פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"פ
1468/04
בפני:
כבוד השופט מ' חשין
המבקש:
אברהם בן יצחק רמז
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית-המשפט
המחוזי בתל-אביב-יפו בע.פ. 71803/02 מיום 31.12.03 שניתן על ידי כבוד השופטים ד'
ברלינר, ז' המר, י' שיצר
בשם המבקש: עו"ד שי
גלעד
החלטה
בקשה לערער על הרשעתו של המבקש בעבירת תקיפה.
כדברו של כתב-האישום, תקף המבקש נהג אוטובוס אשר עצר את ריכבו בצד הדרך וחסם את דרכו. המבקש החדיר את ידו מבעד לחלון האוטובוס הפתוח והיכה את הנהג. עוד מודיענו כתב-האישום, כי המבקש הלם במראה הצדדית של האוטובוס ושבר אותה.
בית-משפט השלום זיכה את המבקש מאישום של היזק בזדון אך הרשיעו בעבירת תקיפה. בית-המשפט לא נתן אמון בעדותו של נהג האוטובוס הנוגעת לשבירת המראה, בשל סתירות לוגיות העולות ממנה ובשל העובדה כי לדברים לא נמצאו תימוכין בעדויות האחרות, בתצלומי הרכב ובדו"ח המשטרה. ואולם לענין התקיפה נתן בית-המשפט אמון במתלונן, שכן עדותו נתמכה בדבריו של עד אשר ראה את המבקש מרים ידו על הנהג. בהתחשב בכך שזוהי למבקש הרשעתו הראשונה, החליט בית-משפט קמא לגזור עליו חודש מאסר על-תנאי והתחייבות כספית על-סך 1000 ש"ח להימנע מביצוע העבירה בה הורשע.
המבקש ערער על הרשעתו לבית-המשפט המחוזי, ועיקר טענתו היה כי הרשעתו אינה מבוססת דיה בחומר הראיות. לדבריו משסבר בית-משפט קמא כי אין ליתן אמון בעדותו של נהג האוטובוס המתלונן לעניין שבירת המראה, לא היה ראוי ליתן אמון בעדותו גם לעניין התקיפה. וכך, משתיפסל עדות המתלונן, תיוותר על כנה רק העדות המסייעת של עד הראייה, ובעדות זו, מי לשיטתו של המבקש, אין די כדי לבסס הרשעה בדין.
בית-המשפט המחוזי דחה את ערעורו של המבקש וקבע כי ניתן להרשיעו על-סמך שילוב בין גירסתו לבין גירסת עד הראייה שהיה במקום, גם אם היה מקום לדחות את גירסת המתלונן באשר לשבירת המראה.
בבקשת רשות הערעור שלפניי חוזר המבקש על טענותיו לפני בתי-המשפט שקדמו לי, ולפיהן לא היה מקום להרשיעו רק בהסתמך על גירסתו של עד הראייה.
דינה של הבקשה להידחות. הלכה היא כי בית משפט שלערעור אינו נוהג להתערב במימצאי עובדה שקבעה ערכאת דיון, ובנסיבות העניין לא נמצא לי כי נפל פגם באופן בו נשקלו הראיות ונבחנו העדויות בדיונים בבית-משפט קמא ובבית-משפט מציעא. משמצאו שתי הערכאות שדנו בעניין כי ניתן לבסס הרשעה על-בסיס הראיות הקיימות, אין הצדק כי נערוך דיון בגלגול שלישי. הלכה מושרשת היא כי רק שאלה בעלת חשיבות כללית - שאלה החורגת מעניינו הפרטני של המבקש ואשר יש בה היבט ציבורי כללי - מצדיקה דיון בגלגול שלישי (בר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123; רע"פ 1950/03 עזריה נ' מדינת ישראל (טרם פורסם)). עניינו של המבקש אינו נופל בגדר החריגים. למעלה מן הצורך אוסיף, כי היה הצדק, לדעתי, להרשעתו של המבקש בעבירה שהורשע בה.
הבקשה לרשות ערעור נדחית.
היום, כ"ג בשבט תשס"ד (15.2.2004).
ש ו פ ט
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.
04014680_G02.doc
מרכז מידע, טל' 02-6750444 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il