רע"ב 6158/18 עדנאן אלאדין נ. מדינת ישראל - שרות בתי הסוהר

1.

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בנצרת מיום 1.8.2018 (עת"א 34418-03-18, כבוד השופט י' בן-חמו ) שהורתה על מחיקת עתירתו של המבקש לנוכח שחרורו ממאסר ימים ספורים לאחר מועד הדיון בעתירה (להלן: הבקשה , העתירה ו- ההחלטה , בהתאמה).

עתירתו של המבקש נסובה על שני רישומים משמעתיים שהוצאו לו במהלך מאסרו – האחד בשל "סירובו של העותר לקבל לחם חוקו" והשני בגין אי-עמידה לספירה (להלן: הרישומים המשמעתיים ). נטען כי יש להורות על ביטול הרישומים המשמעתיים מאחר שהם מבוססים על מסמכים מזויפים וכן משום שלא קדם להם הליך משמעתי כלשהו כנדרש. ויצוין כי מתשובת שירות בתי הסוהר (להלן: שב"ס ) לעתירה התברר כי אחד מאותם רישומים משמעתיים בוטל על ידי היועץ המשפטי מחוז צפון בשב"ס; וזאת בהתאם להחלטת בית המשפט המחוזי בנצרת מיום 19.11.2017 בעתירה קודמת שהגיש המבקש, שקבעה כי עניינו של המבקש יידון לפני הגורם המוסמך להחליט על ביטול ההליך המשמעתי בהתאם לסעיף 8 לפקודת נציבות 04.13.00 "דין משמעתי אסירים" (עת"א 57563-10-17, כבוד השופט י' בן-חמו ). כן יצוין כי במהלך בירור העתירה הגיש המבקש בקשה לפסילת המותב שדן בעתירתו; ובקשה זו נדחתה במסגרת ההחלטה למחוק את העתירה.

2.

המבקש ריצה עונש מאסר בן 3 שנים ו-9 חודשים בגין הרשעתו בעבירות בטחוניות של חברות ופעילות בהתאחדות בלתי מותרת ותמיכה בארגון טרור. כפי שעולה מן הבקשה, במהלך חודש אוגוסט האחרון השתחרר המבקש ממאסר לאחר ריצוי מלוא תקופת מאסרו. לדברי המבקש, בכוונתו לנקוט בהליכים אזרחיים בגין אותם רישומים משמעתיים נגד שב"ס ועל כן עתירתו איננה עניין אקדמי בלבד; ובתוך כך אף צוין כי המבקש מכין פנייה לטריבונלים בינלאומיים וכן נטען כי יש לברר את הטענות הפליליות נגד נושאי המשרה בשב"ס. עוד נטען בהקשר זה כי מחיקת העתירה היא ראיה לכך שהמותב שדן בעניינו " איננו מתנהל באופן אובייקטיבי כלפי המבקש ומתאמץ כדי לחסום את דרכו לברר את הפגיעה החמורה בו ובזכויותיו ".

3.

דין הבקשה להידחות אף מבלי להידרש לתגובת המשיבים. אין כל הצדקה לברר את הבקשה לגופה מקום שהמבקש השתחרר זה מכבר ממאסר, ובירור טענותיו נדרש לדבריו על מנת להכשיר תביעה אזרחית שבכוונתו להגיש. לא לכך נועד המנגנון הייחודי של "עתירת אסיר", שמאפשר לאסיר לברר את טענותיו "בכל ענין הנוגע למאסרו או למעצרו" באופן יעיל, בהתחשב במגבלות החלות עליו בהיותו נתון במאסר (ראו: סעיף 62א לפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל"ב-1971; בג"ץ 2171/06 כהן נ' יו"ר הכנסת , פסקה 25 (29.8.2011); רע"ב 5898/10 מג'אדבה נ' שרות בתי הסוהר , פסקה י"א (23.11.2010)). ממילא אף לגישת המבקש עצמו עומדים לו הליכים חלופיים לבירור טענותיו בקשר לרישומים המשמעתיים שנרשמו לחובתו. ויצוין בהקשר זה כי בהינתן העובדה שהמבקש איננו אסיר כיום, על פניו לרישומים המשמעתיים אין עוד נפקות מעשית ביחס אליו; ואין באמור משום הבעת עמדה בנוגע להליכים אחרים שיכול שיינקטו על ידי המבקש. עוד יצוין, וזה העיקר, כי טענותיו של המבקש נטועות היטב בעניינו הפרטני ואינן מעוררות שאלה משפטית עקרונית או כזו שהיא בעלת חשיבות כללית המצדיקה מתן רשות ערעור (רע"ב 7/86 וייל נ' מדינת ישראל (26.6.1986); רע"ב 5116/16 מכתבי נ' שרות בתי הסוהר (21.11.2016)); ואף משום כך, הבקשה נדחית.