רע"ב/רעב"ס 7328-23 רע"ב/רעב"ס 7328-23

1.עניינה של הבקשה החלטת המשיב על העברת המבקש מאגף הפרדה בכלא "אוהלי קידר" לאגף רגיל בבית סוהר "אשל". לצד הבקשה הוגשה בקשה לעיכוב ביצוע העברתו.

2.בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (השופט ע' כהן) דחה את העתירה שהוגשה, אך נעתר לבקשה לעיכוב ביצוע העברת המבקש ל-48 שעות עד ליום 13.9.23 בשעה 11:00, וזאת בהתאם להחלטה בעתירה אחרת שהגיש העותר (עת"א 44910-12-19) מיום 22.01.2020 (השופט א' משניות), ולפיה תינתן לו התראה של 48 שעות בכדי לאפשר לו לפנות בבקשה דחופה לבית המשפט בעניין זה.

3.בית המשפט המחוזי דחה את העתירה מן הטעמים, שכליאה באגף שמור דורשת משאבים מיוחדים, אשר בהתאם לשיקול דעתו המקצועית של המשיב, אינם מתאימים בעניינו של העותר, כמו גם ההחלטה שלא לשוב ולשלבו באגף התורני מאחר שבעבר העותר תקף את אחד האסירים האחרים באגף זה. עוד נקבע כי אגף טעוני הגנה הוא אגף מתאים כיום בעניינו של המבקש, אשר טוען למסוכנות מאסירים אחרים, בהיות אגף זה מיועד לאסירים הנדרשים להגנה בין כותלי הכלא.

הבקשה שלפניי נסובה על פסק דינו של בית המשפט המחוזי.

4.דין הבקשה להידחות, משאין היא עומדת באמת המידה למתן רשות ערעור. מתן רשות ערעור על החלטות בית המשפט המחוזי בעתירות אסיר תינתן רק במקרים המעוררים שאלה משפטית עקרונית (רע"ב 3297/23 שוקלנדר נ' שרות בתי הסוהר, פסקה 5 (7.6.2023)). בצד זאת, קיימת גישה מקלה שלפיה במקרים בהם ההחלטה הראשונה בעניין האסיר התקבלה בידי גוף מינהלי וההחלטה השנייה בלבד התקבלה בידי גוף שיפוטי ניתן להקל בתנאים לקבלת הבקשה (רע"ב 6255/19 עמר נ' שירות בתי הסוהר, פסקה 11 (24.10.2019)). אולם אף לפי הגישה זו, עניינו של המבקש אינו עולה בגדר אמות המידה האמורות.

5.הבקשה עוסקת בהחלטה על העברת אסיר המצויה בליבת שיקול הדעת המינהלי-ארגוני של שירות בתי הסוהר (רע"ב 6674/21 סיבוני נ' שירות בתי הסוהר (8.10.2021)), נטועה בעניינו הפרטני של המבקש, ומשכך יש לדחותה. ממילא, בית משפט זה ימעט להתערב בהחלטות שב"ס המבוססות על המלצות גורמים מקצועיים ואשר נסמכו על בחינה מעמיקה של נסיבותיו האישיות, כל אימת שלא מדובר בהחלטה הסוטה באופן ניכר משיקול דעת סביר (רע"ב 251/20 אליהו נ' מדינת ישראל שירות בתי הסוהר, פסקה 7 (22.1.2020)).

6.בענייננו, השיקולים אשר ניצבו לפני המשיב לצורך שיבוצו של המבקש כאסיר באגף טעוני הגנה פורטו בהחלטת בית המשפט המחוזי, והם אינם מגלים כל עילה להתערב בשיקול דעתו של המשיב ובהחלטתו.

7.למעלה מן הצורך יוער, כי בנסיבות דנן, לא מצאתי כי הפעלת שיקול הדעת מצד שירות בתי הסוהר נעשתה באופן בלתי סביר, או תוך שקילת שיקולים שאינם ענייניים.

8.מכל הטעמים המפורטים לא מצאתי כי הבקשה מעלה טעמים להתערבות בהחלטת בית המשפט המחוזי.

9.בטרם סיום, לאור טענות שנטענו בשולי הבקשה, מצאתי לנכון להדגיש כי חזקה על שירות בתי הסוהר כי יקפיד לשמור על שלומו ובטחונו של המבקש.

10.הבקשה נדחית אפוא.