רע"ב 7519/11 פלוני נ. היועץ המשפטי לממשלה

1.

זוהי בקשה לרשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט לעניינים מנהליים בחיפה (כב' השופטים: ר' שפירא (אב"ד), ע' גרשון ו- א' קיסרי ), בגדרו בוטלה החלטת ועדת השחרורים שבכלא "אשל" מתאריך 5.9.2011, אשר קבעה כי יש לשחרר את המבקש שחרור מוקדם ממאסר על-תנאי.

במסגרת פסק הדין נקבע עוד כי עניינו של המבקש – יובא בפני ועדת שחרורים אחרת מזו שדנה בעניינו קודם לכן, והבקשה שלפניי מכוונת כנגד קביעה זו בלבד.

בפתח הדברים אביא את תמצית העובדות הצריכות לעניין.

2.

המבקש מרצה עונש של שמונה שנות מאסר בגין הרשעתו בשתי פרשות שונות בעבירות של: חבלה בכוונה מחמירה, תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות, איומים, הכשלת שוטר, העלבת עובד ציבור והחזקת סכין. בנוסף הופעל בעניינו של המבקש עונש מאסר על תנאי בן ארבעה חודשים, שהיה תלוי ועומד כנגדו, אותו המבקש מרצה עתה בחופף.

המבקש החל את ריצוי העונש בתאריך 20.8.2006 ועל כן מועד שחרורו, בניכוי שליש, היה אמור לחול בתאריך: 19.12.2011.

3.

המבקש עתר לשחרורו המוקדם על-תנאי, ובקשתו הנ"ל נבחנה תחילה על ידי ועדת השחרורים שבבית הכלא "אשל", אשר מטפלת בבקשות אסירים הכלואים בבית הכלא "דקל", שבו היה המבקש אסור. במהלך הטיפול בבקשה הועבר המבקש לבית הכלא "כרמל" שבמחוז חיפה, אך נוכח הסכמת הצדדים – הטיפול בבקשה המשיך להתנהל בועדת השחרורים שבבית הכלא "אשל".

במהלך הדיון בבקשה הוצגו בפני הועדה מסמכים רבים, וביניהם: תכנית שיקום שהכינו למבקש הרשות לשיקום האסיר וגורמים פרטיים; רישומו הפלילי של המבקש; רישום עבירות המשמעת שעבר המבקש בתקופת מאסרו ולבסוף גם מידע סודי של שירות בתי הסוהר, אשר הצביע, לטענת המדינה, על מסוכנותו של המבקש.

4.

ועדת השחרורים קיבלה את בקשתו של המבקש. הועדה התייחסה למידע הסודי שהוצג בעניינו של המבקש וציינה, כי המידע האמור נבחן כבר בעבר על ידי בית המשפט המחוזי במסגרת הליכים שניהל המבקש בהקשר של יציאה לחופשות. בהליכים אלה נקבע כי המידע הסודי בעניינו – אינו מונע את האפשרות להוציא את המבקש לחופשה, ומכאן הסיקה הועדה כי יש להתעלם מן המידע במסגרת הבקשה לשחרור מוקדם. יתר על כן, הועדה קבעה כי גם מידע סודי חדש, שלא הוצג בפני בית המשפט המחוזי בעבר – אין בו כדי להביא לשינוי מסקנה זו. לבסוף, קבעה הועדה כי התנהגותו של המבקש בתקופה שלפני הגשת הבקשה היתה ראויה, וכי תכנית השיקום שהוכנה בעניינו הינה מספקת.

5.

על החלטה זו הגישה המדינה עתירה לבית המשפט לעניינים מנהליים בחיפה, ובמסגרת הדיון בה ביקשה כי עניינו של המבקש יוחזר לועדת שחרורים – לבחינה מחדש (הערה: בתחילה ביקשה המדינה בגדרי העתירה לבטל את החלטת הועדה ותו לא, ולאחר מכן הסעד המבוקש השתנה כאמור). בית המשפט הנכבד קמא קיבל את העתירה, בקובעו כי החלטה בנוגע ליציאה לחופשה של אסיר – שונה שוני מהותי מהחלטה בבקשה לשחרור מוקדם על-תנאי, ועל כן לא ניתן להקיש מן המקרה הראשון למקרה השני, כפי שעשתה הועדה. בהתאם לכך חזר בית המשפט הנכבד קמא ובחן את המידע הסודי בעניינו של המבקש ומצא שהוא משמעותי, הן איכותית והן כמותית, ועל כן הוא מצדיק, למצער, בחינה מחדש של המכלול על ידי ועדת השחרורים.

להשלמת התמונה אציין כי לבית המשפט הנכבד קמא הוגש גם מידע סודי נוסף וחדש שלא עמד לנגד עיניה של הועדה, ובית המשפט ציין כי מידע זה – אף שיש מקום שהועדה תעיין בו לאחר שהתיק יוחזר אליה – לא היווה גורם, אשר השפיע על ההכרעה בעתירה.

6.

בסופו של פסק הדין קבע בית המשפט הנכבד לעניינים מנהליים כך:

"עוד נורה כי מאחר שוועדת שחרורים כלא אשל גיבשה לכאורה עמדה בעניינו של המשיב, וכן בשים לב להעברתו של המשיב למחוז חיפה, כי תיקבע לעניין זה ועדת שחרורים אחרת, מבין ועדות השחרורים המתכנסות במחוז חיפה...".

כנגד קביעה זו שבפסק הדין – הוגשה בקשת רשות הערעור שלפניי.

7.

המבקש טוען כי שגה בית המשפט הנכבד לעניינים מנהליים עת קבע כי ועדת השחרורים שבכלא "אשל" גיבשה לכאורה דעה בעניינו בצורה שחוסמת את החזרת הדיון אליה.

המדינה לעומת זאת סומכת את ידיה על פסק הדין, על כל נדבכיו, והיא מבקשת שאמנע מלהתערב בו.

8.

דין הבקשה – להידחות

מהטעמים שיפורטו להלן בקצרה.

9.

מקרה זה איננו מעלה שאלה משפטית בעלת חשיבות מיוחדת והבקשה שלפני ממוקדת בעיקרה בנסיבותיו הקונקרטיות של המבקש. מכאן שהעניין איננו נמנה על המקרים שבהם ניתנת ככלל רשות ערעור על פסק דין ב"גלגול שלישי" (וזאת – על אף העובדה שבית המשפט הנכבד קמא ביטל למעשה את החלטת ועדת השחרורים). עיינו: רע"ב 3684/06 נאסר נ' מדינת ישראל

(לא פורסם, 7.8.2006). יש מקום, איפוא, לדחות את הבקשה, ולו מטעם זה בלבד.

10.

למעלה מן הנדרש אציין בקצרה כי גם לגופו של עניין לא מצאתי מקום להתערב בפסק הדין. במה דברים אמורים?

(א)

הטלת מניעה על ועדת השחרורים שנזקקה קודם למכלול – מלדון בעניינו של אסיר, על דרך של העברת הדיון לועדת שחרורים אחרת – אכן איננה הוראה הניתנת כדבר שבשגרה, ויש להגבילה בדרך כלל למקרים שבהם מתעורר חשש ממשי ואובייקטיבי למשוא פנים (ראו: רע"ב 10349/08 מדינת ישראל נ' גנאמה

(לא פורסם, 20.7.2009) (להלן: פרשת גנאמה )).

במקרה שלפנינו מתעורר אמנם חשש שועדת השחרורים שבכלא "אשל" גיבשה לכאורה "דעה קדומה" מסוימת, הנוטה לטובת שחרורו של המבקש על-תנאי. הדבר מקבל ביטוי, בין היתר, בעובדה שהועדה התעלמה לכאורה מנתונים סודיים רבים , שהצביעו, על פני הדברים, על מסוכנותו של המבקש, וזאת על בסיס היקש שאיננו מדויק כל צרכו בין החלטות בנוגע לחופשת אסירים לבין החלטות בנוגע לשחרור אסיר על-תנאי ממאסרו (עיינו גם: בג"צ 1920/00 ח"כ גלאון נ' ועדת השחרורים, בית הסוהר מעשיהו , פ"ד נד(2) 313, 328 (2000)). בנוסף יש להזכיר שלועדה הוצג מידע סודי נוסף , שלא הובא לפני בית המשפט המחוזי בעת הדיון בבקשה להוצאת המבקש לחופשה, אך הועדה לא ראתה לנכון לשנות מדעתה גם נוכח האמור בו.

(ב)

גיבושה של מעין "דעה קדומה" שכזו יכול להוות, בנסיבות מסוימות, עילה מספקת להעברת הדיון בעניינו של אסיר לועדת שחרורים אחרת (השוו: דעת הרוב ב פרשת גנאמה , אך עיינו: עש"מ 43/01 דרוויש נ' נציב שירות המדינה , פ"ד נה (3) 817 (2001) ). השאלה היא איפוא האם התגבש פה חשש שעומד במבחני פרשת גנאמה . בהקשר זה אציין כי בעוד שבמבט ראשון נדמה שאכן יש מקום לתמוה האם התנהלות הוועדה עומדת ברף הגבוה שנדרש לעניין זה, כפי שנקבע ב פרשת גנאמה

– הרי שהספקות במכלול זה מוסרים, נוכח העובדה ש המבקש בעצמו מודה למעשה בבקשתו, שייתכן כי ועדת השחרורים שבכלא "אשל" גיבשה כבר את דעתה בעניינו . הוא מסתמך על עובדה זו בהנמקה שהוא מביא בגדרי הבקשה שלפני. בפיסקה 28 לבקשה לרשות ערעור מטעם המבקש נאמר כך: "יוצא שהמבקש נדרש לשכנע כעת שישה חברי ועדה, ולא שלושה כפי שנהוג בכל מקרה על מנת לזכות בשחרור מוקדם". אף שבדרך כלל אין להיזקק לדעה הסובייקטיבית של מי שמבקש לפסול מותב בטענה של

פסלות – נראה לי שיש להחיל דין שונה בנסיבות מיוחדות, בגידרן עולה מדבריו של מי שמבקש לקיים את המותב ולדחות את טענת הפסלות, כי ייתכן שיש דברים בגו. המשתמע פה מהדברים שצוטטו בפיסקה 28 הנ"ל, אומר לכאורה דרשני בהקשר זה, ומכאן שהעברת הדיון למותב אחר מתבקשת, שהרי צדק צריך לא רק להעשות, אלא גם להראות.

11.

זאת ועוד – אחרת: לטעם המהותי להעברת הדיון, שצוין לעיל, מתווסף כאן גם טעם מנהלי המשפיע על המכלול. כזכור, המבקש הועבר בינתיים לבית הכלא "כרמל" והוא כיום מרצה שם את עונשו. בנסיבות אלה הרי שקיום הדיון בעניינו באזור מחוז חיפה – מתבקש גם מטעמי יעילות (ובנוסף הדבר תואם, ככל הנראה, גם את נהלי שירות בתי הסוהר בנושא – ראו: החלטת ועדת השחרורים בכלא "אשל" מתאריך 22.8.2011, נספח מ/6

לבקשה לרשות ערעור).

12.

נוכח כל האמור לעיל – הבקשה נדחית בזאת. למותר לציין כי אין בדחיית הבקשה לרשות ערעור כדי להביע כל עמדה ביחס לבקשה לשחרור מוקדם על-תנאי לגופה. ועדת השחרורים החדשה שתדון בבקשתו זו של המבקש – תכריע, איפוא, בנושא זה, כטוב בעיניה לאור כל החומר שיובא בפניה.