רע"ב 723/06 סאמי טורק נ. מדינת ישראל

המבקש מרצה עונש מאסר בכלא שאטה לתקופה של 7 שנים בפועל בגין עבירות של אלימות ושל אלימות במשפחה. המבקש הגיש לבית-המשפט המחוזי בנצרת עתירת אסיר כנגד החלטת המשיבה שלא להוציאו לחופשות, וזאת חרף שינוי שחל בהמלצת הוועדה למניעת אלימות שדנה בעניינו לאשר לו לצאת לחופשות.

המשיבה טענה בתגובה כי המבקש מסווג על ידה בקטגוריה א' על פי פקודת החופשות, שלפיה אין להוציא אסירים המסווגים בקטגוריה זו לחופשה "משיקולים של סכנה לשלום הציבור או לביטחון המדינה", אלא באישור מאת השר לביטחון פנים, וכי בקשת המבקש לשנות את הסיווג סורבה, חרף המלצתה החיובית של הוועדה למניעת אלימות, וזאת בשל החשש לחייו ולחיי אחרים במידה וייצא מהכלא. עמדתה זו נסמכה על מידע מודיעיני חסוי. מידע זה הוצג לעיון בית המשפט (כב' השופטת א' הלמן) שקבע כי מדובר במידע "מרובה, כולל ידיעות מוצלבות, עקביות ומפורטות המאששות לכאורה את החשש כי שחרורו של העותר לחופשות, ולו בתנאים מגבילים תסכן את שלומו ואת שלומם של אחרים. ההחלטה לסווג את העותר בקטגוריה א' על סמך מידע זה, הינה סבירה ואף מתחייבת". לפיכך דחה בית המשפט את העתירה.

מכאן בקשת רשות הערעור שבפני, בגדרה טוען המבקש כי החלטת המשיבה שלא לאשר לו לצאת לחופשות, המבוססת על מידעים מודיעיניים שאינם מעודכנים, אינה סבירה, וכי היה על בית המשפט לתת משקל להמלצות החיוביות לאפשר לו לצאת לחופשות של גורמים מקצועיים, כולל הוועדה למניעת אלימות. מנגד, תומכת המשיבה יתדותיה בהחלטת בית-המשפט המחוזי ומבקשת לדחות את בקשת רשות הערעור הן על הסף והן לגופה.

דין הבקשה להידחות.

הלכה היא, כי בקשת רשות לערער על החלטות בעתירות אסירים אינה מתקבלת כדבר שבשגרה, ועל מנת שתתקבל יש להצביע על שאלה משפטית או אחרת בעלת חשיבות כללית, החורגת מנסיבותיו של המקרה הספציפי (ראה: רע"ב 7/86 חיים

לואיס וייל נ' מדינת ישראל (לא פורסם)). במקרה שלפניי הבקשה מבוססת על נסיבותיו האישיות של המבקש ועל המשמעות שמייחס המבקש למידע המודיעיני הקיים בעניינו, ולאלה אין השלכות כלליות החורגות מעניינו של המבקש עצמו (רע"ב 5191/05 דני

בוחבוט נ' מפקד מתקן הכליאה "איילון" (לא פורסם)). השיקולים שהנחו את המשיבה בהחלטה בסוגיית סיווג המבקש עמדו לביקורתו של בית המשפט המחוזי ונמצאו ראויים. סיווגו של המבקש התבסס, כאמור, על מידע מודיעיני שלא נחשף בפני המבקש, אולם הוצג לעיונו של בית המשפט אשר קבע כי ההחלטה לסווג את המבקש בקטגוריה א' "היא סבירה ואף מתחייבת", וכי מדובר במידע "מרובה, כולל ידיעות מוצלבות, עקביות ומפורטות". לפיכך, מדובר בהכרעה בשאלות של עובדה, וככזו היא אינה ראויה להידון בגלגול נוסף.

אכן, מניעת חופשה מאסיר היא תוצאה קשה, בייחוד לאור הטיפולים שעבר ושבגינם שינתה הוועדה למניעת אלימות את המלצתה בדבר יציאתו לחופשות. לאור זאת יש לקוות שעם הזמן ועם השתנות הנסיבות תוענק למבקש חופשה. אלא, שלעת הזאת, ההחלטה למנוע ממנו חופשות מעוגנת בסכנה הנשקפת לציבור ולמבקש עצמו מיציאתו לחופשה ואין מקום להתערבות בהחלטה.

אשר-על-כן, הבקשה נדחית.