רע"ב 9659/06 אריה גולדין נ. משטרת ישראל

1.

המבקש הינו אסיר המרצה עונש מאסר בן 16 שנים ו-11 חודשים החל משנת 1998. בית המשפט המחוזי בנצרת (כבוד השופטת א' הלמן) דחה עתירת אסיר שהגיש המבקש ובה עתר להורות למשיבים לאשר לו לצאת לחופשות. נגד החלטה זו מופנית בקשת רשות הערעור.

2.

שאלת יציאתו של המבקש לחופשה באה לפתחו של בית המשפט המחוזי מספר פעמים. באפריל 2006 התקבלה עתירת אסיר שהגיש המבקש כנגד סירוב המשיבים לאשר לו חופשות (עע"א 1036/06), והוא החל לצאת לחופשות. בספטמבר 2006 החליטו הגורמים המוסמכים אצל המשיבים שלא לאפשר

את יציאת המבקש לחופשת ראש השנה, בטענה שמידע מודיעיני מצביע על כך שהוא ממשיך לעסוק בפלילים בזמן מאסרו ויש חשש שהוא מנצל לשם כך גם את חופשותיו. עתירת אסיר שהגיש המבקש התקבלה והמבקש יצא לחופשת החג בתנאים מגבילים שונים, שכללו מעצר בית מלא וניתוק מכל אמצעי קשר טלפוני או אינטרנטי. בחודש אוקטובר 2006 החליטו הגורמים המוסמכים אצל המשיבים, כי על אף המידע המודיעיני בעניינו של המבקש יש לאשר לו יציאה לחופשות בנות 12 שעות, תוך החמרת תנאי החופשה. בהתאם להחלטה זו אושרה למבקש חופשה ביום 24.10.06. אולם בסמוך למועד החופשה החליטו הגורמים המוסמכים למנוע את יציאת המבקש לחופשה, בשל מידע מודיעני חדש שהצטבר והצביע על המשך פעילות המבקש בפלילים וכן על חשש לחייו. המבקש עתר לבית המשפט המחוזי כנגד ההחלטה, אולם זו הפעם נדחתה עתירתו. בית המשפט המחוזי קבע, לאחר שעיין בחומר החסוי, כי ההחלטה למנוע את חופשתו של המבקש הינה סבירה. נגד החלטה זו עותר המבקש ליתן לו רשות ערעור.

3.

המבקש טוען כי החלטת המשיבים למנוע את חופשותיו כליל הינה בלתי סבירה ובלתי מידתית ונובעת משיקולים זרים. לטענתו, לא התחשב בית משפט בכל השיקולים הרלוונטים, ובמיוחד לא שקל את העובדה שהוא יצא כבר לחופשות בהן מילא אחר כל התנאים שהוצבו לו. עוד טוען המבקש, כי המידעים עליהם הסתמכו המשיבים אינם מאומתים כראוי. המשיבים טוענים כי יש לדחות את הבקשה הן על הסף, בשל כך שאינה מעוררת שאלה בעלת חשיבות כללית, והן לגופה, מכיוון שההחלטה הינה סבירה. המשיבים מוסיפים כי מאז שהתקבלה החלטתו של בית משפט קמא הצטברו מידעים נוספים המלמדים על המשך פעילות פלילית של המבקש ועל סכנה לחייו.

4.

דין הבקשה להידחות. ההחלטה נשוא הבקשה אינה נושאת עימה חשיבות החורגת מעניינו הפרטי של המבקש ועל כן, על פי המבחנים המקובלים עלינו, אין היא מצדיקה מתן רשות ערעור (רע"ב 7/86 וייל נ' מדינת ישראל (לא פורסם). ראו גם רע"ב 5191/05 בוחבוט נ' מפקד מתקן הכליאה "איילון" (לא פורסם), פיסקה 6). גם לגופם של דברים איני סבורה שיש מקום להתערבות. יציאתו של אסיר לחופשה הינה פריבילגיה שאינה בגדר "זכות קנויה" (רע"ב 3630/04

מקסימוב נ' שירות בתי הסוהר

(לא פורסם), פיסקה 6). הפיקוח השיפוטי על החלטות הרשויות המוסמכות בענייני חופשה לאסיר הינו מצומצם והוא מוגבל לבחינה האם ההחלטה עומדת בתנאים להפעלת שיקול דעת מינהלי (ראו רע"ב 6023/06 פלוני נ' שירות בתי הסוהר (טרם פורסם), פיסקה 7). בית משפט קמא עיין בחומר החסוי ומצא כי הוא מהימן וההחלטה שהתקבלה בהסתמך עליו הינה סבירה. לא מצאתי כל טעם להטיל ספק במסקנה זו.

הבקשה נדחית.