פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"פ
11064/08
בפני:
כבוד השופט ס' ג'ובראן
המבקש:
מוסא סעדו
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
בקשת רשות ערעור על פסק-דינו של בית
המשפט המחוזי בחיפה מיום 18.11.08 בעפא 283-08 שניתן על ידי כבוד השופט כמאל סעב
בשם המבקש:
בעצמו
החלטה
המבקש הועמד לדין בבית
המשפט לתעבורה בעכו (תיק ת' 2658/06) בגין עבירה של נהיגה במהירות העולה על המהירות המותרת, לפי תקנה 54(א) לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961.
על פי הנטען בכתב האישום, נתפס המבקש כאשר הוא נוהג את רכבו במהירות של 116 קמ"ש בכביש 89, מקום בו המהירות המירבית המותרת הינה 80 קמ"ש .
ביום 30.3.2008 הרשיע בית המשפט לתעבורה בעכו (כבוד השופט י' בכר ) את המבקש בעבירה שיוחסה לו בכתב האישום, תוך שהוא קובע כי המבקש לא הצביע על פגם כלשהו במדידה שביצע השוטר, לא באשר למיומנתו של השוטר בהפעלת מכשיר הממל"ז (מד מהירות לייזר), לא באשר לתקינות המכשיר ולא באשר לתנאי הדרך. משכך, דחה בית המשפט את גרסת המבקש, לפיה נהג במהירות של 90 קמ"ש בלבד. בית המשפט הטיל על המבקש קנס על סך 850 ₪.
על פסק דינו של בית משפט השלום ערער המבקש לבית המשפט המחוזי בחיפה (עפ"א 283-08). בית המשפט המחוזי (כבוד השופט כ' סעב ) דחה את הערעור, בקבעו כי בית המשפט לתעבורה בחן ביסודיות את הראיות שהוצגו בפניו, והגיע לכלל מסקנה כי התביעה עמדה בנטל שנקבע בפסיקה לצורך הסתמכות על תוצאות הממל"ז, קרי, הוכח כי השוטר שהפעיל את המכשיר הינו שוטר מיומן, כי למכשיר נערכו הבדיקות המתאימות להוכחת תקינותו וכן כי נסיבות ביצוע הבדיקה ותנאיה לא מעלים כל ספק ביחס לתוצאות המדידה. בית המשפט ציין, כי מסקנות אלו נובעות מחומר הראיות שהיה בפני בית המשפט לתעבורה, וכידוע, אין מדרכה של ערכאת ערעור להתערב בממצאים עובדתיים, אלא במקרים חריגים. עוד צוין, כי גרסתו של המבקש, לפיה בזמן המדידה רכבו לא היה רכב בודד בכביש, אלא נעקף על ידי רכב אחר, נדחתה בערכאה הדיונית כגרסה כבושה. אף על פי שהמבקש לא טען לענין העונש, התייחס בית המשפט המחוזי לענין זה, וקבע כי הוא מאוזן ומבטא את מכלול שיקולי הענישה.
מכאן בקשת רשות הערעור שבפניי.
דין בקשת רשות הערעור להידחות, וזאת מבלי לבקש את תגובת המשיבה.
עניינו של המבקש כבר נדון בפני שתי ערכאות. כידוע, הכלל הנוהג הינו, כי הרשות לערעור שני, אינה ניתנת כדבר שבשגרה, אלא מוגבלת למקרים המעוררים שאלה בעלת חשיבות משפטית או ציבורית, החורגת מעניינם הפרטי של הצדדים. כך נקבע בר"ע 103/83 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123 (להלן: חניון חיפה ). במקרה דנן, בקשת רשות הערעור אינה מעוררת שאלה משפטית עקרונית שכזו. המבקש לא הצביע על עילה המצדיקה דיון "בגלגול שלישי", בהתאם להלכת חניון חיפה .
מעבר לנדרש יצוין, כי גם לגופו של ענין, דינה של הבקשה להידחות. זאת, כיוון שעניינה שאלות שבעובדה, אשר נבחנו והוכרעו בערכאה הדיונית. כידוע, הלכה היא, כי ערכאת ערעור אינה נוהגת להתערב בממצאים עובדתיים שנקבעו על ידי הערכאה הדיונית, אלא במקרים חריגים (ראו ע"פ 111/99 שוורץ נ' מדינת ישראל , פ"ד נד(3) 769, 780 (2000); ע"פ 190/82 מרקוס נ' מדינת ישראל , פ"ד לז(1) 225, 234 (1983)). יוער, כי אף בהתייחס לטענות העובדתיות גופן דין הבקשה להידחות, לפי שאינה מעלה ולו טענה אחת מבוססת שבכוחה לתמוך בגרסתו של המבקש.
אשר-על-כן, הבקשה למתן רשות ערעור נדחית.
ניתנה
היום, י"א בטבת התשס"ט (7.1.2009).
ש ו פ ט