פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"ב
5951/07
בפני:
כבוד השופט ס' ג'ובראן
המבקש:
חנן יאדגרוב
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
בקשה למתן רשות ערעור על החלטת בית המשפט לעניינים מנהליים בתל-אביב מיום
26.6.07 בעע"א 1469/07 שניתנה על ידי כבוד השופטת נ' אהד
בשם המבקש:
עו"ד יעקב קהן
בשם המשיבה:
עו"ד אפרת פיוזר
החלטה
בפניי בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט לעניינים מנהליים בתל-אביב-יפו (עע"א 1469/07) מיום 26.6.2007, לפיה נדחתה עתירתו של המבקש על החלטת שירות בתי הסוהר שלא לאפשר לו לצאת לחופשות ולא לאפשר לו להתייחד עם רעייתו.
המבקש מרצה עונש של שבע שנות מאסר בגין עבירות של ייצור נשק שלא כדין, ניסיון לסחור בנשק שלא כדין ונשיאה והובלת נשק שלא כדין, החל מיום 8.10.2003.
בית המשפט המחוזי (כבוד השופטת נ' אהד) דחה את עתירתו של המבקש בהסתמכו על מידע מודיעיני מסווג המצוי בידי המשיבה, ועל מידע לגבי התנהגות שלילית של המבקש בכלא.
מכאן בקשת רשות הערעור שבפניי, בגדרה טוען המבקש כי אין מקום להמשיך ולעשות נגדו שימוש במידע המודיעיני המצוי כנגדו לשם מניעת חופשותיו וכי לכל הפחות יש לאפשר לו מפגשי התייחדות עם רעייתו.
מנגד טוענת המשיבה כי בקשת המבקש אינה מעלה כל בעיה משפטית אשר חשיבותה מצדיקה מתן רשות ערעור. לטענתה, קיים בנוגע למבקש מידע מודיעיני רב שהועבר הן מגורמי המשטרה והן מגורמי שירות בתי הסוהר, לפיו המבקש מפגין התנהגות שלילית בכלא ומעורב בעיסוק באמצעי לחימה. על סמך מידע זה שונה סיווגו של המבקש וחופשותיו נשללו, כמו גם נדחתה בקשתו לאישור מפגשי התייחדות עם רעייתו.
לאחר עיון בבקשת רשות הערעור ובתגובה לה, ובפסק דינו של בית המשפט לעניינים מינהליים, שוכנעתי, כי דין הבקשה להידחות.
כידוע, רשות ערעור על פסקי דין בנוגע לעתירות אסיר אינה ניתנת כעניין שבשגרה, אלא רק אם עובדות המקרה מעלות בעיה משפטית עקרונית בעלת חשיבות או לחילופין כאשר מגלה הבקשה נושא בעל חשיבות ציבורית כללית (ראו רע"ב 6813/01 ימין נ' שרות בתי הסוהר (לא פורסם, 10.10.2001); רע"ב 10408/03 זוננאשוילי נ' שירות בתי הסוהר (לא פורסם, 7.3.2004)). בענייננו, הבקשה אינה מגלה כל סוגיה שכזו, וכל כולה נוגעת לשאלה הפרטנית של שלילת חופשותיו של המבקש ואפשרותו לקיי ם מפגשי התייחדות עם רעייתו. מסיבה זו בלבד, דין הבקשה להידחות.
מעבר לדרוש יוער, כי דין הבקשה להידחות גם לגופו של עניין. אמנם, מניעת חופשה מאסיר הינה תוצאה קשה, אך יש לזכור, כי מדובר בפריבילגיה, אשר הסמכות לתתה נתונה בידי שירות בתי הסוהר ולא לבתי המשפט (ראו רע"ב 10426/03 מדינת ישראל נ' אביטל , פ"ד נח(6) 817 (2004)). ההחלטה לסווג את המבקש כמי שאינו נהנה מהזכות לצאת לחופשות התבססה על מידע מודיעיני הקיים לגביו, לפיו הוא מעורב בפעילות פלילית ועל התנהגותו השלילית בכלא. החלטה זו הינה סבירה, ולא מצאתי מקום להתערב בה.
בדומה, לא מצאתי מקום להתערב גם בהחלטתו של בית המשפט המחוזי בנוגע למניעת מפגשי ההתייחדות של המערער ורעייתו.
אשר על כן, הבקשה נדחית.
ניתנה היום, ד' בטבת התשס"ח (13.12.2007).
ש ו פ ט