רע"ב 6375/06 ציון בטש נ. שירות בתי הסוהר

המבקש הוא אסיר השוהה בבית הכלא צלמון, מזה כ-12 שנה. העבירות בהן הורשע ובגינן נשפט לעונש מאסר בפועל בן 14 שנה, הן: אינוס בכח ובאיומים, בעילה שלא כחוק, איומים ושימוש בסמים מסוכנים.

ביום 9/4/06 דחה בית המשפט המחוזי בנצרת בשבתו כבית המשפט לעניינים מינהליים (השופטת אסתר הלמן) את עתירתו להורות למשיבים להאריך את שעות חופשותיו ולאפשר לו להשתלב במסגרת שיקומית בבית הסוהר.

על החלטה זו בקשת הערעור שבפניי.

בהחלטה קבעה כבוד השופטת הלמן כי על אף שבחוות הדעת של מב"ן בעניינו של המבקש, לא הובעה התנגדות להארכת חופשותיו של העותר ל-12 שעות ולשילובו בעתיד באגף השיקום הקבוצתי, אין מקום להיענות לבקשה. למסקנה זו הגיעה השופטת קמא על סמך חוות דעתה של ועדת גילוי עריות בעניינו. בחוות הדעת של ועדת גילוי עריות נקבע כי מאחר והמבקש מכחיש את עבירות האינוס, תולה את האחריות למעשיו בשימוש בסמים ואינו מגלה אמפתיה לקורבן, אין מקום להאריך חופשותיו ולשלבו בקבוצה שיקומית. השופטת קמא סברה כי יש צורך בהמלצת שני הגופים וכי אין סתירה למעשה בין שני הגופים. לשיטתה, כל אחד מהגופים אמון על בדיקת היבט אחר. מב"ן נדרש למידת הסיכון לשלום הציבור ואילו ועדת גילוי עריות נדרשת למידת הסיכון הצפויה לבני משפחת האסיר עקב יציאתו לחופשה.

המבקש טוען, כי נפלה טעות בהמלצת ועדת גילוי עריות. הוא אינו מהווה סיכון לבני משפחתו, הוא ניתק קשר לחלוטין עם חברתו לשעבר והמידע עליו הסתמכה הועדה אינו רלוונטי. עוד טוען המבקש, כי יש לבכר את המלצת מב"ן על פני המלצת ועדת גילוי עריות. בנוסף, מצביע המבקש על כך שלא סירב לטיפול מעולם, הוא נמצא בטיפול פרטי על חשבונו, משום שמב"ן סרב לטפל בו בתהליך קבוצתי ומטפליו ממליצים על יציאתו לחופשות.

אין בבקשה ממש ודינה להידחות.

ההלכה באשר לרשות ערעור נקבעה ברע"ב 7/86 וייל נ' מדינת ישראל ואח' (לא פורסם). רשות ערעור תינתן רק במידה ועולה שאלה משפטית בעלת חשיבות הדרושה ליבון. אין זה המקרה בענייננו.

החלטתה של השופטת קמא, בדין יסודה והיא מעוגנת בחומר שהונח בפניה. החשש מפני מסוכנתו של המבקש גובר על כל שיקול אחר. די בקביעתה של ועדת גילוי עריות המבוססת על יחסו של המבקש למעשיו, כדי לבסס את המסוכנות. צדקה כב' השופטת קמא – כאשר קבעה כי החלטתו של שירות בתי הסוהר לסמוך על הערכת ועדת גילוי עריות, היא סבירה ועניינית, שעל כן לא היה מקום להתערב בה. ממילא אין מקום להיענות לבקשה למתן רשות ערעור.

הבקשה נדחית.