רע"ב 6604/18 שי דהן נ. מדינת ישראל

1.

בקשת רשות ערעור על החלטות בית המשפט המחוזי בנצרת מימים 5.8.2018 ו-7.9.2018 (כבוד השופט ח' סבאג , עת"א 19142-06-18), שלפיהן נמחקה עתירה שהגיש המבקש בנוגע להחלטת הממונה על עבודות שירות (להלן: הממונה ) מיום 13.5.2018. בהחלטה זו הורה הממונה על הפסקה מינהלית של עבודות השירות שהושתו על המבקש, ועל ריצוי יתרת התקופה במאסר מאחורי סורג ובריח. יוער כי בקשת רשות הערעור הונחה על שולחני רק אמש, יום 20.9.2018, בשעות אחר הצהריים המאוחרות – וזאת חרף העובדה שעל פי רישומי המזכירות בקשה זו הוגשה כבר ביום 16.9.2018.

2.

המבקש הורשע על פי הודאתו בעבירות של נהיגה בזמן פסילה, נהיגה ללא רישיון ונהיגה ללא פוליסת ביטוח בת תוקף. ביום 24.9.2017 אישר בית המשפט המחוזי בנצרת הסדר טיעון שאליו הגיעו הצדדים, וגזר את עונשו של המבקש לשני חודשי מאסר בפועל שירוצו בדרך של עבודות שירות. כן הוטלו על המבקש מגבלות נוספות בכל הנוגע להחזקת רישיון נהיגה (כבוד השופט ב' קנדלפת , פ"ל 2651-07-17).

המבקש החל לבצע את עבודות השירות ביום 26.11.2017, ואולם ביום

8.4.2018 הוא זומן לשימוע בפני מפקד מחוז צפון בשירות בתי הסוהר, טרם הפסקה מנהלית של עבודות השירות. לדברי משיב 1, שירות בתי הסוהר (להלן: המשיב ), סמוך לאחר מועד תחילת ריצוי עבודות השירות הרבה המבקש להיעדר מהעבודה, לא פעם ללא אישור מתאים ואף מבלי להודיע על כך כנדרש; ועוד נטען כי בהמשך הפסיק המבקש לענות לשיחות טלפון מהמפקח שמונה לו, וביום 22.3.2018 חדל להתייצב לעבודות השירות כליל. המבקש אף לא התייצב לשימוע שנקבע לו, הגם שידע על המועד שנקבע, ומשכך ביום 10.5.2018 נערך לו שימוע בהעדרו. בהמשך לאמור, ביום 13.5.2018 הורה הממונה על הפסקת עבודות השירות וכי המבקש יתייצב לריצוי יתרת עונשו במאסר למשך 23 ימים (להלן: החלטת הממונה ).

3.

המבקש מיאן להשלים עם החלטת הממונה והגיש עתירה לביטולה. ביום 5.8.2018 התקיים דיון בעתירה בבית המשפט המחוזי בנצרת, שבמהלכו היה העותר מיוצג על ידי עורך דין מטעם הסנגוריה הציבורית. מהפרוטוקול עולה כי בתום הדיון, ולאחר ששמע את הערות בית המשפט, ביקש המבקש לחזור בו מן העתירה וכן כי ייקבע שיחל את ריצוי עונש המאסר רק ביום 2.10.2018. בהתאם לאמור הורה בית המשפט על מחיקת העתירה, וקבע כי המבקש יתייצב לריצוי מאסרו במועד שהתבקש על ידו. חרף האמור, בחלוף חודש (ביום 5.9.2018) הגיש המבקש לבית המשפט המחוזי "בקשה לעיכוב ביצוע/ועיון חוזר" – שבמסגרתה טען לנזקים כבדים שעלולים להיגרם לו ולמשפחתו כתוצאה מכניסתו למאסר, וכי בית המשפט יבחן פעם נוספת את החלטת הממונה. בקשה זו נדחתה ביום 7.9.2018, תוך שנקבע בהחלטה כי " לאחר שהתקיים דיון במעמד הצדדים, חזר בו העותר מעתירתו והיא נמחקה. אין מקום לקיים דיון נוסף, כבקשת העותר. הבקשה נמחקת ."

4.

בקשת רשות הערעור שלפניי נסבה על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מיום 5.8.2018, שבו הורה על מחיקת העתירה לבקשתו של המבקש עצמו; וכן על החלטת בית המשפט מיום 7.9.2018 – שבמסגרתה נדחתה בקשתו של המבקש לעיון חוזר בפסק הדין. כן עותר המבקש לעיכוב ביצוע עונש המאסר עד למתן החלטה בבקשת רשות הערעור.

בבקשת רשות הערעור חוזר המבקש על טענותיו לפני בית המשפט המחוזי בדבר הנזקים שייגרמו לו כתוצאה מכניסתו למאסר. לדברי המבקש הוא המפרנס היחידי של משפחתו, שבה שישה ילדים, ורעייתו סובלת מנכות; המשפחה אף נתונה על פי הנטען בקשיים כלכליים ניכרים, ונגד המבקש מתנהלים לדבריו הליכי הוצאה לפועל בגין חובות בהיקף ניכר. עוד נטען, כי המבקש שגה כאשר שעה לעצת עורך דינו והסכים למחיקת העתירה – שכן באותה עת לא הביא בחשבון כי כניסתו למעצר תוביל לאובדן מקום העבודה שלו ומקור פרנסתה של המשפחה כולה. לבסוף טוען המבקש כי גרסת המשיב בדבר האופן שבו ביצע את עבודות השירות היא שקרית, וכן כי נבצר ממנו להגיע לשימוע שאליו זומן מפני שהיה מאושפז באותה עת בבית חולים.

5.

דין הבקשה לרשות ערעור להידחות, אף מבלי להידרש לתגובת המשיבים.

למבקש ניתן יומו לפני בית המשפט המחוזי. טענותיו הוגשו על ידי עורך דין מטעמו בכתב ואף נשמעו בעל פה במסגרת הדיון שהתקיים בנוכחות הצדדים ובאי כוחם, שאז פנה אף המבקש עצמו לבית המשפט והשמיע את גרסתו מפיו. לאחר כל הדברים הללו, ומששמע את הערות בית המשפט, הגיע המבקש לכלל מסקנה כי ייטב לו למשוך את העתירה, וזאת כאשר הוא מיוצג כאמור על ידי עורך דין; ומשכך הורה בית המשפט על מחיקת העתירה כמבוקש. בהינתן האמור, לא נפל פגם כלשהו בהחלטתו של בית המשפט המחוזי מיום 7.9.2018 שבה נקבע כי אין מקום לערוך דיון נוסף בעניינו של העותר. לא ניתן לערוך "מקצה שיפורים" בעתירה, גם אם המבקש שגה לדבריו בשיקול הדעת שהפעיל שעה שהחליט לבקש את מחיקת העתירה.

אין באמור כדי להקל ראש בקשיים שטומן בחובו עונש המאסר מבחינתו של המבקש, כפי שפורטו בבקשת רשות הערעור. עם זאת, " בית משפט זה חזר והדגיש, כי יש לראות ריצוי עונש מאסר על דרך של עבודות שירות כפריבילגיה לה זוכה המורשע בדין, ובבסיסה של פריבילגיה זו עומדת תכלית שיקומית. ואולם, קיומה של זכות זו מותנית בעמידתו של הלה בציפיות הנלוות לביצוע עבודות השירות. מקום בו לא יעמוד המורשע בדין בציפיות אלו, ולא יבצע את עבודות השירות כראוי, תישלל ממנו פריבילגיה זו, ויתרת עונשו תרוצה במאסר מאחורי סורג ובריח ". (רעב 7868/12 אפנג'ר נ' בית המשפט המחוזי בנצרת , פסקה 9 (10.11.2013); רעב 8430/09 אברג'יל נ' מדינת ישראל (3.1.2010)). בענייננו, המבקש לא ביצע את עבודות השירות כראוי, נעדר מהן ללא אישור ומבלי להודיע, וחרף מספר הזדמנויות שניתנו לו – לא שינה את דרכיו. המבקש הגדיל לעשות ולא התייצב לשימוע שנערך לו בנדון; ויוער בעניין זה כי המבקש לא הציג כל אישור רפואי לתמיכה בטענתו שלפיה היה נתון באותה עת באשפוז בבית חולים. בנסיבות אלה ברי כי לא נפל פגם בהחלטת הממונה בדבר הפסקת עבודות השירות.

כידוע, בקשות רשות ערעור על החלטות בעתירות אסירים יתקבלו רק במקרים חריגים שבהם עולה מן הבקשה שאלה משפטית עקרונית או סוגיה ציבורית רחבת היקף, החורגת מעניינם של הצדדים לבקשה (רע"ב 7/86 וייל נ' מדינת ישראל (26.6.1986); רע"ב 5116/16 מכתבי נ' שרות בתי הסוהר (21.11.2016)). במקרה דנן בקשת רשות הערעור מכוונת נגד החלטתו של הגורם המוסמך בשירות בתי הסוהר להורות על הפסקה מינהלית של עבודות השירות. חרף טענותיו של המבקש, עתירתו אינה מגלה סוגיה עקרונית כלשהי המצדיקה עריכתו של דיון ב"גלגול שלישי", והבקשה תחומה באופן מובהק לנסיבותיו הפרטניות; וגם מטעם זה יש לדחות את בקשת רשות הערעור.

6.

סופו של דבר אני מורה על דחיית בקשת רשות הערעור, וממילא נדחית אף הבקשה לעיכוב ביצוע. אין צו להוצאות.