רע"ב 8355/10 מוחמד שורפי נ. שירות בתי הסוהר

1.

בשתי בקשות רשות הערעור הועלתה סוגיה משותפת אחת והיא רצונם של המבקשים, שהינם אסירים, כי יוּתר להם לרכוש בשר קפוא כך שיוכלו לבשלו בתאים בהם הם מוחזקים. בבקשה ברע"ב 2337/11 עותר המבקש, כמו כן, כי יוּתר לו לרכוש פירות וירקות טריים, זאת מאחר שהוא נזקק למזון דיאטתי. הבקשות הוגשו לאחר שבית המשפט המחוזי דחה בשני פסקי דין נפרדים עתירות שהוגשו לו על ידי כל אחד מן המבקשים.

2.

המבקשים טוענים כי הם מופלים לרעה ביחס לאסירים ביטחוניים, להם ניתנת אפשרות לבשל בשר בתאים. עוד נטען, כי האיסורים על בישול בתאים ועל רכישה של פירות וירקות טריים הם בלתי סבירים.

3.

לא מצאנו בסיס לטיעונים שהועלו בפנינו. בתגובות שהגיש שירות בתי הסוהר הוסבר כי אוכלוסיית האסירים הביטחוניים שונה באופייה מזו של האסירים הפליליים. האסירים המשתייכים לקבוצה הראשונה מנהלים חיי שיתוף, בעלי אופי קהילתי. זאת בשונה מן האסירים הפליליים שמתנהלים באופן אינדיוידואלי, שאינו קבוצתי. על רקע זה ניתן להבין מדוע קיימת אבחנה בין האסירים, על פי האוכלוסייה שהם נימנים עימה. לפיכך, עצם העובדה שהמשתייכים לקבוצה אחת אינם זוכים להטבה לה זוכים אלה מן הקבוצה האחרת, אינה פותחת פתח להתערבות בשיקול הדעת של נציב שירות בתי הסוהר. נעיר, במאמר מוסגר כי יש להניח שבחינה של כלל ההטבות הניתנות לאסירים הפליליים תגלה כי הם זוכים לתנאים משופרים בהרבה מאלה של האסירים הביטחוניים.

אף בטענה בדבר חוסר הסבירות של האיסור לבשל בשר בתאים לא מצאנו ממש. במסגרת סמכויות הניהול הנתונות לנציב רשאי הוא לאסור בישול בתאים, בין בכלל ובין לגבי סוגים מסוימים של מזון. זאת ועוד, החזקה של בשר קפוא בתאים עלולה להוות מפגע בריאותי, ולכן אף מנקודת מבט זו אין פסול בהחלטה שלא להתיר בישול של בשר. דברים דומים יש לומר לגבי חוסר האפשרות של אסירים לרכוש פירות וירקות טריים. בסופו של דבר, ואולי בתחילתו, יש לזכור כי חובה על שירות בתי הסוהר לספק מזון מתאים לאסירים. אין לקבל שכל אסיר יוכל לדרוש שתינתן לו אפשרות לרכוש מזון ולבשלו על פי רצונותיו וטעמו (אלא אולי במקרים חריגים ומיוחדים).

4.

המבקש ברע"ב 2377/11 טען כי מסיבות רפואיות הוא נזקק למזון דיאטתי וכי מזון כזה לא ניתן לו. עניין זה עלה בדיון בפנינו. כמובן, שהמבקש רשאי להביא טענותיו בנושא בפני מפקד בית הסוהר בו הוא מוחזק כיום.

5.

משנמצא כי הבקשות אינן מגלות כי נפלה שגגה בפסקי הדין שניתנו, ברי כי דינן להידחות וכך אנו מחליטים.