פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"ב
1734/16
לפני:
כבוד השופט י' עמית
המבקש:
נחמן אהרוני
נ ג ד
המשיבים:
1.
שירות בתי הסוהר
2.
מדינת ישראל
בקשת רשות ערעור על
החלטת בית המשפט המחוזי מרכז בתיק עתא 006498-10-15 שניתנה ביום 16.02.2016 על
ידי כבוד השופטת נ' אהד
בשם המבקש:
בעצמו
בשם המשיבים:
עו"ד נועם זמרן
החלטה
בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז (כב' השופטת נ' אהד ) מיום 16.2.2016 בעת"א 6498-10-15 בגדרה נדחתה בקשת המבקש לבטל הגדרתו כאסיר בעל סיכון גבוה לבריחה (להלן: סג"ב ).
1.המבקש הינו אסיר המרצה עונש מאסר של תשע שנים וששה חודשים בגין הרשעתו בעבירה של מעשה סדום בנסיבות אינוס ובעבירות רבות של מעשה מגונה שבוצעו בקטין. ביום 25.3.2012, עם מתן גזר הדין, נעתר בית המשפט לבקשת המבקש והורה על עיכוב ביצוע עונש המאסר עד ליום 8.4.2012 על מנת לאפשר למבקש לפנות להליכי מיון. אלא שהמבקש לא פנה להליכים אלה, ולא התייצב לריצוי מאסרו במועד הנדחה. ביום 8.7.2012 עת שהה המבקש בישיבה בטבריה בה מצא מסתור, הציג לשוטרים שביקשו כי יזדהה דרכון מזויף. משהתגלה כי מדובר בדרכון מזויף ביקשו השוטרים לעכב את המבקש לצורך בירור זהותו. המבקש ניסה להימלט בריצה אך נעצר והחל בריצוי עונשו. בגין מעשים אלה הורשע המבקש בהתחזות לאחר, ניסיון לקבלת דבר במרמה, זיוף, שימוש במסמך מזויף, הפרת הוראה חוקית והפרעה לשוטר, ונידון לשנת מאסר נוספת (ת"פ 5849-11-12). נוכח האמור, הוגדר המבקש לאחר מאסרו כאסיר בעל סיכון גבוה, ומאז עומדת בתוקפה הגדרה זו, אשר נבחנת מדי חצי שנה.
2.עניינה של הבקשה דנן בהחלטת בית המשפט המחוזי שלא להתערב בהחלטה להותיר הגדרה זו על כנה (החלטת וועדת סג"ב מיום 31.1.2016), אותה מצא בית משפט קמא כ"נכונה וסבירה בנסיבות העניין". החלטה זו נשענה על שני אדנים – האחד, אי התייצבותו של המבקש למאסר, תוך תכנון מוקדם, ובכלל זאת הצטיידות בדרכון מזויף; השני – מידע מודיעני לגביו צוין כי אינו מן העת האחרונה אך "על פי תוכנו ובהקשרו, לא נס ליחו גם היום".
[יוער כי ביני לביני, ביום 18.7.2016, ניתנה החלטה חדשה בעניינו של המבקש המותירה את הגדרתו כסג"ב]
3.המבקש טוען כי סיווגו כאסיר בעל סיכון גבוה לבריחה מקשה על הליך שיקומו, ומבקש להתחשב בגילו המבוגר, ובהיותו ערירי וחולה. כן טוען המבקש כי "פג תוקפו" של המידע המודיעיני ומצהיר כי כל רצונו הוא לשלם את חובו לחברה.
4.המשיב סבור כי דין העתירה להידחות הן על הסף – משאינה מעוררת שאלה החורגת מעניינו של המבקש, והן לגופה – שכן נוכח אירוע ההתחזות ומידע מודיעני המלמד על כוונת בריחה לא נפל בהחלטה כל פגם המצדיק התערבות שיפוטית.
5.כידוע, רשות ערעור על החלטת בית משפט בעתירות אסיר ניתנת רק מקום בו מתעוררת שאלה משפטית עקרונית או שאלה בעלת חשיבות כללית החורגת מנסיבות המקרה הקונקרטי (רע"ב 7844/10 חמוד נ' שירות בתי הסוהר , פס' 2 (3.2.2011); רע"ב 7785/14 בנאייר נ' שירות בתי הסוהר (11.12.2014); רע"ב 7973/13 שורפי נ' שירות בתי הסוהר (5.3.2014)). עניינה של הבקשה שבפניי בנסיבותיו הקונקרטיות של המבקש, ואך בשל כך דינה להידחות.
6.גם לגופו של עניין לא מצאתי כי בהחלטת המשיב נפל פגם המצדיק את התערבותו של בית השפט זה. זאת, בשים לב לנסיבות אי-התייצבותו של המשיב לריצוי עונשו, תוך התחזות לאחר באמצעות דרכון מזויף וניסיון להימלט מהשוטרים, והשתלבותו של המידע המודיעיני (הדל כשלעצמו ומלפני למעלה משלוש שנים) עם נסיבות אלה. עם זאת אציין כי יש להניח שבמועד הקרוב בו תיבחן הגדרתו של המבקש כסג"ב, תיעשה הערכה עדכנית של המידע המודיעיני (שכאמור, איננו מן העת האחרונה), וכן יובא בחשבון חלוף הזמן מאירוע אי-ההתייצבות למאסר.
7.אשר על כן, הבקשה נדחית.
ניתנה
היום, י"ד באב התשע"ו (18.8.2016).
ש ו פ ט