רע"ב 7973/13 מחמוד שורפי נ. שירות בתי הסוהר

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (סגן הנשיא, השופט א' טל ) בעת"א 32955-09-13 מיום 13.11.2013 בגדרה נדחתה בקשת המבקש להוציאו לחופשות ולהחזירו לפרוייקט "הבשורה".

עיקרי העובדות

1.

המבקש נושא בעונש מאסר למשך 22 שנים ו-8 חודשים בגין עבירות פעילות בארגון פשיעה; סחר בסמים מסוכנים במסגרת הארגון; הדחת קטין לסם במסגרת ארגון פשיעה; החזקת סם והחזקת כלים לשם הכנת סם במסגרת ארגון הפשיעה. בעקבות הרשעתו, סוּוג המבקש כאסיר בקטגוריה א' לצורך יציאה לחופשות. על-פי פקודת הנציבות מספר 04.40.00 מדובר באסירים "שאין להוציאם לחופשה משיקולים של סכנה לשלום הציבור או לביטחון המדינה" . המבקש הגיש בקשה ליציאה לחופשה, אולם נוכח סיווגו, ומחמת התנגדות גורמי המודיעין בשירות בתי הסוהר, נדחתה בקשתו. בנוסף, המבקש הורחק במהלך חודש אוגוסט 2013 מפרוייקט "הבשורה" שהוא פרוייקט טיפולי לנגמלים משימוש בסמים. הרקע להרחקתו נעוץ בהתנהגות שלילית חמורה בין כותלי הכלא ובהפרות משמעת חוזרות ונשנות. בעקבות הסירוב לבקשתו לצאת לחופשה ולאור אי-החזרתו לפרוייקט הבשורה, הגיש המבקש עתירה לבית המשפט המחוזי. בית המשפט המחוזי דחה את עתירתו וציין כי "עיון במידעים החסויים של שב"ס מעלה כי מדובר במידעים חסויים מהזמן האחרון יחסית, סמוך להרחקתו של העותר

[המבקש – נ' ס'] מפרויקט הבשורה, ועניינם התנהגות שלילית של העותר במהלך השתתפותו בפרויקט ולאחר הרחקתו ממנו אשר מצדיקה את החלטת המשיב שלא להוציא את העותר [המבקש – נ' ס'] לחופשה ולא להחזיר אותו לעת הזו לפרויקט הבשורה". נגד החלטה זו הגיש המבקש את בקשת רשות הערעור שלפנַי.

עיקרי הבקשה והתגובה

2.

המבקש טוען כי בית המשפט המחוזי שגה בדחותו את בקשתו לצאת לחופשה. לדבריו, שותפיו למעשים קיבלו היתר לצאת לחופשות. למרות שהעלה טענה זו, היא לא נבחנה על-ידי המשיב ולא נדונה בבית המשפט המחוזי. עוד טוען המבקש כי לא היה מקום להוציאו מפרוייקט "הבשורה". המבקש ציין כי הרקע להוצאתו הוא רצונו לשוחח עם אחיו הכלוא גם הוא. המבקש הוסיף כי כל חייו סבבו סביב נורמות של העולם התחתון, ועל אף רצונו לקבל טיפול הוא אינו יכול לשנות את אורחות חייו בבת אחת. המבקש ציין כי הוא מעוניין בקבלת הטיפול וביקש את החזרתו.

3.

המשיב טוען מנגד כי דין הבקשה להידחות על הסף ולגופה כאחד. הבקשה אינה מעלה שאלה משפטית כללית או בעלת עניין ציבורי המצדיקה מתן רשות ערעור. גם לגופה יש לדחות את הבקשה. למבקש אין זכות קנויה לצאת לחופשה. מתן חופשה לאסיר היא סמכות שבשיקול דעת. המבקש מסוּוג לקטגוריה א' ונשקפת ממנו מסוכנות גבוהה הנתמכת במידעים מודיעיניים עדכניים. עוד טוען המשיב כי התנהגותו של המבקש הצדיקה את הרחקתו מהטיפול. לחובת המבקש נזקפת התנהגות שלילית חמורה וישנם מידעים המלמדים על "מעורבות בסמים, סכסוכים וכוונת פגיעה" . לחובת המבקש הפרות משמעת קודמות, ועניינו נדון בעבר במסגרת ועדת החריגים. הוועדה החליטה על השארת המבקש בפרוייקט, וזאת תוך שהובהר לו כי עליו להקפיד על כללי המשמעת והסדר כתנאי להישארותו. חרף החלטה זו, הפר המבקש פעם נוספת את כללי המשמעת, ומכאן כי ההחלטה להרחיקו מהפרוייקט מוצדקת וסבירה ואין להתערב בה.

דיון והכרעה

4.

דין הבקשה להידחות. הבקשה אינה מעלה שאלה עקרונית , אלא נושא פרטני של המבקש. הלכה פסוקה היא כי רשות ערעור על פסק דין של בית משפט לעניינים מנהליים בעתירת אסיר תינתן רק מקום שבו הבקשה מעלה שאלה משפטית עקרונית או כאשר היא מעלה נושא בעל חשיבות כללית החורגת מנסיבותיו הפרטניות של האסיר הספציפי (ראו: רע"ב 7/86

וייל נ' מדינת ישראל

(26.6.1986); רע"ב 3482/12

אמסלם נ' משטרת ישראל

(18.7.2012)). לא מצאתי כי הבקשה שלפני באה בגדר המצבים הללו. כפי שציין המשיב, חופשה איננה זכות קנויה. מדובר בפריבילגיה המוענקת לאסיר כאשר נמצא מתאים לכך, בהתאם לשיקול דעתו של המשיב. המשיב הסתמך בהחלטתו להימנע מהוצאת המבקש לחופשות על מידעים מודיעיניים המלמדים על מסוכנות ברמה גבוהה הנשקפת ממנו. גם בית המשפט המחוזי עיין במידעים אלה ומצא שהם מצדיקים את החלטת המשיב. טענת המבקש בדבר הוצאת שותפיו לחופשה נבחנה ונדונה. ועדה שהתכנסה בחודש מרץ 2013 בעקבות עתירה קודמת שהגיש המבקש קבעה כי "בחינה של כל אחד ואחד מהשמות, העלתה כי נתוניהם אינם דומים לעניינו של העותר לא מבחינת מיקומם בארגון, עברם הפלילי, תיקם המודיעיני ומעורבותם בעבירות שהובילו למאסרם כפי שבאה לידי ביטוי בתקופות המאסר הקצרות (יחסית) שהושתו עליהם" . איני מוצא טעם להתערב בהחלטה זו.

5.

אוסיף עוד: גם ההחלטה להוציא את המבקש מפרוייקט "הבשורה" היא סבירה. המבקש הוזהר על-ידי ועדת החריגים כי עליו להקפיד על כללי המשמעת והסדר. חרף אזהרה זו שב המבקש והפר את הכללים. בצדק מצא המשיב כי לא ניתן להתיר, בשלב זה, את המשך השתתפותו בפרוייקט הבשורה. זוהי החלטה שבשיקול דעתו של המשיב, אין מקום להתערב בה, והיא אינה בלתי-הפיכה. אם ישפר המבקש את התנהגותו, לבטח יגיב המשיב מצדו בהתאם.

6.

אשר על כן, הבקשה נדחית.