רע"ב 6699/08 אלירן דרי נ. שירות בתי הסוהר

בפניי בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (כבוד השופטת י' שיצר) בעע"א 2065/08 מיום 15.7.2008.

הרקע לבקשה

1.

המבקש, אלירן דרי, מרצה תקופת מאסר בת 30 חודשים, ומוחזק כעת בכלא "איילון".

2.

בקשותיו של המבקש להתייחד עם ידועתו בציבור נדחו על ידי שירות בתי הסוהר, ולאחרונה אף נשללה מן המבקש הזכות לביקורים פתוחים, לרבות ביקורים של ידועתו בציבור. שירות בתי הסוהר התנגד לאשר את התייחדותו של המבקש עם ידועתו בציבור, לאור ידיעות על עיסוק פעיל של המבקש בפלילים בין כתלי בית הסוהר, וכן נוכח העובדה שהמבקש משתייך למשפחת פשע ואף נחשב חייל בכיר בה.

3.

המבקש עתר לבית המשפט לעניינים מינהליים בתל-אביב-יפו, אשר דחה את עתירתו. בהתייחס לטענתו של המבקש כי הוא לא נחקר בעניין המידעים הפליליים שיש נגדו, ולא נענש בגינם, ולפיכך אין יסוד למידעים; ציין בית המשפט לעניינים מינהליים כי "שיקולי המשיב בשמירת הסדר בכלא שונים מהגישה המשפטית הנהוגה בבית המשפט. המשיב איננו שופט ואיננו פועל על יסוד ראיות בלבד". בסיכומם של דברים, קבע בית המשפט קמא:

"בנסיבות העניין, לאור ריבוי המידעים והצלבתם אינני מוצאת להתערב בשיקולי המשיב שכן אינני מוצאת בהם חוסר סבירות."

על החלטה זו הוגשה בקשת רשות הערעור שבפניי.

טענות המבקש

4.

לטענת המבקש, הוא הביע בכל הזדמנות שנקרתה בדרכו, רצון כן ונכונות לשקם את עצמו, להתנתק מהחברה עמה התרועע ולחזור ולנהל חיים נורמטיביים.

5.

המבקש טוען, כי בית המשפט לעניינים מינהליים התעלם מכך שהמבקש עומד בכל הקריטריונים שנקבעו לשם מתן טובת הנאה של התייחדות עם בת זוגו.

6.

עוד טוען המבקש, כי סירובו של המשיב להתיר לו להתייחד עם ידועתו בציבור מושתת על מידעים שגויים שאינם נתמכים ולו בבדל ראייה. כך, למשל, טוען המבקש, כי המידע לפיו בחודש יוני 2008 "חתך אסיר אחר המסוכסך עמו ביציאה לבימ"ש" הינו מידע שגוי, ויתרה מכך, לא הוגש כל כתב אישום בגין מידע זה והמבקש אף לא נחקר בנושא. לטענת המבקש, גם המידע לפיו הוא משתייך למשפחת פשע ונחשב חייל בכיר בה, הינו מידע שגוי. עוד מוסיף המבקש, כי ראשה של אותה משפחת פשע, יצחק בר מוחה, כן נהנה מטובת ההנאה של התייחדות.

7.

המבקש טוען, כי החלטתו של בית המשפט קמא שלא להתערב בשיקולי המשיב, בסרבו לאפשר למבקש התייחדות עם ידועתו בציבור, לוקה בחוסר סבירות קיצוני ופוגעת בו, בכבודו ובחירותו מעבר לנדרש, שלא למטרה ראויה ובניגוד לרוח החוק.

טענות המשיב

8.

המשיב סבור כי דינה של בקשת רשות הערעור להידחות על הסף, שכן לטענתו החלטת המשיב, ובעקבותיה החלטת בית המשפט המחוזי נעוצות בנסיבותיו הספציפיות של המבקש, ולפיכך בקשה זו אינה מעלה כל בעיה משפטית או נושא אחר שחשיבותו כללית המצדיקים מתן רשות ערעור.

9.

גם לגופה, סבור המשיב שדין הבקשה להידחות. ראשית טוען המשיב, כי תפקיד בית המשפט הוא להעביר ביקורת שיפוטית על ההחלטה של שירות בתי הסוהר, ולא להחליף את שיקול דעתם של הגורמים המוסמכים והמקצועיים בשיקול דעתו, ולפיכך צדק בית המשפט קמא כשהחליט שלא להתערב בהחלטת המשיב.

10.

עוד טוען המשיב, כי על פי פקודת נציבות שירות בתי הסוהר 04.47.00 (להלן: פקודה 04.47.00 ), התייחדות אינה זכות מוקנית לאסיר, אלא טובת הנאה שאחד מתנאי קבלתה הוא התנהגות חיובית בזמן המאסר. לטענת המשיב, ככל העולה מן המידעים המודיעיניים בעניינו של המבקש, אשר הוצגו בפני בית המשפט קמא, ניכר כי המבקש לא סר מאורח חייו העברייני וכי הוא פעיל בפלילים בין כותלי בית הסוהר. לאור זאת, סבור המשיב, כי החלטתו של בית המשפט קמא - שלא להתערב בהחלטת המשיב - הינה מוצדקת ונכונה, ובוודאי שאינה מצדיקה את התערבותו של בית משפט זה.

דיון והכרעה

11.

לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה, הגעתי לכלל מסקנה, כי דין בקשת רשות הערעור להידחות על הסף, הואיל ואין היא מעלה שאלה משפטית או אחרת בעלת חשיבות החורגת מעניינו של המבקש הספציפי. הבקשה נוגעת אך ורק להחלטה הקונקרטית הנוגעת לאפשרות התייחדותו של המבקש עם ידועתו בציבור, ואין היא מעלה שאלה משפטית או אחרת המצדיקה מתן רשות ערעור [השוו: רע"ב 5951/07 יאדגרוב נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 13.12.2007)].

12.

גם לגופם של דברים, נראה כי אין ממש בטענותיו של המבקש. אכן, שירות בתי הסוהר הכיר בצרכי ההתייחדות של אסירים, ועיגן הסדר לגביהם בנהליו, וכיום נמנית ההתייחדות בין טובות ההנאה המנויות בפקודה 04.47.00 [ראו: רע"ב 2416/05

פלוני ז"ל נ' שרות בתי הסוהר (לא פורסם, 16.8.2007); עע"א 4714/04 עמיר נ' שירות בתי הסוהר , פ"ד נט(6) 145 (2005)]. יחד עם זאת, ההכרה בצרכי ההתייחדות של אסירים אינה מוחלטת. על הרשות המוסמכת לשקול את צרכיו של האסיר לקיום יחסי אישות, כנגד האינטרסים הנוגדים - בהם שיקולי סדר, בטחון ומשמעת בכלא; דאגה לשוויון תנאים בין האסירים ואחריות לבטחונם האישי ולשלומם של המבקרים בכלא - על פי עוצמתם, ולאזן ביניהם כראוי (רע"ב 2416/05 הנ"ל).

13.

סעיף 5א' לפקודת הנציבות הנ"ל קובע כי תנאי למתן היתר להתייחדות הוא "התנהגות טובה במהלך ריצוי המאסר". לטענת המשיב, על פי מידע מודיעיני, המבקש המשיך - גם בתקופת שהייתו מאחורי סורג ובריח - להיות מעורב בפעילות עבריינית, ועל בסיס מידע זה הוחלט שלא להיעתר לבקשתו להתייחדות. מידע זה הוצג בפני בית המשפט קמא, וזה החליט שלא להתערב בהחלטתו של המשיב. בנסיבות האמורות, סבורני כי המשיב איזן כראוי בין זכותו של המבקש להתייחדות לבין האינטרסים הנוגדים, בהם שיקולי משמעת בכלא וכן שיקולים של בטחון הציבור. לפיכך, לא ניתן לומר כי בהחלטתו של המשיב נפל פגם של חוסר סבירות או פגם אחר המצדיק את התערבותו של בית משפט זה בשיקול דעתו.

14.

יוער, כי העובדה שלא נפתחה נגד המבקש חקירה פלילית או כי לא ננקטו נגדו צעדים אחרים בגין מידע מחודש יוני 2008, אין בהם כדי לשלול את יכולת הסתמכותו של המשיב על מידע זה.

15.

נוכח האמור לעיל, דינה של בקשת רשות הערעור להידחות.