החלטהעליון2 עמודיםנכלל בחיפוש

רע"פ 1610/13 אמונה מחמוד נ. מדינת ישראל

ניתן ביום

בקצרה

תעבורה · אורך מרבי של רכב מחוברבקשת רשות ערעור על פסק דין של בית המשפט המחוזי שדחה ערעור על פסק דין של בית משפט השלום לתעבורה

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בקשת רשות ערעור על הרשעה בנהיגה ברכב מחובר שאורכו עולה על המותר לפי תקנה 313(א)(3) לתקנות התעבורה, שניתנה בהיעדר התייצבות. בית המשפט הורה לצרף את הבקשה לבקשות אחרות הקבועות לדיון בפני הרכב. נקבע כי אין לחסום את טענות המבקש לגופה של העבירה, אף שפסק הדין המערער לא עסק בה.

העובדות

המבקש הורשע בהיעדר התייצבות בנהיגה ברכב מחובר שאורכו הכולל עולה על האורך המרבי המותר לפי תקנה 313(א)(3) לתקנות התעבורה. בית המשפט המחוזי דחה ערעורו, והמבקש הגיש בקשת רשות ערעור. המשיבה התנגדה לבקשה ולאיחודה עם דיון אחר.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להורות על איחוד הדיון בבקשת רשות הערעור עם דיון תלוי ועומד בבקשת רשות ערעור אחרת
  2. 2.האם יש לאפשר למבקש לטעון בבקשת רשות הערעור לגופה של העבירה שבה הורשע, אף שפסק הדין המערערי לא נדרש לסוגיה זו

הלכות

  1. 1

    אין לחסום את דרכו של המבקש לשטוח טענות בנוגע לעבירה שבה הורשע, למרות שפסק הדין לא נדרש לסוגיות אלו

    ״סבורני כי אין לחסום את דרכו של המבקש מלשטוח את טענותיו בנוגע לעבירה שבה הורשע״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • רשות ערעור
  • רכב מחובר
  • אורך מרבי
  • היעדר התייצבות
  • תקנות התעבורה
  • גלגול שלישי
  • ביטול פסק דין

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

רע"פ

1610/13

לפני:

כבוד השופט ח' מלצר

המבקש:

אמונה מחמוד

נ ג ד

המשיבה:

מדינת ישראל

בקשת רשות ערעור על פסק-דינו של בית

המשפט המחוזי בירושלים בערעור (עפ"ת 4289-12-12) על פסק-דינו של בית משפט

השלום לתעבורה ירושלים בתת"ע 7205-07-12

בשם המבקש:

עו"ד נואף אבו קוידר

בשם המשיבה:

עו"ד עדי מנחם

החלטה

1.

לפני בקשת למתן רשות ערעור על פסק-דינו של בית-המשפט המחוזי בירושלים, אשר דחה ערעור שהגיש המבקש על פסק-דינו של בית-משפט השלום לתעבורה בירושלים (עפ"ת 4286-12-12), בגדרו הורשע המבקש – בהיעדר התייצבות מצידו – בכך שנהג ברכב מחובר, שאורכו הכולל עולה על האורך המרבי המותר על-פי תקנה 313(א)(3) ל תקנות התעבורה, התשכ"א-1961 (להלן – תקנות התעבורה ).

2.

בתאריך 10.03.2013 הוריתי למשיבה למסור את תשובתה לבקשה ולהתייחס בגדרה, בין היתר, גם לאפשרות לאחד את הדיון בבקשה זו עם הדיון הקבוע בפני הרכב ב-רע"פ 8344/11.

3.

בתאריך 25.03.13 הודיעה המשיבה כי היא מתנגדת לבקשה למתן רשות ערעור וכן לאיחוד הדיון בבקשה זו עם הדיון ב-רע"פ 8344/11 הנ"ל. לשיטתה, בבקשת רשות הערעור 8344/11 אמנם נטענות טענות דומות לטענות שמועלות בבקשה שבפני, אולם טענות אלו אינן עולות מן ההליכים שהתקיימו בעניינו של המבקש – שהתמקדו בעילות לביטול פסק-דין שניתן בהיעדר התייצבות. בנסיבות אלה, המשיבה גורסת, כי אין הצדקה לדון בעניינו של המבקש ב"גלגול שלישי".

4.

לאחר שעיינתי שוב בפרוטוקול הדיון שהתקיים בבית-המשפט הנכבד קמא – נחה דעתי כי יש מקום להורות על צירוף הבקשה דנן עם הבקשות הקבועות לעת הזו לדיון בפני הרכב לתאריך 20.05.2013 (רע"פ 8344/11, שאליו צורפו – בהסכמת המשיבה – גם הבקשות ב-רע"פ 5233/12 וב-רע"פ 4592/12). בפתח הדיון שנערך בבית-המשפט הנכבד קמא עתר בא-כוח המבקש לדחות את הדיון בעניינו של המבקש עד להכרעה ב-רע"פ 8344/11 הנ"ל, והדבר אף צוין בפסק-דינו של בית-המשפט הנכבד קמא. בנסיבות אלה, סבורני כי אין לחסום את דרכו של המבקש מלשטוח את טענותיו בנוגע לעבירה שבה הורשע, בפני בית-משפט זה, למרות שפסק-הדין, מושא הבקשה, לא נדרש לסוגיות אלו – אלא התמקד בעילות לביטול פסק-דין, שניתן בהיעדר התייצבות.

5.

אשר על כן – ומבלי שיהא בכך כדי להביע עמדה כלשהי באשר להכרעה בבקשה גופה – אני מורה על צירוף בקשה זו לבקשות הקבועות לעת הזו לדיון בפני הרכב לתאריך 20.05.2013 (רע"פ 8344/11; רע"פ 5233/12; ו-רע"פ 4592/12). המשיבה תגיב על הבקשה דנן עד 10 ימים לפני מועד הדיון – כפי שנקבע בהחלטות חברי, השופט ס' ג'ובראן , מתאריך 12.08.2012, תוך התייחסות גם לשאלות שהוצגו על-ידי חברי, השופט א' רובינשטיין , בהחלטתו מתאריך 29.1.2012.

ניתנה

היום, כ"ב בניסן התשע"ג (2.4.2013).

ש ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצוטט על ידי (2 מסמכים)

  • רע"פ 8344/11פיסל יוסף נ. מדינת ישראלפסק-דין
  • רע"פ 8344/11פיסל יוסף נ. מדינת ישראלהחלטה

הלכות

  1. 1אין לחסום את דרכו של המבקש לשטוח טענות בנוגע לעבירה שבה הורשע, למרות שפסק הדין לא נדרש לסוגיות אלו