פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"ב
8326/16
לפני:
כבוד השופט ח' מלצר
המבקש:
לוי וידובסקי
נ ג ד
המשיב:
שירות בתי הסוהר
בקשת רשות ערעור על
החלטת בית המשפט המחוזי מרכז לוד בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים (כב' השופטת
מ' ברנט) מתאריך 15.09.2016 ב-עת"א 5448-07-16; תגובת המשיב לבקשה מתאריך
13.12.2016; תשובה נוספת של המבקש שהוגשה בתאריך 29.12.2016
המבקש:
בעצמו
בשם המשיב:
עו"ד פנחס גורט
החלטה
1.
בפני בקשה למתן רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים (כב' השופטת מ' ברנט ) ב-עת"א 5448-07-16, במסגרתה נדחתה עתירתו של המבקש כנגד החלטת המשיב שלא להתיר לו להתייחד עם בת זוגו.
אביא להלן את הנתונים הדרושים להכרעה בבקשה.
רקע
2.
המבקש הינו אסיר, המרצה עונש מאסר בן שש שנים (החל מתאריך 14.07.2013) בגין הרשעתו בעבירה של ניסיון שידול לגרימת מוות בכוונה של מי שהיתה אז אשתו, ואשר במועד הרלבנטי לכתב האישום המתוקן הוא היה בהליכי גירושין ממנה (ראו: תפ"ח 42511-07-13).
3.
נוכח העבירה בה הורשע המבקש הוא הוגדר על ידי גורמי שירות בתי הסוהר (להלן: שב"ס ) כאסיר אלמ"ב (אלימות במשפחה), וזאת לעניין יציאה מחופשות, כשהוא מסווג בקטגוריה א', שבה נכללים: "אסירים שאין להוציאם לחופשה משיקולים של סכנה לשלום הציבור או לביטחון המדינה". לפיכך, המבקש מנוע לעת הזו מלצאת לחופשות, וניתן לבחון אפשרות להוציאו לחופשה רק מטעמים מיוחדים ובאישור הגורם המוסמך בשב"ס
(ראו: פקודת נציבות שב"ס 04.00.00 " חופשות אסירים ").
4.
מתגובת המשיב לבקשה עולה כי למבקש בת זוג ידועה בציבור (להלן: בת הזוג ) וכי בעבר ניתנה למבקש אפשרות למפגשי התייחדות עם בת הזוג בהתאם להוראות פקודת נציבות שב"ס 04.47.00 " התייחדות אסירים ועצורים " (להלן: פקודת התייחדות ) (ראו: פיסקה 7 לתגובת המשיב).
5.
בתאריך 12.04.2016, לאחר שניתן למבקש אישור עקרוני למפגשי התייחדות – בת זוגו של המבקש הגישה עתירת אסיר לבית המשפט המחוזי הנכבד, ובמסגרתה טענה שנגרמו לה ולמבקש נזקים בעקבות העיכוב שחל, לטענתה, במתן אישור פרטני למפגשי התייחדות (עת"א 22828-04-16). כבר כעת אציין כי בית המשפט המחוזי הנכבד דן בעתירה חרף הפגם שנפל בהגשתה (העובדה שחתמה על העתירה בת זוגו של האסיר. פירוט בענין זה – ראו גם בפיסקה 15 שלהלן).
6.
בתאריך 21.04.2016, כך נטען, המבקש ביצע עבירת משמעת בכך שפנה לאחד הסוהרים בבית הסוהר, ואמר לו: "אני נכנס במפקדת" וכן: "אני יראה לה מה זה" (ראו: פיסקה 8 לתגובת המשיב).
7.
בתאריך 10.05.2016 בית המשפט המחוזי הנכבד (כב' השופט ג' גדעון ) מחק את העתירה הנ"ל בקובעו כי העתירה מוקדמת:
"בשלב זה אין כל החלטה לשלול מהעותר (המבקש – ח"מ ) התיחדות, וטרם נשפט בגין דו"ח המשמעת שהוגש במהלך הדיון. בנסיבות אלה, עתירתו מוקדמת ולא ניתן לדון בה לגופה... כמובן – ככל שתידחה בקשתו של העותר (המבקש – ח"מ ) להתיחדות, יהיה רשאי להגיש עתירה על כך" (ראו: עמ' 3-2 ל פסק הדין ).
8.
כעולה מתגובת המשיב לבקשה – בתאריך 09.05.2016 רשויות שב"ס החליטו להעביר את המבקש מבית הסוהר נפחא לבית הסוהר מעשיהו בשל התבטאויות חריגות ומאיימות שהשמיע כלפי סגל בית הסוהר.
9.
בתאריך 15.05.2016 המבקש הועמד לדין משמעתי בעקבות עבירת המשמעת מתאריך 21.04.2016, הנזכרת בפיסקה 6 שלעיל, ובמסגרת ההליך נגזר על המבקש עונש של אזהרה חמורה.
10.
בתאריך 19.06.2016 המשיב סירב לבקשתו של המבקש לביקור התייחדות, וזאת בעילה של: "התנהגות שלילית והתבטאות לא הולמת כלפי סגל וחמ"ן שלילי" (ראו: מש/7).
11.
בתאריך 30.06.2016 הוגשה עתירת אסיר לבית המשפט המחוזי הנכבד כנגד החלטת המשיב שלא לאשר למבקש ביקור התייחדות עם בת הזוג . אציין כי העתירה חתומה שוב בידי בת הזוג (להלן: העתירה, מושא הבקשה ).
12.
בתאריך 09.08.2016 נרשמה למבקש אזהרה חמורה נוספת בידי גורמי שב"ס , שלא במסגרת דין משמעתי, לאחר שאיים על מנהלת המפעל בו הוא הועסק באותה העת ואמר לה: "את לא יודעת עם מי יש לך עסק" (ראו: מש/9).
13.
בתאריך 29.08.2016 גורמי שב"ס סירבו לבקשה נוספת של המבקש לקבלת ביקור התייחדות בעילה של: "חמ"ן שלילי עדכני" (ראו: פיסקה 17 לתגובת המשיב).
14.
בתאריך 13.09.2016 המשיב הגיב ל עתירה, מושא הבקשה וביקש לדחות אותה על הסף בטענה כי היא הוגשה בידי בת הזוג וללא תצהיר כנדרש (ראו: מש/10). לתגובה צורפה עמדתה של סגנית מפקד בית הסוהר מעשיהו לעניין התנהגותו של המבקש (מתאריך 05.09.2016), וכן חוות דעת מודיעינית (מתאריך 06.09.2016).
15.
בתאריך 14.09.2016 רשויות שב"ס דיווחו כי המבקש הגיע לעבודה במפעל בבית הסוהר עם ביגוד בצבע חום, לאחר שהוסבר לו כי עליו להגיע עם ביגוד בצבע לבן, וזאת מטעמי ביטחון. עוד דווח כי המבקש המשיך להתווכח עם קצין התעסוקה, והוא הוזהר כי להבא ירשם לו דו"ח משמעתי (ראו: מש/11).
16.
בתאריך 15.09.2016 בית המשפט המחוזי הנכבד דן ב עתירה, מושא הבקשה . בית המשפט המחוזי הנכבד קבע כי זו הפעם ישמע את העתירה חרף הפגם שנפל בהגשתה, ולאחר מכן דחה את העתירה לגופה. במסגרת החלטתו בית המשפט המחוזי הנכבד קבע כי לנוכח התנהגותו השלילית של המבקש – החלטת המשיב הינה החלטה סבירה ואיננה מצדיקה את התערבותו של בית המשפט, בקובעו כדלקמן:
"... הוגש לעיוני המידע המודיעיני. על פי המידע מרבית הידיעות מדברות על התבטאויות חריגות כלפי אנשי סגל והן מכלא נפחא. התבטאות חריגה נוספת הינה כלפי סגל ביס"ר מעשיהו. כמו כן, נשפט העותר (הוא המבקש – ח"מ ) ביום 9.8 לאזהרה חמורה לאחר שעל פי הדוח המונח בפניי פנה אל מנהלת המפעל בצורה אלימה ומילולית ואמר לה: "את לא יודעת עם מי יש לך עסק", כמו כן נכתב כי האסיר המשיך להתווכח במשרד קצין התעסוקה ולא הביע חרטה ולאור האמור נשפט לאזהרה חמורה. כמו כן, הוגש לעיוני דוח נוסף נושא תאריך 14.9.16 ולפיו העותר הוזהר לאחר שהגיע לעבודה עם גופיה בצבע חום. הוסבר לעותר שעליו להגיע עם גופיה בצבע לבן מטעמי בטחון בבית הסוהר... בהמשך לדו"ח זה נושא תאריך 14.9.16 נכתב כי העותר המשיך להתווכח עם קצין התעסוקה ולכן הוזהר כי עליו להישמע להוראות והנחיות של גורמי בית הסוהר ולהבא יירשם לו דו"ח משמעת. כידוע, התייחדות הינה פריבילגיה אשר ניתנת למי שהתנהגותו תקינה.
בנסיבות אלה, ולאור הדוחות שהוגשו לעיוני, נחה דעתי כי החלטת המשיב הינה החלטה סבירה אשר אינה מצדיקה התערבות ביהמ"ש בה " (ראו: שם, בעמ' 5-3; בהשמטת הערות הביניים של המבקש; ההדגשות שלי – ח"מ ).
התפתחויות נוספות
17.
בתאריך 28.09.2016 רשויות שב"ס החליטו להעביר את המבקש מבית סוהר מעשיהו לבית הסוהר איילון בשל חומר מודיעיני שלילי שהצטבר בעניינו. למחרת היום המבקש נקלט בבית הסוהר איילון (ראו: פיסקה 21 לתגובת המשיב).
בהמשך, בתאריך 27.10.2016 לאחר שהמבקש דיבר בצורה פוגענית לאנשי סגל שב"ס ואף איים על מפקד בית הסוהר – הוחלט לשלול ממנו ביקורים וכן את האפשרות לרכוש מוצרים בקנטינה למשך 30 ימים (ראו: מש/12).
18.
בתאריך 31.10.2016 הוחלט להעביר את המבקש מבית הסוהר איילון לבית הסוהר רימונים בעקבות איומיו על מפקד בית הסוהר איילון . בתאריך 01.11.2016 המבקש נקלט בבית הסוהר רימונים ובמועד הגשת הבקשה דנן – הוא מצוי שם (ראו: פיסקאות 23-22 לתגובת המשיב).
טענות הצדדים
19.
בגדר הבקשה למתן רשות ערעור ובכתבים נוספים שהגיש לבית המשפט – המבקש, שאיננו מיוצג, טוען כי לא נפל כל פגם בהתנהגותו, וכי החומר המודיעיני בעניינו – איננו נכון. המבקש טוען עוד כי הוא לא נשפט לאזהרה חמורה בתאריך 09.08.2016, כפי שצויין בהחלטתו של בית המשפט המחוזי הנכבד (ואכן האזהרה החמורה הושתה עליו בדין משמעתי במאי 2016). בסיכום הדברים, המבקש טוען כי המשיב שלל ממנו את האפשרות להתייחד עם בת זוגו שלא כדין.
20.
המשיב טוען, מנגד, כי דין הבקשה להידחות על הסף מאחר שהיא איננה מעלה שאלה משפטית חשובה, או נושא בעל חשיבות כללית, החורג מעניינו של המבקש. לטענת המשיב, דין הבקשה להידחות אף לגופה, לאחר שלא נמצאה, בנסיבות, עילה להתערב בהחלטת שב"ס שלא להתיר למבקש טובת הנאה של התייחדות, וזאת לנוכח התנהגותו השלילית של המבקש.
21.
בתאריך 29.12.2016 המבקש הגיש תשובה לתגובת המשיבה, ללא שקיבל רשות לעשות כן. במסגרת התשובה המבקש טוען, בין היתר, כי הנטען כנגדו בידי המשיבה – איננו אמת (ראו: פיסקאות 9-6 לתגובה). המבקש טוען עוד כי לא ניתנה לו גישה למחשב לצורך עיון בפקודות הנציבות (ראו: פיסקאות 13-12 לתגובת המבקש), וזאת, לשיטתו, בניגוד להחלטת בית המשפט המחוזי הנכבד.
22.
לאחר הצגת טענות הצדדים אפנה עתה לליבון הדברים.
דיון והכרעה
23.
לאחר עיון בבקשה, בתגובת המשיב לה, ובחומרים שצורפו אליהם, ולפנים משורת הדין, גם בתשובת המבקש לתגובת המשיב – נחה דעתי כי דין הבקשה
להידחות . אנמק את התוצאה אליה הגעתי מיד בסמוך.
24.
הלכה היא כי רשות ערעור בעתירות אסיר, תינתן, ככלל, רק מקום בו הבקשה מעלה שאלה משפטית החורגת מעניינו של מבקש ספציפי ( ראו: רע"ב 5372/13 מישייב נ' שירות בתי הסוהר
(03.10.2013) (להלן: עניין מישייב ) ). בפסיקתו של בית משפט זה אמנם הובעו גם דעות נוספות לפיהן ראוי לנהוג ביתר גמישות בהענקת רשות ערעור על פסקי דין בעתירות אסיר מהסוג שלפני (ראו: רע"ב 425/09 פריניאן נ' פרקליטות המדינה , פיסקה 3 לפסק דינו של חברי השופט (כתוארו אז ) א' גרוניס (11.03.2009) ; רע"ב 3960/12 מדינת ישראל נ' גרלה , פיסקה יד (14.06.2012); רע"ב 153/15 דולינסקי נ' שירות בתי הסוהר (04.03.2015)) . עם זאת, הבקשה שלפני איננה מצדיקה מתן רשות ערעור, וזאת אף לפי הגישה המרחיבה יחסית, שכן לא מצאתי כי נפל פגם בהחלטת המשיב, לא כל שכן בהחלטת בית המשפט המחוזי הנכבד, מושא הבקשה (ראו: רע"ב 4200/16 סבן נ' מדינת ישראל (30.05.2016)). אבהיר הדברים להלן.
25.
תקנה 19(ב) ל תקנות בתי הסוהר התשל"ח-1978 קובעת כדלקמן:
" מנהל בית הסוהר רשאי, לפי שיקול דעתו , למנוע מאסיר שהתנהגותו איננה טובה או מסוג אסירים בבית הסוהר או מכלל האסירים בבית הסוהר טובות הנאה ; מניעת טובות הנאה תיעשה על-פי כללים שקבע הנציב..." (ההדגשה שלי – ח"מ ).
ההתייחדות נמנית בין טובות ההנאה , המנויות ב פקודת ההתייחדות . בהקשר לכך סעיף 7 ל פקודת ההתייחדות קובע כך:
"מתן טובת ההנאה מסוג ההתייחדות
לאסירים מותנית בקיום התנאים המצטברים הבאים של הלן:
א.המתנהגות טובה במהלך ריצוי המאסר/מעצר ..."
ב.אישור רפואי לקיום ההתייחדות...".
(ההדגשות שלי – ח"מ ).
26.
בפסיקתנו נקבע כי ההכרה של הרשות המוסמכת בחובה למלא את צרכי ההתייחדות של אסירים איננה מוחלטת, והיא כפופה לתנאים שונים. במסגרת זו, כך נקבע, על הרשות המוסמכת לשקול את צרכיו של האסיר לקיום יחסי אישות כנגד האינטרסים הנוגדים על פי עוצמתם ולאזן ביניהם (ראו: רע"ב 6699/08 דרי נ' שירות בתי הסוהר , פיסקה 12 (31.8.2008)).
ב-רע"ב 2416/05 פלוני ז"ל נ' שרות בתי הסוהר , פ"ד סב(3) 13 (2007) (להלן: עניין פלוני ) חברתי, השופטת א' פרוקצ'יה , פסקה בהקשר זה כדלקמן:
"שירות בתי הסוהר הכיר בצרכי ההתייחדות של אסירים, ועיגן הסדר לגביהם בנהליו, וכיום נמנית ההתייחדות בין טובות ההנאה המנויות בפקודת נציבות שירות בתי הסוהר 04.47.01 (ראו גם עע"א 4714/04 עמיר נ' שירות בתי הסוהר, פד"י נט(6) 145 (2005)). ההכרה של הרשות המוסמכת בצרכי ההתייחדות של אסירים אינה מוחלטת, והיא כפופה לתנאים שונים . הצורך בהתייחדות איננו מסוג צרכי הקיום הבסיסיים של האסיר שחובה לספקם בכל עת ובכל מצב כתנאי קיומי שבלעדיו אין, כמו אכילה, שתייה וטיפול רפואי הכרחי. כנגד הצורך המוכר לספק לאסירים תנאים מתאימים לקיום יחסי אישות גם בהיותם בכלא, עשויים לעמוד שיקולים נוגדים לגיטימיים שעל הרשות לשקול. בין שיקולים אלה נמנים היבטים הקשורים בסדרי בית הסוהר והיקף המשאבים העומדים לרשותו; שיקולי סדר, בטחון ומשמעת בכלא; דאגה לשוויון תנאים בין האסירים, ואחריות לביטחונם האישי ולשלומם של המבקרים בכלא (פרשת וייל, שם; רע"ב 4338/95 חזן נ' שירות בתי הסוהר, פד"י מט(5) 274 (1996)). על הרשות המוסמכת לשקול את צרכיו של האסיר לקיום יחסי אישות, כנגד האינטרסים הנוגדים על-פי עוצמתם, ולאזן ביניהם כראוי " (שם, פיסקאות 14-13; ההדגשות שלי – ח"מ ).
ב- עניין מישייב חברי, השופט י' עמית , קבע עוד כי ניתן לשלול טובת הנאה של התייחדות בגין התנהגות שלילית של האסיר, וזאת אף אם ההתנהגות השלילית איננה קשורה להתייחדות עצמה, וכך נאמר שם:
"... התייחדות היא טובת הנאה המותנית בהתנהגות טובה במהלך ריצוי המאסר. בית משפט זה עמד לא אחת על כך, שאף שקיום הזכות להתייחדות "מובן הוא מאליו", גם זכות זו מוגבלת בעצם הצורך לניהול תקין של החיים בבית הכלא... בהיות זכות ההתייחדות בגדר טובת הנאה, גם אם בעלת מעמד, הרי שלצורך שלילתה אין המשיב נדרש להראות כי קיים חשש כי ההתייחדות תנוצל לצורך מעשים פליליים (כגון הברחת חפצים אל בין כתלי בית הסוהר), וניתן לשלול טובת הנאה
זו בגין התנהגות שלילית של האסיר, אף אם אינה קשורה לעצם ההתייחדות " (שם, בפיסקה 4; ההדגשות שלי – ח"מ ).
27.
בענייננו
בית המשפט המחוזי הנכבד עמד על התנהגותו השלילית של המבקש, הנלמדת, בין היתר, מהחומר המודיעיני הקיים בעניינו, ולא מצא מקום להתערב בשיקול דעתם של גורמי שב"ס לשלול את טובת ההנאה של התייחדות מהמבקש. כבר נפסק כי בית המשפט לא יתערב בשיקול דעתו המקצועי של שב"ס
אלא במקרים חריגים בהם קמה עילה לכך על-פי כללי המשפט המינהלי כגון במצבים של שרירות, חוסר תום לב, או אי-סבירות קיצונית (ראו: עניין פלוני , בפיסקה 10).
עיינתי אף אני במידע המודיעיני בעניינו של המבקש, והוא אכן מלמד על התנהגותו השלילית בהקשרים שונים ( בפרט, הידיעות המסתיימות במס' 971, 982 ). בנסיבות אלו, לא מצאתי טעם טוב להתערב בשיקול דעתו של בית המשפט המחוזי הנכבד, אשר איזן כראוי בין השיקולים השונים בעניינו של המבקש ולא ראה להתערב בשיקול דעתו של המשיב.
28.
טענתו של המבקש לעניין אי מתן הגישה למחשב – הועלתה לראשונה על ידו רק במסגרת תשובתו לתגובת המשיב, שהוגשה, כזכור, ללא קבלת רשות. המבקש אף לא צרף לתגובתו כל החלטה מנהלית, או שיפוטית בעניין . בנסיבות אלו, ומאחר שהדבר איננו חלק מבקשת רשות הערעור המקורית, שעניינה החלטת בית המשפט המחוזי הנכבד לעניין התייחדות – אין לדון בכך במסגרת הבקשה שבכותרת.
29.
לבסוף, אציין כי רשמתי לפני את האמור בסייפא לתגובת המשיב לבקשה כי המפתח לחידוש ביקורי ההתייחדות – מצוי בידיו של המבקש, שהרי באם הוא ישפר את דרכיו (ובכלל זה יש לכלול, לשיטתי, הן את התנהלותו והן את סגנון כתביו בעת פנייתו לערכאות) – הוא יוכל לפנות בבקשה נוספת וחדשה לאשר לו התייחדות (ראו: פיסקה 36 לתגובת המשיב). חזקה על רשויות
שב"ס כי יבחנו בקשה עתידית כזו בלב פתוח ובנפש חפצה בהתחשב במכלול נסיבות העניין. למותר לציין כי אינני מביע במסגרת זו כל עמדה לגופה של בקשה עתידית כזו, ככל שתוגש.
30.
נוכח כל האמור לעיל – הבקשה נדחית .
ניתנה היום, ג' בטבת התשע"ז (1.1.2017).
ש
ו פ ט