בתי הסוהר

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט לעניינים מינהליים מרכז-לוד (כב' השופטת מ' ברנט), בגדרה נדחתה עתירתו של המבקש נגד החלטת שירות בתי הסוהר שלא לאפשר לו לשנות באופן חד-פעמי את תנאי חופשתו, כך שיוכל להשתתף בחתונת בתו העתידה להתקיים בקלנסוואה מחר (19.7.2016). אציין כי הדיון בבית המשפט לעניינים מינהליים התקיים כבר ביום 12.7.2016, אלא שההחלטה מושא הבקשה שלפניי ניתנה היום (18.7.2016), והבקשה דנן הונחה על שולחני אך היום בשעות אחר-הצהריים, כך שנוצר סד זמנים דחוק במיוחד.

1.המבקש מרצה עונש בן 11 שנות מאסר, לאחר שהורשע במסגרת הסדר טיעון במעורבות בהריגת גרושתו של אחיינו. בתמצית, המערער הסיע את אחיינו למקום מגוריהם של גרושת האחיין ושלושת ילדיהם בקלנסוואה. בשלב מסוים האחיין יצא מן הרכב, ובעוד המבקש ממתין לו, ירה האחיין בגרושתו מספר קליעים שהביאו למותה. לאחר מכן אסף המבקש את האחיין ברכב, והשניים נסעו לביתו של האחיין, שם ביצעו פעולות שנועדו לטשטש את סימני הזיהוי של הרכב (יציין שבמסגרת הסדר הטיעון, הורשע האחיין בהריגת גרושתו ובמספר עבירות נוספות, ונגזרו עליו 23 שנות מאסר).

2.בית המשפט המחוזי ציין בהחלטתו כי התרשמות צוות הטיפול בבית הסוהר היא כי הוא עבר תהליך טיפול משמעותי, כי תפקודו חיובי, וכי אושרו לו חופשות אותן הוא מעביר בבית מלון עם אשתו, לשם מגיעים ילדיו כדי לבקרו. מנגד, צוין כי ועדת אלמ"ב אינה ממליצה לאשר את כניסת המבקש לעיר קלנסוואה בה מתגוררים ילדיה הקטינים של המנוחה קרבן העבירה. זאת, מתוך הכרה בחשיבות לאפשר לילדים לחיות בסביבה בה אינם נדרשים לפגוש את מי שנטל חלק בגרימת מותה של אמם, ומבלי להציב בפניהם עובדה מוגמרת. בית המשפט הוסיף כי אין בעובדה שילדיה הקטינים של המנוחה הגיעו בעבר לבית הסוהר עם סבם ונפגשו עם המבקש, כדי להתיר מפגש כזה מחוץ לכותלי הכלא, בפרט במקום מגוריהם. נקבע כי התרת הדבר תעביר מסר שגוי לקטינים, הזקוקים לתחושת הגנה וודאות בביתם.

על החלטה זו הוגשה הבקשה שלפניי.

3.בבקשתו טוען המבקש כי ילדיה הקטינים של המנוחה מתגוררים בבית אביו של האחיין (המבצע העיקרי) וסמוכים על שולחנו, וכי הם ביקרו אותו (את המבקש) בבית הסוהר, כך שאין לומר כי תיגרם לקטינים פגיעה כלשהי אם יראו אותו בקלנסוואה. המבקש מוסיף כי הוא הפנים את חומרת מעשיו, כי התנהגותו בכלא מופתית וכי שולב בסבב חופשות (אם כי נאסר עליו להיכנס לעיר קלנסוואה).

4.לאחר שעיינתי בהחלטת בית המשפט לעניינים מינהליים ובבקשה על נספחיה, לא מצאתי להיעתר לבקשה.

ראשית, הלכה מושרשת היא כי רשות ערעור על החלטה בעתירת אסיר תינתן כאשר הבקשה מעלה שאלה בעלת חשיבות ציבורית או משפטית החורגת מעניינם הצר של הצדדים. אין לומר כי הבקשה דנן נכנסת בגדרן של בקשות מסוג זה, וזאת גם לפי הגישה המרחיבה (רע"ב 425/09 פריניאן נ' פרקליטות המדינה , פסקה 3 לפסק דינו של השופט (כתוארו אז) גרוניס (11.3.2009)). לא בכדי לא ניסה בא כוח המבקש לטעון אחרת.

5.שנית, אף לגופו של עניין איני רואה מקום להתערב בהחלטת בית המשפט לעניינים מינהליים. כידוע, יציאה לחופשה אינה זכות קנויה הניתנת לאסיר, כי אם פריבילגיה שהענקתה מסורה לשיקול דעתם המקצועי של הגורמים הרלוונטיים בשירות בתי הסוהר (ראו, בין היתר, רע"ב 8205/13 פלוני נ' שירות בתי הסוהר

(26.3.2014)). כך לגבי עצם האפשרות לצאת לחופשה, כך לגבי המגבלות והתנאים החלים בעת יציאה לחופשה, וכך לגבי האפשרות לצאת לחופשה ספציפית.

במקרה דנן,

בקשתו של המבקש היא להסיר באופן חד-פעמי את המגבלה האוסרת עליו להיכנס ל קלנסוואה, שם מתגוררים ילדיה הקטינים של המנוחה-קרבן העבירה, לצורך השתתפות בחתונת בתו. בעניין זה, איני סבור כי החלטתו של בית המשפט לעניינים מינהליים לאמץ את עמדתה של ועדת אלמ"ב, שבחרה לתת משקל מכריע לחשש מפני הפגיעה (התודעתית-רגשית) בילדיה הקטינים של המנוחה, לוקה בפגם המצדיק התערבות. התחשבות בהשפעה האפשרית על קרבנות עבירה היא אחד השיקולים שעל בית המשפט והגורמים המוסמכים לשקול בבואם להחליט אם לאפשר לאסיר לצאת לחופשה, והדברים יפים גם במקרה דנן, בו מדובר בילדיה הקטינים של קרבן העבירה המנוחה, זאת גם בהעדר חשש שהמבקש יבקש לפגוע בהם (ראו והשוו ל רע"ב 10475/09 פלוני נ' שרות בתי הסוהר (26.10.2010) בנוגע להשפעה אפשרית על מצבה הנפשי של קרבן עבירה). בהקשר זה, עצם העובדה שהילדים נלקחו לבית הסוהר על ידי סבם ואף נפגשו עם המבקש, לא די בה כדי לקבוע שפגישה שכזו במקום מגוריהם היא נטולת כל סיכון עבורם. מכל מקום, אין מדובר בקביעה בלתי סבירה המצדיקה התערבות.

אכן, יש לברך על דברי המבקש בבקשתו כי הפנים את חומרת מעשיו וכי הוא מכה על חטא, וכפי שציין בית המשפט לעניינים מינהליים בסיפא להחלטתו (בהפנותו לדברי המשיבה), ראוי לבחון אפשרות של ביקור פתוח של המבקש עם בתו וחתנו. עם זאת, ועל אף הצער שבדבר, אין מקום להתערב בהחלטתו של בית המשפט בנוגע לכניסתו של המבקש לקלנסוואה.

ולבסוף, ולא אחרון בחשיבותו, אציין כי לטענת המשיב בבית משפט קמא, המבקש משך את בקשתו להשתתף בחתונת בתו, ולאחר שחזר מחופשה מיוחדת בת 24 שעות לרגל חג הרמדאן, הגיש מיד את עתירתו לבית משפט קמא, מבלי שפנה תחילה לגורם הרלוונטי במשיב. ככל שכך הדבר, ואף בהתעלם מהטענה לאי מיצוי הליכים, תרמה התנהלות זו של המבקש לסד הזמנים הדוחק שנוצר.

6.אשר על כן, הבקשה נדחית.