רע"פ 1404/06 אברהם יוסי נ. מדינת ישראל

1.המבקש הורשע בבית-משפט השלום ברחובות בעבירות של ניסיון שוד, גניבה, התפרצות לדירה כדי לגנוב, גניבת רכב, שינוי זהות של רכב, נהיגה בהיעדר רישיון נהיגה ובהיעדר פוליסת ביטוח תקפה, עבירות על-פי סעיפים 403, 383(א)(2), 406(ב), 413ב(א), 413ט לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין ), סעיף 10(א) לפקודת התעבורה וסעיף 2 לפקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש] תש"ל-1970, בהתאמה. כתוצאה מהרשעתו, גזר בית-משפט השלום למבקש מאסר בפועל לתקופה של שמונה חדשים, מאסר מותנה לתקופה של שמונה חדשים, פסילה מלקבל או להחזיק ברישיון נהיגה לתקופה של עשרה חדשים, ופיצויים למתלוננים בסכום כולל של 7,500 ש"ח.

2.המבקש, שמיאן להשלים עם חומרת עונשו, ערער עליו בפני בית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (כב' השופטים א' טל, י' אמסטרדם ור' בן יוסף), שם טען כי יש להפחית את עונש המאסר בפועל שהוטל עליו לשישה חודשי מאסר, בהם ישא בדרך של עבודות שירות. זאת, בעיקר לאור ההמלצה שבאה מפי שירות המבחן, ולפיה יש להסתפק בהטלתו של צו מבחן על המבקש. בית-המשפט המחוזי דחה את ערעורו של המבקש, בציינו כי לאור חומרת העבירות אותן ביצע, עברו הפלילי והעובדה שכבר הועמד בעבר בפיקוח קצין מבחן, אין מקום להיעתר לבקשתו להימנע מהטלת מאסר.

3.כעת, עותר המבקש כי תינתן לו רשות לערער על פסק-דינו של בית-המשפט המחוזי, והשגותיו מכוונות, אף זו הפעם, כלפי חומרתו הנטענת של העונש שהושת עליו.

4.דין הבקשה להידחות. כידוע, עניין שנדון והוכרע בידי שתי ערכאות לא יידון בשלישית אלא ככל שהוא מעורר שאלה בעלת חשיבות כללית, החורגת מגדר עניינם של הצדדים, והמצדיקה, מטעם זה, ליבון בפני ערכאה נוספת. השגות שעניינן חומרת העונש – כך ככלל – אינן נמנות עם מקרים יוצאי-דופן אלה (רע"פ 9949/05 אל קאדר נ' מדינת ישראל , טרם פורסם; רע"פ 1507/05 פלוני נ' מדינת ישראל , טרם פורסם). למעלה מן הצורך, רואה אני להעיר כי העונש שהושת על המבקש אינו מגלה עילה להתערבות אף לגופו של עניין, בשים-לב לריבוי העבירות, לחומרתן ולעברו הפלילי של המבקש.

הבקשה נדחית, ועמה הבקשה לעיכוב ביצוע העונש.