רע"ב 1531/05 יריב סויסה נ. שירות בתי הסוהר

בפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט לענינים מינהליים בנצרת (השופטת נ' מוניץ ) מיום 2.2.05 בה נדחתה עתירתו של המבקש נגד סיווגו כעבריין אלימות במשפחה ונגד שלילת חופשותיו.

המבקש הינו אסיר המרצה עונש מאסר עולם בגין רצח אשתו. בקשותיו של המבקש ליציאה לחופשה נדחו מספר פעמים, נוכח חוות דעתה של הועדה למניעת אלימות במשפחה של שירות בתי הסוהר (להלן: הועדה ). ביום 17.1.05 דנה הועדה בעניינו של המבקש פעם נוספת. בהחלטתה עמדה הועדה על כך שהמבקש מכחיש באופן גורף את העבירה שבה הורשע, אינו לוקח אחריות מלאה על מעשיו ואינו משתף פעולה עם גורמי הטיפול. נוכח האמור לעיל, קבעה הועדה כי קיים פוטנציאל גבוה למסוכנות מצידו של המבקש והמליצה שלא להוציאו לחופשה.

נגד סיווגו כעבריין אלימות במשפחה ונגד שלילת חופשותיו עתר המבקש לבית המשפט לענינים מינהליים. בפסק-דינו קבע בית המשפט כי אין ממש בטענת העותר נגד סיווגו כעבריין אלימות במשפחה, שכן מהות העבירה ונסיבותיה מצביעות באופן מובהק על אלימות בתוך המשפחה. עוד קבע בית המשפט כי אין לאשר למבקש יציאה לחופשה נוכח מסוכנותו לסביבה, הנלמדת מאופיה של העבירה שביצע. כן פירט בית המשפט את מסקנות הועדה ומצא כי עמדתה המקצועית היא סבירה וכי אין מקום להתערב בה. מכאן בקשת רשות הערעור שבפניי. טענתו העיקרית של המבקש היא כי אין יסוד לקביעה בדבר מסוכנותו. טענה זו נתמכת בחוות דעת פסיכיאטרית מטעמו - שהוגשה, לדבריו, לועדה ולבית המשפט קמא - לפיה הוא אינו מהווה סכנה לעצמו ולסובביו.

לאחר שעיינתי בבקשה ובנספחים המצורפים אליה הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות. הלכה היא כי רשות ערעור בעתירות אסיר אינה ניתנת כדבר שבשגרה, אלא רק במקרים בהם מתגלית בעיה משפטית בעלת חשיבות או אם עולה נושא אחר שחשיבותו היא כללית (רע"ב 7/86 וייל נ' מדינת ישראל (לא פורסם)). חופשה לאסיר המרצה עונש מאסר הינה עניין המצוי בשיקול דעתה של הרשות המוסמכת, ובית משפט זה לא יתערב בשיקול דעת זה, אלא אם נפל בו פגם המצדיק התערבות שיפוטית (רע"ב 3019/98 מדינת ישראל נ' ארזי , פ"ד נב(2) 743, 747-746). במקרה שלפנינו , טענותיו של המבקש עוסקות בעיקרן בהערכת מסוכנותו ואינן מעוררות כל שאלה משפטית חשובה או בעלת השלכה כללית, המצדיקה ליתן רשות ערעור. טענותיו של המבקש נדונו ונדחו הן על ידי הועדה, אשר המלצתה החיובית היא תנאי לאישור חופשה לעבריין אלימות במשפחה, והן על ידי בית המשפט לענינים מינהליים, לאחר שעיינו בכל הנתונים, לרבות חוות הדעת הפסיכיאטרית שהגיש. נוכח האמור, איני רואה להתערב בהחלטות לסווג את המבקש כעבריין אלימות במשפחה או לשלול את חופשותיו, משלא מצאתי בהן פגם המצדיק זאת.

יש להניח כי עניינו של המבקש יבוא לדיון חוזר בפני הועדה במועד מתאים וטענותיו תיבחנה מחדש.

אשר על כן, הבקשה נדחית.