פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"פ
10516/07
בפני:
כבוד השופט א' א' לוי
המבקש:
צבי חיים פלדי
נ ג ד
המשיבה:
עיריית תל-אביב-יפו
בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית
המשפט המחוזי בתל-אביב עפא 80129/06, מיום 29.10.07, שניתן על ידי כבוד השופט
דוד רוזן.
בשם המבקש:
בעצמו
החלטה
למבקש נערך דו"ח עבירה לאחר שנמצא כי החנה את רכבו במקום אסור. הוא בחר להישפט, אולם על אף ששוגרה אליו הזמנה, הוא לא התייצב לדיון, ובעקבות כך הורשע וחויב בקנס בסך 350 ש"ח.
בעקבות כך פנה המבקש לבית-המשפט לתעבורה בבקשה לביטול פסק-הדין, בנימוק שההזמנה אשר נטען כי שוגרה אליו, לא הגיעה ליעדה. בית המשפט דחה את הבקשה. נקבע, כי חזקת המסירה הקבועה בתקנה 44א לתקנות סדר הדין הפלילי, התשל"ד-1974 לא נסתרה. על החלטה זו ערער המבקש בפני בית-המשפט המחוזי, אולם ערעורו נדחה. עתה עותר המבקש ליתן לו רשות לערער על אותו פסק דין נוכח השקפתו כי תקנה 44א הנ"ל עומדת בניגוד לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, ומשכך דינה להתבטל.
חוששני, כי אין בידי להיעתר לבקשה, באשר היא אינה מגלה עילה להתיר ערעור נוסף. הטענה, כי תקנה 44א הנ"ל אינה עומדת בדרישות פסקת ההגבלה, אינה יכולה להועיל למבקש. תקנה זו קובעת כי:
בעבירות תעבורה שעליהן חל סעיף 239א לחוק ובעבירות קנס רואים את ההודעה על ביצוע העבירה, ההודעה לתשלום קנס או ההזמנה למשפט לענין עבירת קנס כאילו הומצאה כדין גם בלא חתימה על אישור המסירה, אם חלפו חמישה עשר ימים מיום שנשלחה בדואר רשום, זולת אם הוכיח הנמען שלא קיבל את ההודעה או את ההזמנה מסיבות שאינן תלויות בו ולא עקב הימנעותו מלקבלן.
לא מצאתי מה עילה יש להכריז על בטלותה של התקנה האמורה, אשר מגלמת בתוכה איזון ראוי בין זכותו של נידון להיות מוזמן להליך המתנהל נגדו, מחד, ובין האינטרס שהמנגנון השיפוטי בעבירות קנס ובעבירות תעבורה קלות יהיה יעיל, מאידך (השוו ע"א 3613/97 אזוב נ' עיריית ירושלים , פ"ד נו(2) 787, 805 (2002)).
אשר על כן, הבקשה נדחית.
ניתנה היום, ח' בטבת התשס"ח (17.12.07).
ש ו פ ט