רע"ב 6806/11 בני סלע נ. מדינת ישראל

1.

המבקש הינו אסיר הנושא בעונש של 35 שנים ותשעה חודשים, בגין הרשעתו בעבירות מין חמורות. במקביל, מתנהל נגדו בבית משפט השלום בראשון לציון הליך פלילי שבו הוא מואשם בבריחה ממשמורת חוקית בתקופה שבין התאריכים 24.11.2006-8.12.2006, שבמהלכה, לפי הנטען, ביצע שורת עבירות נוספות (התפרצות למקום מגורים, גניבת רכב ותקיפת שוטר בנסיבות מחמירות).

2.

המבקש עתר לבית משפט זה (בג"ץ 4920/11) וכן הגיש עתירה אסיר לבית המשפט המחוזי בבאר שבע, ובמסגרת שתי עתירות אלה, ביקש לעיין ולצלם מסמכים מהתיק המינהלי בעניינו המצוי בידי שירות בתי הסוהר וכן ביקש העתקים ממסמכיו הרפואיים. בין השאר, ביקש העתק מדו"ח קצין בודק על אירוע מיום 27.5.2005, שבמהלכו אסיר אחר דקר את המבקש (להלן: דו"ח הקצין הבודק ). לדבריו, הדבר נדרש לשם ניהול הגנתו בהליך הפלילי המתנהל נגדו. העתירה שהגיש המבקש לבית משפט זה נדחתה על הסף בשל קיומו של סעד חלופי (פסק-דין מיום 18.8.2011).

3.

בית המשפט המחוזי (כב' השופט ש' פרידלנדר ) דחה את עתירתו של המבקש. בית המשפט קבע כי יש להחיל בנסיבות העניין את הכללים הקבועים בחוק חופש המידע, התשנ"ח-1998, המחריג מזכות העיון של אזרח מסמכים פנימיים של רשויות אכיפת החוק, ובפרט דברים שנאמרו במסגרת תחקיר פנימי. עוד נקבע, כי אין כל רלוונטיות בין הפריטים שבהם מבוקש העיון לבין הגנתו של המבקש במסגרת ההליך הפלילי שמתנהל נגדו.

4.

מכאן הבקשה שלפניי. המבקש טוען כי הזיקה בין דו"ח הקצין הבודק לבין הגנתו במסגרת המשפט הפלילי היא רבה, והוא מלין נגד התעקשות המשיב "להסתיר" את תוצאות התחקיר שהתנהל מפניו. בד בבד, עתר המבקש – שאינו מיוצג – כי ימונה לו בא-כוח מהסניגוריה הציבורית.

5.

בתגובה מיום 24.10.2011, הודיעו המשיבים כי לשיטתם יש לדחות את הבקשה, שכן היא עוסקת כולה בנסיבותיו הפרטניות של המבקש ואינה מעלה שאלה כללית המצדיקה מתן רשות ערעור. לגופם של דברים, נטען כי לא נפל פגם בהחלטת המשיבים שלא לאפשר למבקש לעיין ולהעתיק את דו"ח הקצין הבודק. לדבריהם, צדק בית המשפט קמא בהחילו על הבקשה את אמות המידה הקבועות בחוק חופש המידע, וכן צדק בקובעו כי אין מדובר במסמך בעל רלוונטיות להגנתו בהליך הפלילי.

6.

הסניגוריה הציבורית הודיעה כי אינה יכולה להסכים לייצג את המבקש בהליך הזה בשל חוסר שיתוף פעולה מתמשך מצידו בהליכים שונים שהוא מנהל. עם זאת, הציגה הסניגוריה הציבורית את עמדתה הכללית בשאלת זכותו של אסיר, שנפל קורבן לאירוע שהתרחש בין כתלי בית הסוהר, לעיין בדו"ח ועדת חקירה שהוקמה לפי סעיף 131א לפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל"ב-1971. לשיטת הסניגוריה הציבורית, ככלל, יש לאפשר בזכותו של האסיר לעיין בדו"ח, מכוח זכות העיון הפרטית העומדת לו – שהוכרה במשפט הישראלי עוד לפני חקיקת חוק חופש המידע. בנסיבות העניין, תומכת הסניגוריה הציבורית בבקשת המבקש לעיין בדו"ח הקצין הבודק, או למצער, בגרסה מצונזרת ומתומצתת של הדו"ח. המבקש, בתגובה מיום 10.11.2011, הביע את טרונייתו על סירוב הסניגוריה הציבורית לייצגו בשורה של הליכים שהוא מנהל.

7.

ביום 25.10.2011, החליט בית משפט השלום בראשון לציון (כב' השופטת ע' וינברג-נוטוביץ ) – על רקע הסכמה דיונית בין הצדדים – להעביר לתיק בית המשפט עותק מדו"ח הקצין הבודק, כדי שבית המשפט יחליט בדבר הרלוונטיות שלו להליך הפלילי המתנהל נגד המבקש. נוכח האמור, הודיעו המשיבים כי לשיטתם, התייתרה הבקשה שלפנינו ודינה להימחק. המבקש, מצידו, עתר להקפאת הטיפול בבקשה שלפנינו עד למציאת עורך דין שייצגו כהלכה. לגופם של דברים, נטען כי במסגרת ההליך הפלילי, פנה שירות בתי הסוהר לבית משפט השלום בראשון לציון, בבקשה כי בית המשפט יאפשר לו להעלות את טענותיו בנוגע לסודיות המידע, ככל שיוחלט לחשוף חלקים מהדו"ח בפני המבקש. משכך, אין מדובר בסוף פסוק בכל הקשור לבקשתו לעיין בחומר.

8.

דין הבקשה להידחות. טענתו של המבקש היא כי העיון בדו"ח הקצין הבודק נדרש לו לשם ניהול הגנתו בהליך הפלילי המתנהל בעניינו. דא עקא, שבשלב הנוכחי, בית משפט השלום הדן בתיק קיבל לידיו את דו"ח הקצין הבודק, והוסמך על-ידי הצדדים להחליט אם יש מקום לחשוף חלקים ממנו למבקש לשם ניהול הגנתו. הנה כי כן, השאלה שהועמדה לדיון לפני בית המשפט המחוזי במסגרת עתירת המבקש, נידונה עתה – בהסכמתו – במסגרת ההליך הפלילי המתנהל נגדו. אין מקום אפוא לתת רשות ערעור בנוגע לחשיפת הדו"ח, במקביל להליכים המתנהלים לפני בית משפט השלום שעוסקים בשאלה זו ממש. בנסיבות אלה, הסוגייה הרחבה שהעלתה הסניגוריה הציבורית בהודעתה (זכות העיון הפרטית של אסיר ביחס לדו"ח ועדת חקירה של שירות בתי הסוהר על אירוע שבמהלכו נפגע) אינה נדרשת לשם הכרעה בבקשה דנן, והיא תישאר לעת מצוא.

9.

נוכח התוצאה שאליה הגענו, לא מצאתי להידרש לטענותיו הכלליות של המבקש בנוגע לסירוב הסנגוריה הציבורית לייצגו, ואף לא ראיתי להיעתר

לבקשתו "להקפיא" את ההליך עד שימונה לו סניגור.

הבקשה למתן רשות ערעור נדחית.