רע"ב 8556/05 יצחק גרדנה נ. משטרת ישראל

בפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת בשבתו כבית משפט לענינים מינהליים (השופטת נ' מוניץ ) מיום 9.8.05, אשר דחה את עתירתו של המבקש נגד החלטת המשיבים למנוע את יציאתו לחופשות.

המבקש הינו אסיר המרצה עונש של 28 חודשי מאסר בפועל בגין עבירות של התפרצות, גניבה ושימוש בסמים. המבקש עתר לבית המשפט קמא נגד החלטתם של המשיבים למנוע את יציאתו לחופשות. המשיבים טענו בכתב תשובתם לעתירה כי עמדתם מבוססת על המסוכנות הנשקפת מן המבקש, שהינו עבריין רכוש רצידיביסט, ועל פי החומר המודיעיני הרב שנצבר אודותיו, קיים יסוד סביר לחשש כי יסכן את שלום הציבור במידה ויצא לחופשה. בית המשפט קמא דחה, כאמור, את העתירה. לאחר שעיין בחומר המודיעיני שהציגו לו המשיבים, שוכנע בית המשפט קמא כי אכן קיים בסיס ממשי להתנגדות לאפשר את צאתו של המבקש לחופשה וזאת לנוכח הסיכון הנשקף ממנו לשלום הציבור. בית המשפט קמא קבע כי באיזון שבין אינטרס המבקש לצאת לחופשה לבין אינטרס השמירה על שלום הציבור, גובר האינטרס האחרון ועל כן אין מקום להתערב בהחלטת המשיבים.

מכאן בקשת רשות הערעור שבפניי, בה מדגיש המבקש את השינוי החיובי שחל בו מאז הוא עובר טיפול לגמילה מסמים. כן מבקש הוא כי בית המשפט יתחשב בנסיבותיו האישות, בהיותו נשוי ואב לשני ילדים קטנים.

לאחר שעיינתי בבקשה הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות. הלכה היא כי רשות ערעור בעתירות אסיר אינה ניתנת כדבר שבשגרה, אלא רק במקרים בהם מתגלית בעיה משפטית בעלת חשיבות או מתעורר נושא אחר שחשיבותו היא כללית (רע"ב 7/86 וייל נ' מדינת ישראל (לא פורסם)). במקרה שלפניי אין טענות המעורר מעוררת כל שאלה המצדיקה מתן רשות ערעור. חופשה לאסיר המרצה עונש מאסר הינה עניין המצוי בשיקול דעתה של הרשות המוסמכת, ובית משפט זה לא יתערב בשיקול דעת זה, אלא אם נפל בו פגם המצדיק התערבות שיפוטית (רע"ב 3019/98 מדינת ישראל נ' ארזי , פ"ד נב(2) 743, 747-746; רע"ב 1531/05 סויסה נ' שירות בתי הסוהר (לא פורסם)). עניינו של המבקש נבחן על ידי בית המשפט קמא, אשר עיין בחומר המודיעיני שהוצג לו, ומצא כי אכן נשקפת סכנה לשלום הציבור במקרה של מתן חופשה למבקש. לא מצאתי עילה להתערב בהחלטתו זו.

אשר על כן, הבקשה נדחית.