רע"פ 1100/10 אהרון רן לב נ. מדינת ישראל

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז בפתח-תקוה, בעפ"ג 17182-06-09, בגדרו נתקבל בחלקו ערעור המבקש על חומרת העונש שהוטל עליו בגזר דינו של בית משפט השלום בראשון לציון בתיק פלילי 4698/07.

המבקש הואשם בעבירה של קשירת קשר לביצוע פשע, לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין ); עבירה של התפרצות למקום מגורים, לפי סעיף 406(ב) לחוק העונשין; וכן עבירה של גניבה, לפי סעיף 384 לחוק העונשין.

על פי עובדות כתב האישום, קשר המבקש עם חברו להתפרץ לדירתה של המנוחה שושנה בירנבוך (להלן: המנוחה ), במטרה לגנוב מהדירה רכוש. לשם מימושה של מטרה זו, הקדים אחד מחבריו של המבקש והגיע לדירה בעת שמשפחת המנוחה ישבה עליה שבעה. ביום 3.11.2007 הגיע המבקש יחד עם חבר נוסף לדירה, הם פתחו את הדלת עם מפתח מותאם וגנבו מתוכה כספת.

ביום 7.1.2009, לאחר ניתוח חומר הראיות בתיק, הגיע בית משפט השלום בראשון לציון (כבוד השופטת ע' וינברג-נוטוביץ ) למסקנה, כי המבקש היה מעורב בקשירת הקשר, בהתפרצות לדירת המנוחה ובגניבת הכספת ולפיכך, הרשיע אותו בעבירות נשוא כתב האישום. ביום 2.6.2009 נגזרו על המבקש 14 חודשי מאסר בפועל; שמונה חודשי מאסר על תנאי שהוא לא יעבור עבירות רכוש מסוג פשע; וארבעה חודשי מאסר על תנאי שהוא לא יעבור עבירות מסוג עוון. התכנון המוקדם והנסיבות בהן ביצע המבקש וחבריו את העבירות – כאשר הם מנצלים את אבלה של המשפחה כדי לתכנן ולממש את ההתפרצות – ואף העובדה שהמבקש לא השכיל לטפל בבעיית הסמים ממנה הוא סובל, הביאו להחמרה בענישתו. מאידך, התחשב בית המשפט גם בנסיבות מקלות – הודאתו בביצוע העבירות, מצבם הבריאותי של אשתו וילדיו, וכן בכך שעברו הפלילי איננו מכביד וזהו מאסרו הראשון.

המבקש הגיש ערעור על חומרת העונש לבית המשפט המחוזי מרכז. ביום 5.1.2010 קיבל בית המשפט (כבוד סגן הנשיא א' טל והשופטים ש' שילה וד"ר

א' סטולר ) את הערעור בחלקו וקיצר את עונש המאסר בפועל לעשרה חודשים בלבד, בהשאירו את שאר רכיבי העונש על כנם. הקלה זו בעונש באה אך ורק על רקע העיון במסמכים רפואיים עדכניים שהוגשו לבית המשפט המחוזי, בעוד פסק הדין מדגיש, כי אין בכך כדי להמעיט מחומרת מעשיו של המבקש.

מכאן הבקשה שלפניי, במסגרתה חוזר בא כוח המבקש ושוטח את מצבם הבריאותי הקשה של בני משפחתו. אשתו סובלת בהיותה בת 28 בלבד ממחלה קשה וזקוקה בשל כך לטיפול צמוד, כאשר קיים חשש להידבקות במחלה נוספת ותוצאות הבדיקות הרלוונטיות טרם נתקבלו. שני ילדיו, בני תשע ועשר, סובלים גם הם ממחלות. עוד מתייחס בא כוח המבקש לתסקיר המשלים שהוגש לבית המשפט המחוזי, ובו המלצה להסתפק בהטלת עונש מאסר שירוצה בעבודות שירות, אשר יאפשר לו להמשיך את הליך השיקום מסמים בו החל.

דין הבקשה להידחות.

הלכה היא, כי רשות ערעור בפני ערכאה שלישית ניתנת רק במקרים חריגים, בהם מתעוררת סוגיה בעלת חשיבות משפטית או ציבורית החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123 (1982)). אין בטענות המבקשים, כדי להצדיק דיון בתיק בגלגול שלישי.

יתר על כן, טענות על חומרת העונש אינן מקימות עילה למתן רשות ערעור בפני בית משפט זה, אלא במקרים של סטייה ניכרת ממדיניות הענישה (ראו רע"פ 1174/97 רפאלי נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 24.3.1997); רע"פ 7201/97 בשירי נ' היועץ המשפטי לממשלה (לא פורסם, 11.12.1997)). בנסיבות המקרה דנן ועל אחת וכמה לאחר ההקלה בעונש בבית המשפט המחוזי, אינני מוצא עילה להתערבות כאמור ומשכך, דין הבקשה להידחות מטעמים אלו בלבד.

למעלה מן הצורך אוסיף, כי דין הבקשה להידחות גם לגופה. ההתייחסות המחמירה לעבירות ההתפרצות למקום מגורים הושרשה זה מכבר בפסיקתו של בית משפט זה (ראו רע"פ 1708/08 לוי נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 21.2.2008); ע"פ 7453/08 מדינת ישראל נ' אואזנה (לא פורסם, 31.12.2008); רע"פ 10551/09 יורובסקי נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 7.1.2010); רע"פ 244/10 קרופניק מיור נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 25.1.2010)). חובת הרתעתם של עבריינים אלה במטרה לשמור על ביטחון הציבור ולהבטיח כי פרטיותם ותחושת ביטחונם לא יופרו, באה לידי ביטוי ראוי גם במקרה שלפנינו. הניצול הציני של מות בעלת הדירה וביקור בשבעה כדי להקל על גניבת הכספת אך מחזקים מסקנה זו. מצבם הבריאותי של אשת המבקש וילדיו לא נעלמו מעיני הערכאות הקודמות ובית המשפט המחוזי החליט לעשות עימו חסד למענם, ולקצר בארבעה חודשים את תקופת המאסר בפועל שהוטלה עליו. עם כל הרצון הטוב וחרף הקושי הנוסף עימו תאלץ להתמודד המשפחה כתוצאה ממעשיו של המבקש, אין כל הצדקה להקלה נוספת בעונש.

אשר על כן, בקשת רשות הערעור נדחית וממילא מתייתר הדיון בבקשה לעיכוב ביצוע. המבקש יתייצב לריצוי מאסרו ביום 14.2.2010, הכל כאמור בפסק דינו של בית המשפט המחוזי.