פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"ב
9584/10
בפני:
כבוד השופט א' גרוניס
המבקש:
יוסי מוסלי
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט
המחוזי מרכז בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים בעת"א 55956-10-10 מיום
7.12.2010 שניתנה ע"י כב' השופטת ורדה מרוז
בשם המערער:
עו"ד שי נודל
בשם המשיבה:
עו"ד אבינעם סגל-אלעד
החלטה
1.
המבקש מרצה מאז שנת 2005 עונש מאסר של 11 שנים. זאת, לאחר שהורשע בעבירות של החזקת נשק, קשירת קשר לפשע ומרמה. בחודש נובמבר 2008 הועבר המבקש להפרדה. מעת לעת נעתר בית המשפט המחוזי לבקשות של המשיבה להארכתה של תקופת ההפרדה. ההחלטה האחרונה
בעניין ניתנה על ידי בית המשפט המחוזי מרכז (כבוד השופטת ו' מרוז) ביום 8.12.2010. בקשת רשות הערעור שבפניי מופנית נגד החלטה זו.
2.
בית משפט קמא בחן חומר מודיעיני חסוי שהובא לעיונו. בית המשפט אף איפשר לחקור קצינת מודיעין המשרתת בשירות בתי הסוהר. על יסוד החומר החליט בית המשפט להאריך את תקופת ההפרדה.
3.
לבקשתי הובא בפניי החומר המודיעיני הנוגע למבקש. מדובר הן בחומר שהיה בפני בית משפט קמא והן בחומר שנתווסף מאז ההחלטה. מן החומר עולה כי קיים סיכון מצידו של המבקש לפגיעה באסירים אחרים וכן בצוות של בית הכלא. כאמור, החומר כולל מידע חדש.
4.
בנסיבות אלה אין מקום להתערב בהחלטתו של בית המשפט המחוזי. במאמר מוסגר אציין, כי איני סבור שבהליך זה של בקשת רשות ערעור ראוי לה לערכאת הערעור להתערב רק מקום שמדובר בשאלה בעלת חשיבות כללית, החורגת מעניינו של המבקש. יש לזכור, שאין מדובר בהליך המכונה "גלגול שלישי", אלא בתקיפה ערעורית ראשונה של הכרעתו של בית משפט קמא. במקרים כאלה, בהם ערכאת הערעור מפעילה ביקורת ראשונה על הערכאה הדיונית, ראוי, לגישתי, להפעיל מבחן מרחיב באשר לבקשת רשות הערעור (ראו עמדתי שלי ברע"ב 425/09 פריניאן נ' פרקליטות המדינה
(לא פורסם, 11.3.2009)). אף כאשר בוחנים את הבקשה על פי מבחן מרחיב, כשיטתי, תוך התמקדות בעניינו של המבקש ובשאלה אם נפלה טעות בהחלטתה של הערכאה הראשונה, דין הבקשה להידחות. כבר התייחסנו לחומר המודיעיני ומטבע הדברים שלא ניתן להרחיב בנושא. אכן, המבקש נמצא בהפרדה תקופה ארוכה, זה למעלה משנתיים. דא עקא, הסיכון הנשקף מהמבקש הוא משמעותי. ברור, שככל שתקופת ההפרדה מתמשכת, הנטל המוטל על רשויות שב"ס הולך ומתעצם. אפשר, שאם תחלוף תקופה משמעותית בלא חומר עדכני תגיע העת לגישה שונה. מכל מקום, לעת הזו קיים חומר ישן וחדש באשר לסיכון. די בכך על מנת שתוסק המסקנה כי בשלב הנוכחי צדק בית המשפט בהחלטה להמשיך ולהחזיק את המבקש בהפרדה. כמובן, שעל רשויות שב"ס לבחון מעת לעת את האפשרות להשים את המבקש בהפרדה זוגית. מתגובתה של המשיבה עולה, כי לעת הזו לא ניתן היה לממש אפשרות זו.
5.
הבקשה נדחית איפוא.
ניתנה היום, ב' באדר התשע"א (6.2.2011).
ש ו פ ט