רע"ב 8497/14 פלוני נ. שרות בתי הסוהר- מחלקת האסיר

1.

בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' סגן הנשיא ר' שפירא ) דחה עתירת אסיר אשר ביקש לצאת לחופשה מיוחדת מבית הכלא או לצאת בליווי סוהרים לצורך טיפול פוריות. כעולה מן הרקע הצריך לעניין שנסקר בפסק הדין של בית המשפט המחוזי, זוגתו של המבקש מצויה בימים אלה בטיפולי פוריות המתבצעים במרכז הרפואי כרמל. לשם כך נדרש המבקש למתן זרע. בית המשפט קבע כי הבקשה ליציאה מן הכלא אינה עונה על הקריטריונים שנקבעו בפקודת נציבות שב"ס העוסקת ב"התייחדות וסיוע לפריון אסירים", וכי המבקש אף לא הגיש בקשה מתאימה לפי פקודה זו. יחד עם זאת, הוסף כי כדי לאפשר למבקש לבצע את הליך טיפולי הפוריות ניתן ליטול ממנו זרע בעודו שוהה בבית הכלא, ולהעבירו באמצעות בני משפחתו למרכז הרפואי כרמל הנמצא בסמוך.

2.

בבקשה שלפניי שב המבקש על בקשתו כאמור לעיל. המשיבים, מנגד, סבורים כי דין הבקשה להידחות, על הסף ולגופה. נטען כי הבקשה עוסקת בנסיבותיו הפרטניות של המבקש ולפיכך אין היא מצדיקה מתן רשות ערעור על החלטת בית המשפט קמא; וכי החלטת המשיבים היא סבירה ואינה מגלה עילה להתערבות, בשים לב לאפשרות להוצאת הזרע במתכונת שהוצאה למבקש, שאינה פוגעת בהליך הרפואי. ב"כ המשיבים הוסיף וציין כי לאחר מתן פסק הדין של בית המשפט קמא, החליט שב"ס – בתיאום עם המרכז הרפואי כרמל – כי המבקש יוכל להעביר זרע מבית הכלא למרכז הרפואי באמצעות בני משפחתו; וכי המבקש עצמו כבר נתן הסכמתו להליך (אך זה טרם בוצע בפועל).

3.

לאחר עיון בבקשה, בתגובה ובצרופותיה, באתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות. לפי הגישה הרווחת, רשות ערעור על החלטה של בית המשפט המחוזי בעתירת א סיר תינתן במקרים שבהם עולה סוגיה משפטית בעלת חשיבות כללית ( רע"ב 7/86 וייל נ' מדינת ישראל (26.6.1986)). אף אם אניח לטובת המבקש כי אמת המידה למתן רשות ערעור בעתירות מעין אלה מקילה יותר (ראו והשוו: רע"ב 425/09 פריניאן נ' פרקליטות המדינה , פסק דינו של השופט (כתארו אז) א' גרוניס (11.3.2009)), לא ראיתי כי מקרה זה בא בקהלם של המקרים המצדיקים בירור נוסף בערכאה זו. כעולה מתגובת המשיבים, אף שלשיטתם לא הוגשה בקשה העונה על התנאים הקבועים בפקודת השב"ס הרלוונטית (פקנ"צ 04.47.00 "התייחדות וסיוע לפריון אסירים ועצורים"), הוצעה למבקש דרך לערוך את טיפולי הפוריות מתוך כותלי בית האסורים – דרך אשר לעמדת הגורמים הרפואיים אינה מעוררת קושי. לכך יש להוסיף כי הוגש לעיוני מזכר מיום 19.2.2015, אשר ממנו עולה כי המבקש נתן הסכמתו לעריכת ההליך במתכונת זו. בתגובתם שבו המשיבים והתחייבו לאפשר למבקש לממש את טיפולי הפוריות עם זוגתו. אף שהמבקש טרם ביצע את ההליך האמור, פתוחה לפניו הדרך לעשות כן – ודי בכך כדי לדחות את הבקשה.

בשולי הדברים אעיר כי בשים לב לגילה של זוגתו של המבקש ולדחיפות הנובעת מכך, הנחתי היא כי ככל שיבחר המבקש לערוך את הטיפול המבוקש, ידאגו המשיבים לסייע לו בכך במהירות הראויה. בנסיבות העניין, ואף שהדבר לא נתבקש, אני מורה על איסור פרסום פרטי המבקש.

סוף דבר: הבקשה נדחית.