רע"ב 9933/05 יצחק חטואל נ. מדינת ישראל

1.לפניי בקשה למתן רשות לערער על החלטת בית המשפט לעניינים מנהליים בחיפה (כב' השופט ר' שפירא), שדחה עתירה שהגיש המבקש נגד החלטת נציב שירות בתי הסוהר להפסיק את עבודות השירות שנגזרו עליו ולהעבירו לרצות את יתרת עונשו בבית הסוהר.

2.המבקש הורשע בעבירה של אחזקת סמים, בגינה נגזר לו עונש של שישה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות. לאחר שהחל בעבודות השירות ביקש הממונה על עבודות השירות בגוש צפון להפסיק את עבודות השירות של המבקש. בטופס הבקשה ציין הממונה על עבודות השירות, כי עוד בטרם התייצב המבקש לראיון אצלו, הוא זומן פעמים לראיון אך השיב שלא יגיע. בפעם השלישית התייצב לראיון והתקבל. המבקש התייצב לביצוע עבודות השירות, אך ככל הנראה לא התקבל על ידי המעסיקה והופנה על ידי המפקחת לעבודה במקום אחר, אלא שהוא לא התייצב שם. ניסיונות המפקחת ליצור עמו קשר לא העלו דבר והוא לא יצר מיוזמתו קשר עמה או עם משרד הממונה על עבודות השירות ואף לא התייצב לשימוע אליו הוזמן ואשר על פי הודעת הדואר נמסר לו. כשנה חלפה מאז היה על המבקש להתחיל בעבודות השירות וביום 30.12.04 נערך לו שימוע בו טען כי מאחר שחיכה משך שנה לפניית הממונה על עבודות שירות, הוא אינו מוכן כעת להתחיל בביצוען. מספר ימים לאחר מכן, ביום 2.1.05, הודיע המבקש כי נמלך בו וכי הוא נכון לבצע את עבודות השירות ועל כן הוצב לעבודה במעון יום בקיבוץ עין המפרץ. ביום 26.1.05 נערכה למבקש שיחת בירור נוספת לאחר שהמעסיקה ביקשה להפסיק העסקתו מאחר שלטענתה – אותה הכחיש המבקש – תפקודו לקוי והוא נרדם במשך היום. הוא הוזהר והוחלט כי ימשיך בעבודה במקום עד ליום 1.2.05, אז יוצב לעבודה בעמותת נאות הורים. בהמשך, ביום 23.2.05 דווח למפקח על עבודות השירות כי המבקש נפל מרגלית טיפולים בגובה 48 ס"מ והתלונן על כאבי גב. המבקש יצא לחופשת מחלה וביום 21.3.05 התקיימה ועדה רפואית בעניינו ומצאה אותו כשיר לעבודה במגבלות. המבקש טען כי אין בכוונתו להתייצב לעבודה מאחר והוא נמצא בטיפול רפואי ואכן לא התייצב, הציג אישורי מחלה נוספים וביום 19.4.05 נבדק על ידי רופא של שירות בתי הסוהר שקבע שוב כי אין מניעה שיעבוד במגבלות שנקבעו. ביום 19.4.05 נערך למבקש שימוע נוסף, בו הועלו בפניו טענות המפקח והמעסיקים נגדו. המבקש הכחיש הטענות וניתנה לו הזדמנות נוספת להמשיך לרצות את עונשו בעבודות שירות. דא עקא, ביום 7.6.05 התקבלה אצל המפקח על עבודות השירות פניית המעסיק, לפיה המבקש אינו עובד אלא יושב ומשתזף. בשימוע נוסף שהתקיים למבקש ביום 14.6.05 הומלץ על הפסקה מנהלית של עבודות השירות והוצע למבקש להמשיך לעבוד עד לביצוע ההפסקה המנהלית בנהריה, אך הוא בחר להפסיק עבודתו בציינו כי אינו יכול לעמוד בהוצאות הנסיעה לנהריה.

נציב שירות בתי הסוהר (להלן: הנציב ) קיבל הבקשה והורה על הפסקת עבודות השירות ועל ריצוי יתרת התקופה במאסר (להלן: החלטת הנציב ). המבקש עתר נגד החלטת הנציב לבית המשפט לעניינים מנהליים בחיפה.

3.בית המשפט דן בשתי טענות שהעלה המבקש: ראשית, טען, יש להפחית את ימי חופשת המחלה מסך הימים שנותר לו לרצות, שאז יתחוור כי סיים לרצות את עונשו ולכל היותר נותרו לו ימים ספורים לרצות. טענה זו נדחתה, תוך שנקבע, כי על אף שמדובר באשפוז ובמנוחה כתוצאה מפציעה שנגרמה כתוצאה ובמהלך ביצוע עבודות השירות ועל כן יש לנכות ימים אלה מימי ריצוי העונש, הרי שיש לנכות את מספר ימי המחלה בהתאם לקביעות הוועדה הרפואית מטעם שירות בתי הסוהר שבחנה את תוצאות הבדיקות הרפואיות בעניינו והכירה בדיעבד בצידוק של היעדרות מהעבודה למשך 51 ימים. הימים בהם עשה המבקש דין לעצמו ונעדר מן העבודה ללא אישור של גורם רפואי בשירות בתי הסוהר לא הופחתו מסך הימים שעל המבקש לרצות. הטענה השניה שהעלה המבקש היא כי לא היה מקום להפסיק את עבודות השירות. לעניין זה בית המשפט קבע, כי אף שייתכן שכל אחד מהמקרים בנפרד אינו מצדיק את הפסקת עבודות השירות, הרי שהצטברות הפרות המשמעת, ההיעדרויות מן העבודה והחיכוכים עם המעסיקים מובילים למסקנה כי החלטת הנציב היא החלטה סבירה שהתקבלה מנימוקים ענייניים, על בסיס תשתית ראייתית סבירה ולאחר שנערכו שימועים למבקש, ועל כן אין מקום להתערבות בהחלטה. לפיכך דחה בית המשפט את העתירה והורה כי המבקש ישלים את יתרת מאסרו – העומדת על 74 ימים – במאסר.

4.המבקש סבור ששגה בית המשפט קמא בנתנו משקל למכלול הבעיות המשמעתיות שהתעוררו לגביו במהלך התקופה שמאז גזירת דינו ועד להחלטת הנציב. לטענתו, יש לבחון כל בעיית משמעת לגופה ולטפל בה בהתאם. המבקש אינו חולק על כך שהתעוררו בעיות שונות סביב ביצוע עבודות השירות על ידו, אולם הוא סבור כי אין מדובר בבעיות שחייבו את הפסקת עבודות השירות. המבקש שב וטוען לטעות בחישוב יתרת התקופה שעליו לרצות לאחר ניכוי ימי מחלה בגין אותה תאונת עבודה ומוסיף כי האיחורים והחיסורים מעבודות השירות נעשו בתיאום עם המעסיק ועל כן חולק הוא על קביעת בית המשפט לעניינים מנהליים כי עשה דין לעצמו. הוא שב וטוען, כי לא היה באפשרותו לבצע את עבודות השירות בנהריה מאחר שהוא תושב עכו ואינו יכול לשאת בהוצאות הנסיעה. לפיכך, אין להסיק ממקרה זה כי הוא "סרבן עבודה". עוד מציין המבקש את הקשיים שהיו מנת חלקו בשנים האחרונות – את הפסקת השימוש בסמים קשים, החזרה לפעילות ספורטיבית ומקצועית והמאמצים שהוא משקיע בבניית עתידו. הוא טוען גם כי כניסתו לכלא תפגע בבתו ובלימודיה בבית הספר.

5.המשיבה סבורה כי דין הבקשה להידחות על הסף מאחר שטענותיו של המבקש נוגעות לעניינו הפרטני ואינן מגלות שאלה משפטית חשובה או בעלת אופי כללי המצדיקה מתן רשות לערער. כן סבורה המשיבה כי המבקש לא הצביע על כל פגם בהחלטות שנתקבלו בעניינו ועל כן אין להתערב בהן.

6.דין הבקשה להידחות.

הכלל הנוהג בבחינתן של בקשות למתן רשות לערער על החלטת בית המשפט לעניינים מנהליים בעתירת אסיר הינו, כי רשות שכזו לא תינתן כעניין שבשגרה אלא רק באותם מקרים בהם מתעוררת שאלה בעלת חשיבות משפטית או כללית (רע"ב 7/86 וייל נ' מדינת ישראל , תק-על 86(2) 1134 (1986)). עניינו של המבקש אינו כזה, שכן כל כולו נוגע לעניינו הפרטני של המבקש ולנסיבותיו האישיות, ולפיכך אין הוא מצדיק מתן רשות לערער.

למעלה מהנדרש אוסיף, כי גם לגופם של דברים לא מצאתי ממש בטענות המבקש. פעם אחר פעם ניתנו למבקש הזדמנויות להימנע מריצוי עונשו במאסר, אך הוא שמט אותן מידיו. כידוע, "עבודות שירות מהוות חלופה לעונש מאסר בפועל, וניתנות בידי נאשם כפריבילגיה אפשרית שנועדה למנוע את כליאתו בין סורג ובריח. מקום שנאשם אינו מקבל על עצמו את עול האחריות הנילווה לעבודות השירות, לא נותרת ברירה אלא לבטל חלופה עונשית זו ולהחיל במקומה חובת ריצוי עונש מאסר בפועל לגבי יתרת העונש שנותר" (דברי השופטת פרוקצ'יה, רע"ב 4894/05 נסימי נ' שירות בתי הסוהר , תק-על 2005(3) 2095 (2005)) . הדעת נותנת כי מי שניתנה בידו האפשרות להימנע מריצוי מאסר של ממש יעשה כל שנדרש ממנו כדי להצדיק ההזדמנות שניתנה לו. המבקש לא עשה כן אלא עשה כאוות נפשו, מתוך הנחה מופרכת כי ירצה את עונשו בדרך ובאופן הנוחים לו, ולא כך היא. בנסיבות אלא סבורני כי החלטתו של הנציב, שהתקבלה כאמור לאחר שנערכו למבקש מספר שימועים ולאחר שעניינו נבחן כדבעי, הינה סבירה ביותר.

הבקשה נדחית.

המבקש יתייצב לריצוי עונשו בבית המשפט המחוזי בחיפה ביום 4.6.06 עד השעה 09:00.