פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"ב
8766/12
לפני:
כבוד השופט י' עמית
המבקש:
יאיר בלילטי
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
בקשת רשות ערעור בג"ץ על החלטת
בית המשפט המחוזי מרכז בתיק עתא 015318-07-12 שניתנה ביום 28.11.2012 על ידי
כבוד השופט א' טל
תאריך הישיבה:
כ"ב בכסלו התשע"ג
(6.12.2012)
בשם המבקש:
בעצמו
בשם המשיבה:
עו"ד אודי איתן ועו"ד צילי נאה
החלטה
1.
המבקש, המייצג את עצמו, הגיש ביום 3.12.2012 "בקשת רשות ערעור דחופה ובקשה למתן צו ביניים", במסגרתה עתר למנוע את העברתו מבית המעצר ניצן לכלא השרון. לטענת המבקש, הוא נמצא כיום במעמד של עצור עד תום ההליכים (ביני לביני הושת עליו עונש מאסר של 30 חודשים בגין עבירות הונאה ומרמה). בתמצית שבתמצית, המבקש טען כי בהיותו סוהר לשעבר, הוא עשוי לחוות התנכלות מצד אסירים עמם בא במגע, וכי העברתו נובעת מהתנכלות של סגל בית המעצר כנגדו, באמתלא שהוא כביכול מסית אסירים אחרים להגיש תלונות כנגד סגל בית
הסוהר.
בשל הדחיפות הלכאורית של הבקשה, ולמרות שלבקשה לא צורף כל החומר הרלוונטי (כמו החלטת השופט טל מיום 28.11.2012 מושא הבקשה), הוריתי לקיים דיון במעמד הצדדים אף טרם הגשת תגובה סדורה מצד המשיב.
2.
לאחר ששמעתי את הצדדים, נחה דעתי כי דין הבקשה להידחות.
ראשית, הבקשה אינה מעלה שאלה כללית בעלת חשיבות משפטית או ציבורית החורגת מעניינו הפרטני של המבקש.
שנית, ההחלטה אם להעביר אסיר לבית כלא אחר, היא מסוג ההחלטות הנמצאות בליבת שיקול הדעת המינהלי-ארגוני של שירות בתי הסוהר (להלן: השב"ס), ועל דרך הכלל, בית המשפט לא יתערב בשיקול דעתו של השב"ס בעניינים כגון דא (ראו בהרחבה רע"ב 1460/11 אבוטבול נ' שירות בתי הסוהר בפסקה 7 והאסמכתאות שם (לא פורסם, 12.6.2011)).
ולבסוף, ולגופה של בקשה, איני רואה עילה המצדיקה התערבות בשיקול דעת השב"ס. גם המבקש אינו חולק על כך שאין לו סכסוכים עם מי מהאסירים, וכי לא ידוע על איום או סכנה קונקרטית הנשקפת לו, מה עוד שבכלא השרון – אליו הוא אמור להיות מועבר – שוהים אסירים טעוני הגנה. מהחומר שהוצג בפני, עולה כי המבקש מהווה לכאורה גורם מתסיס בקרב האסירים, כך שההחלטה להעבירו לכלא אחר אינה שרירותית אלא מעוגנת בשיקולי השב"ס.
אשר על כן, אני דוחה את הבקשה.
ניתנה היום, כ"ה בכסלו
התשע"ג (9.12.2012).
ש ו פ ט