פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"ב
6798/14
לפני:
כבוד השופט ח' מלצר
המבקשת:
פלונית
נ ג ד
המשיב:
שירות בתי הסוהר
בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט
המחוזי מרכז (כב' הנשיא א' טל) ב-עת"א 24892-07-14 מתאריך 01.10.2014; בקשה
להוספת מסמך מתאריך 2.11.2014; תגובה מטעם המשיב מתאריך 3.12.2014
בשם המבקשת:
עו"ד ישראל קליין
בשם המשיב:
עו"ד אודי איתן
החלטה
1.
לפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז (כב' הנשיא א' טל ) מתאריך 01.10.2014 ב-עת"א 24892-07-14, במסגרתה נדחתה עתירת המבקשת להתיר לה להשתלב בסבב חופשות.
לצד בקשת רשות הערעור הגישה המבקשת גם בקשה להוספת מסמך, אשר לגישתה של המבקשת הינו רלבנטי לנימוקי הבקשה.
רקע עובדתי
2.
המבקשת, ילידת 1966, מרצה החל מתאריך 14.3.2001, עונש מאסר עולם (קצוב ל-30 שנה) בגין רצח גיסתה באמצעות 55 דקירות. למבקשת עבר פלילי מכביד הכולל עבירות אלימות ורכוש שונות, והינה מסווגת כאסירה בקטגוריה א', אשר אסירים הנמנים עליה אינם יכולים לצאת לחופשה מטעמים של שלום הציבור, או ביטחון המדינה. במהלך השנים נדונה אפשרות שילובה של המבקשת בסבב חופשות, על ידי ועדת אסירי עולם וועדת אלמ"ב, באופן עיתי (ופעמים אף הגיע העניין לפתחם של בתי המשפט), תוך שהוחלט כי אין מקום להתיר למבקשת להשתלב בסבב חופשות.
3.
בתאריך 27.4.2014 דנה ועדת אלמ"ב פעם נוספת בבקשתה של המבקשת להשתלב בסבב חופשות, אך לאחר הדיון, הוועדה המליצה שלא להיעתר לבקשה. בתאריך 18.8.2014 החליט נציב שב"ס לסרב לבקשת המבקשת, בהסתמך, בין היתר, על חוות הדעת של ועדת אלמ"ב (להלן: חוות הדעת ).
4.
כנגד החלטה זו המבקשת עתרה לבית המשפט קמא הנכבד. בית המשפט קמא דחה את עתירת המבקשת, זאת נוכח האמור בחוות הדעת , לפיה טרם בשלו התנאים ליציאותיה של המבקשת לחופשות. בית המשפט קמא ציין כי בחלק הגלוי של חוות הדעת אמנם נכתב שהמבקשת מתקדמת בתהליך הטיפולי שהיא נמצאת בעיצומו, אך רק בעת האחרונה הטיפול החל להתמקד בעבירה עצמה ובדפוסים האלימים שהביאו אליה. עוד כתב בית המשפט קמא הנכבד כי מהחלק החסוי בחוות הדעת עולה חשש לשלומם הנפשי של אחרים, באם תצא המבקשת לחופשה. משכך, קבע בית המשפט קמא הנכבד כי החלטת המשיבה היא סבירה ומוצדקת, לעת הזו, חרף הזמן שחלף מתחילת מאסרה של המבקשת.
מכאן הבקשה שלפני.
טענות הצדדים
5.
ב"כ המבקשת טוען כי המבקשת הינה סבתא לשני נכדים, תפקודה בכלא חיובי, והיא השתתפה בכל הסדנאות והקורסים הטיפוליים שהוצעו לה. עוד מציין ב"כ המבקשת כי באבחון המקצועי של ועדת אלמ"ב, שנערך בתאריך 12.3.2013, נקבע כי רמת מסוכנותה של המבקשת, בטווח הקצר, בתנאים מגבילים וברמת פיקוח מתאים – נמוכה. עוד מטעים ב"כ המבקשת, כי אותם אנשים, אשר לשלומם הנפשי חשש בית המשפט קמא – אינם קטינים עוד. לטענת ב"כ המבקשת, בהתחשב באמור לעיל, ונוכח התקופה הממושכת בה שוהה המבקשת במאסר – החלטתו של בית המשפט קמא הנכבד איננה סבירה.
6.
המשיב סבור מנגד כי דין הבקשה להידחות על הסף מהטעם שהסוגיה, מושא הבקשה, איננה מעלה כל שאלה עקרונית. גם לגופם של דברים, המשיב טוען כי אין מקום להתערב בהחלטתו של בית המשפט קמא, שכן לא נפל כל פגם בהליך שהתקיים בעניינה של המבקשת, ומשום שלאור המלצות הגורמים הרלבנטיים – לא היה מקום לשלב את המבקשת בסבב חופשות. עוד ציין המשיב, כי בהמלצות השונות שניתנו בעניינה של המבקשת היתה התייחסות לתהליך החיובי שבו מצויה המבקשת, אולם לא היה די בכך כדי להקהות את החשש מדפוס האלימות שבהתנהגותה.
7.
בסיום תת-פרק זה יש לציין כי ב"כ המבקשת ביקש, כאמור, להוסיף מסמך, אשר יש בו, לגישתו, כדי ללמד על הפגת החשש לפגיעה נפשית באחרים ככל שהמבקשת תצא לחופשה. אולם, דומה כי בגדרי הבקשה שבפני אין מקום להתייחס למסמך זה, שכן מדובר במסמך, אשר לא הונח בפני הגורמים המנהליים הרלבנטיים – בעת מתן החלטת המשיב, מושא הבקשה. משכך, ככל שהמבקשת סבורה כי חל שינוי בנסיבות שעמדו בבסיס המלצתן של הוועדות שדנו בעניינה עליה להגיש בקשה מתאימה בהתאם לסעיף 4.ה. לפרק ו' לפקודת הנציבות 04.40.00 .
דיון והכרעה
8.
לאחר עיון בבקשה, בתגובה לבקשה ובחומר שצורף להן – הנני סבור כי דין הבקשה להידחות.
9.
הלכה היא כי רשות ערעור בעתירות אסיר, תנתן, ככלל, רק במקום בו הבקשה מעלה שאלה משפטית בעלת חשיבות כללית (ראו: רע"ב 7/86 וייל נ' מדינת ישראל
(26.06.1986); רע"ב 4748/12 בוריסוב נ' שירות בתי הסוהר (08.08.2012); רע"ב 3297/12 אייזיק נ' שירות בתי הסוהר (17.04.2012)).
10.
הטענות אותן העלה ב"כ המבקשת, נוגעות רק לעניינה הפרטני של המבקשת, ועל כן אינן מגלות כל עילה למתן רשות ערעור, ואף ב"כ המבקשת לא התיימר לשוות להן כל אופי עקרוני.
11.
גם לגופם של דברים הנני סבור כי דין הבקשה להידחות. תחילה יש לציין כי לאסיר איננה עומדת זכות קנויה לצאת לחופשה מבית הסוהר, ומדובר בפריבילגיה שהענקתה נתונה לשיקול דעתן של הרשויות המוסמכות (ראו בין היתר: רע"ב 623/12 צאפאנא נ' מדינת ישראל (14.3.2012) בפיסקה 12 והאסמכתאות המובאות שם). במקרה שבפני, החלטת המשיב התבססה על המלצות של הגורמים המקצועיים, אשר נסמכו על חוות הדעת
שבה נקבע, בין השאר, כי חרף ההליך החיובי אותו עוברת המבקשת – טרם בשלה העת לאפשר לה להשתלב בסבב חופשות. בית המשפט קמא הנכבד, אשר
בפניו עמדו הן החלק הגלוי של חוות הדעת והן החלק החסוי שלה – התרשם כי לא היה מקום להתערב בהחלטת המשיב מהטעמים שנמנו לעיל.
בשים לב לאמור, ובהתחשב בכך שהתערבותה של ערכאה דיונית (ועל אחת כמה וכמה של ערכאת ערעור) בהחלטות בדבר מסוכנות הנשקפת מאסיר (אשר במהותן הינן תלויות עובדות והקשר) – תעשה ככלל בצמצום (השוו: רע"ב 8571/07 מדינת ישראל נ' גמליאל (21.2.2008)), הרי שאין מקום להתערב פה בקביעתו של בית המשפט המחוזי הנכבד.
12.
נוכח כל האמור לעיל – בקשת רשות הערעור נדחית .
ניתנה
היום, ט' בשבט התשע"ה (29.1.2015).
ש ו פ ט