רע"ב 8043/09 אורן אפל-קולסי נ. שירות בתי הסוהר

לפניי בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (כבוד השופטת ח' כוחן) מיום 22.9.2009 בעע"א 2200/09 שבמסגרתה נדחתה עתירתו של המבקש נגד החלטת נציב שירות בתי הסוהר על הפסקה מנהלית של עבודות השירות של המבקש.

1.

המבקש הורשע בבית המשפט לתעבורה בנהיגה בזמן פסילה, ללא רישיון נהיגה וללא ביטוח. על המבקש הושת עונש של קנס בסך 2,000 ₪, ארבעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות וכן ששה חודשי מאסר על תנאי. המבקש שובץ לעבודה במפעל אש"ת בחולון ותחילתה נקבעה ליום 23.2.2009.

2.

ביום 12.5.2009 החליט נציב שירות בתי הסוהר (להלן: הנציב ) על הפסקה מנהלית של עבודות השירות של המבקש, זאת לאחר שביום 7.4.2009 החתים עובד אחר את כרטיס הנוכחות של המבקש בעוד שהמבקש לא נכח במקום העבודה. יובהר כי בטרם התקבלה החלטת הנציב נערך למבקש שימוע שבו היה מיוצג באמצעות עורך דין. בד בבד, המפקחת על עבודות שירות הגישה תלונה במשטרה בדבר הפרת הוראה חוקית וקבלת דבר במרמה.

3.

ביום 24.5.2009 הגיש המבקש עתירה לבית המשפט המחוזי בעניין החלטת הנציב. ביום 7.7.2009 התקיים דיון בפני השופט ג' נויטל, שדחה את המשך הדיון על מנת שיתברר גורל התלונה שהוגשה במשטרה. ביום 16.8.2009 התקיים דיון נוסף שבמהלכו מסרה באת כוח המשיב כי טרם הוחלט לגבי הגשת כתב אישום נגד המבקש. השופט נויטל הטיל על המבקש, בהסכמתו, ערבויות ותנאי שחרור אשר יבטיחו את התייצבותו לדיונים. בדיון שהתקיים ביום 6.9.2009 ביקש בא כוח המשיב להמתין עם ההחלטה כדי לראות אם יוגש כתב אישום נגד המבקש או לא. הדיון נדחה ליום 22.9.2009 והתקיים בפני השופטת ח' כוחן.

4.

השופטת כוחן ציינה בהחלטתה כי טרם הוגש כתב אישום אולם התיק הועבר לתביעה עם המלצה להגשת כתב אישום, על אף שעל פי מדיניות התביעה אין נוהגים להגיש כתבי אישום בנסיבות אלה. יחד עם זאת, קבעה השופטת כוחן כי הגשת כתב אישום אינה חזות הכל. עצם החתמת כרטיס על ידי אחר מהווה התנהגות פסולה שיש בה מרמה ומעילה באמון. על אלה יש להוסיף כי המבקש עשה ניסיון לעזוב את הארץ בטרם החל בביצוע עונשו. בנסיבות אלה, קבעה השופטת כוחן, שיקול הדעת של הממונה על עבודות שירות סביר ועומד בקריטריונים. לפיכך, נדחתה העתירה ונקבע כי על המבקש להתייצב לביצוע יתרת העונש ביום 11.10.2009 בשעה 9:00.

5.

ביום 11.10.2009 בשעות הצהרים, היום בו היה אמור המבקש להתייצב לביצוע עונשו, הוגשה בקשת רשות הערעור שלפניי, ויחד עמה בקשה לעיכוב ביצוע עונש המאסר. על אף השיהוי הניכר בהגשת הבקשה ונוכח הסכמת המשיב, החלטתי להורות על עיכוב ביצוע עונש המאסר עד להכרעה בבקשת רשות הערעור והוריתי למשיב להגיב לבקשת רשות הערעור.

6.

המבקש טוען כי בית המשפט המחוזי שגה משלא ביקש את הסכמתו להחלפת המותב, וזאת לאחר שמספר דיונים נשמעו לפני השופט נויטל. לדברי המבקש, ישנה חשיבות רבה להתרשמותו הבלתי אמצעית של השופט היושב בדין מהחומר המובא לפניו והחלפת המותב פגעה בציפייתו הלגיטימית של המבקש. לטענת המבקש, בדחותה את עתירתו של המבקש, התעלמה השופטת כוחן מהדרך שאותה התווה השופט נויטל - בירור גורל התלונה שהוגשה וכן קבלת הסבר לפער בין הדברים השונים שנכתבו בעניינו של המבקש על ידי גורמי שב"ס.

7.

המבקש מדגיש כי התביעה אינה נוהגת להגיש כתבי אישום במקרים כגון זה, תוך מתן הזדמנות נוספת לעובד ששגה. עוד טוען המבקש כי בשל פטירת אמו רצה לבקר את אחותו שחיה בספרד ולכן ניסה לצאת מהארץ. הסבר זה, שניתן לשופט נויטל, לא עמד לפני השופטת כוחן. כמו כן, השופט נויטל ביקש לברר את הפער בין הדברים שנאמרו במהלך השימוע שנערך לעותר לבין ההחלטה על הפסקת עבודות השירות והשופטת כוחן התעלמה מנקודה זו, על אף שהמשיבה לא נתנה הסבר לפער.

8.

עוד טוען המבקש כי בית המשפט המחוזי הפלה בין המבקש לבין שותפו לעבירה (מי שהחתים את הכרטיס בשמו), אולם טענה זו לא זכתה להתייחסות, על אף שהדיון בעניינו של השותף קדם במספר דקות לזה של המבקש.

9.

לבסוף טוען המבקש כי בית המשפט התעלם מנסיבותיו האישיות - היותו אדם צעיר, ללא עבר פלילי, שזו לו מעידתו הראשונה. לאחרונה עבר המבקש טרגדיה כשאיבד את אמו לאחר מחלה קשה והוא סועד את אביו הנכה בשיעור 100%. למבקש רצון ומוטיבציה לשקם עצמו ולחיות חיים נורמטיביים. שליחתו של המבקש למאסר מאחורי סורג ובריח תפגע בו ובמשפחתו קשות.

10.

עמדת המשיב היא כי דין בקשת רשות הערעור להידחות, הן על הסף והן לגופה. המשיב טוען כי הבקשה אינה מעלה כל בעיה משפטית בעלת חשיבות או שאלה שחשיבותה כללית ומטעם זה בלבד דין העתירה להידחות. טענותיו של המבקש מתמצות בעניינו הפרטני ובאופן התנהגותו במסגרת ריצוי עבודות השירות, אשר הוכרעו באופן מפורט ומנומק כדבעי על ידי בית המשפט המחוזי.

11.

לטענת המשיב, המבקש הִרבה לאחר ואף להיעדר ממקום העבודה ללא אישור. המבקש הוזהר על ידי המפקח, במספר הזדמנויות, ללא הועיל. ההחלטה על הפסקת עבודות השירות של המבקש התקבלה, בין היתר, על רקע היעדרויותיו מהעבודה ללא אישור, הפרת תנאי עבודות השירות ומאחר ש"נפתחה נגדו חקירה בחשד שעבר עבירה". בהתאם להוראות סעיף 51ט לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין ), רשאי הנציב להחליט כי עבודתו של עובד שירות תופסק, בין היתר, אם "נפתחה נגדו חקירה בחשד שעבר עבירה".

12.

עוד טוען המשיב כי ההחלטה על הפסקה מנהלית של עבודות השירות של המבקש היא החלטה סבירה, הנסמכת על ראיות מנהליות מבוססות ואין מקום להתערב בה או בהחלטת בית המשפט המחוזי. נקודת המוצא היא כי עבודות שירות ניתנות לנאשם כפריבילגיה, כחלופה מקלה לעונש מאסר בפועל, שעיקרה קידום תכליות שיקום ומניעת חוויה קשה מנאשם. אולם מקום שנאשם אינו מבצע את עבודות השירות כראוי ומראה במעשיו כי אינו מקבל על עצמו את עול האחריות הנלווית לחלופה זו, הוא עלול לאבד את הפריבילגיה שניתנה לו. כך גם בענייננו, המבקש לא השכיל לנצל את ההזדמנות שניתנה לו. תפקודו של המבקש היה שלילי ולמרות שהוזהר המשיך לאחר ולהיעדר. בנוסף, ביצע המבקש עבירה פלילית שבה הודה, והוגשה נגדו תלונה במשטרה. התנהגותו של המבקש מהווה עילה להפסקת עבודות השירות כאמור בסעיף 51ט(א) לחוק העונשין. בנסיבות האמורות, החלטת הנציב היא החלטה סבירה ואף מתחייבת וודאי שאינה מצדיקה את התערבותו של בית המשפט.

13.

לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות. הלכה היא כי רשות ערעור על החלטה בעתירת אסיר לא תינתן כדבר שבשגרה, אלא אך במקרים החריגים שבהם עולה סוגיה בעלת אופי כללי או עקרוני [רע"ב 7/86 וייל נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 26.6.1986)]. החלטת הנציב להורות על הפסקה מנהלית של עבודות השירות שהוטלו על המבקש נעשתה מכוח הסמכות המסורה לו בסעיף 51ט לחוק העונשין, אשר לפיו רשאי הנציב להחליט כי עבודתו של עובד שירות תופסק וכי הוא ישא את יתרת עונשו בבית הסוהר, בין היתר, מקום שבו העובד נעדר מהעבודה ללא אישור הממונה או המפקח (סעיף 51ט(א)(1) לחוק העונשין), או מקום שבו נפתחה נגד העובד חקירה בחשד שעבר עבירה (סעיף 51ט(א)(5) לחוק העונשין). בענייננו, הפעיל הנציב את שיקול דעתו ופעל במסגרת סמכותו בהתבסס על נסיבותיו הקונקרטיות של המקרה. בית המשפט המחוזי בחן את סבירות שיקול דעת זה, ומצא כי אין בו פגם. טענות המבקש מופנות כלפי אופן יישומה של סמכות הנציב במקרה זה, ללא שעולה שאלה עקרונית כללית, כך שאין מקום ליתן רשות ערעור.

14.

גם בחינת הבקשה לגופם של דברים אינה מגלה עילה להתערב בהחלטת בית המשפט המחוזי. אשר לטענת המבקש ביחס לזהות המותב והמשכיותו, מבלי לקבוע מסמרות בעניין זה, אכן ככלל ראוי כי אותו מותב ימשיך וידון בעניין שהחל לדון בו. יחד עם זאת, הדיונים שהתקיימו לפני השופט נויטל היו דיונים מקדמיים באופיים, מבלי שנשמעו בהם עדים או הוצגו ראיות. זאת ועוד, לבאי כוח הצדדים ניתנה אפשרות לטעון את טענותיהם לפני השופטת כוחן, כפי שעולה מהפרוטוקול, ומלוא החומר עמד לפניה בעת שנתנה את פסק דינה. בנסיבות אלה, לא ראיתי מקום לפסול את ההכרעה בעתירה רק משום שהתחלף המותב.

15.

זאת ועוד, כפי שציין המשיב בתגובתו, עבודות שירות הן בגדר חלופה לעונש מאסר בפועל ונתונות בידי נאשם כפריבילגיה שיקומית שנועדה למנוע את כליאתו מאחורי סורג ובריח. כדי לזכות בפריבילגיה זו, על הנאשם לקבל על עצמו את עול האחריות הנלווית לעבודות השירות, שאם לא כן אין מנוס אלא לבטל חלופה עונשית זו ולהמירה בעונש מאסר בפועל לגבי יתרת העונש שנותר [ראו: רע"ב 5697/09 אזברגה נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 14.7.2009) והאסמכתאות הנזכרות שם]. בהיות עונש מאסר בעבודות שירות בעל אופי שיקומי, נאשם שכשל בביצועו מעיד בכך על חוסר התאמתו למסלול עונשי זה, ומקים בכך עילה להמרת יתרת העונש שנגזר במאסר ממשי, כדי להבטיח את האפקטיביות של הענישה, ולהגשים את תכליות ההליך הפלילי [ראו למשל: רע"ב 4833/07 חליחל נ' שירות בתי הסוהר (לא פורסם, 18.6.2007)].

16.

גם אם נתעלם מטענת המשיב שלא הוכרעה שלפיה המבקש הרבה להיעדר מהעבודה ולאחר, התנהגות שכשלעצמה עשויה לגרור את הפסקתן המנהלית של עבודות השירות, הרי שדי בכך שנפתחה נגד המבקש חקירה בחשד שעבר עבירה (עבירה שבה הודה). כאמור, על פי סעיף 51ט(א)(5) לחוק העונשין די בכך על מנת להקים למשיב סמכות להורות על הפסקת עבודות שירות. לא מצאתי כי כשעשה המשיב שימוש בסמכות זו בעניינו של המבקש, פעל בחוסר סבירות. המחוקק לא דרש שיוגש כתב אישום בגין העבירה אלא קבע שדי בפתיחת החקירה, וכך היה בענייננו. לפיכך, צדקה השופטת כוחן כשקבעה כי הגשת כתב אישום אינה חזות הכל [השוו: רע"ב 10051/06 כהן נ' נציב השב"ס (לא פורסם, 19.12.2006)].

17.

סופו של דבר, הבקשה נדחית. המבקש יתייצב לריצוי יתרת העונש במזכירות בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו כשהוא נושא עמו תעודת זהות ביום 1.11.2009 עד השעה 10:00.