פסק-דין3 עמודיםנכלל בחיפוש

רע"פ 8344/11 פיסל יוסף נ. מדינת ישראל

ניתן ביום

בקצרה

תעבורה · נהיגה ברכב ארוך מן המותרערעור על פסקי דין של בתי המשפט לתעבורה ובתי המשפט המחוזיים, שניתנה בו רשות ערעור

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט העליון דן בארבעה ערעורים של נהגי רכב גרר שנהגו ברכב ארוך מן המותר והורשעו בעבירה לפי תקנה 313(א) לתקנות התעבורה. נקבע כי יש מקום לאכוף את האיסור גם כלפי בעלי כלי הרכב, והפסילה בפועל הופחתה לחודש בכל התיקים למעט אחד. הקנסות והפסילות על תנאי נותרו בעינם.

העובדות

ארבעה תיקים שנסבו על פסקי דין של בתי המשפט לתעבורה ובתי המשפט המחוזיים בעבירות של נהיגה ברכב ארוך מן המותר לפי תקנה 313(א) לתקנות התעבורה. המבקשים היו נהגי רכב גרר שהגורר והנגרר בכלי הרכב שנהגו בהם היו יחד ארוכים מן המותר. הם נדונו לקנסות, לפסילה ולפסילה על תנאי, והטענה המרכזית הייתה אכיפה בררנית.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש לאכוף את האיסור על נהיגה ברכב ארוך מן המותר גם כלפי בעלי כלי הרכב ולא רק כלפי הנהגים
  2. 2.האם יש טעם בטענת האכיפה הבררנית שטוענת כי הנהגים בלבד נאכפים והנהנים הכלכליים מהרכב לא

הלכות

  1. 1

    יש מקום לאכיפה נגד נהיגה ברכב ארוך מן המותר, בשל הסיכון הבטיחותי, וראוי שהאכיפה תחול גם על בעלי כלי הרכב

    ״נוכח הסיכון הבטיחותי הטמון ברכב ארוך שמעבר להיתר החוקי יש בהחלט מקום לאכיפה בנושא זה ככלל״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    אין קושי מיוחד לאכוף כלפי בעלי כלי הרכב, נוכח הרישום המסודר הקיים, והם הנהנים הכלכליים העיקריים מכלי הרכב

    ״אך אין גם קושי, נוכח הרישום המסודר הקיים, לאכוף גם כלפי בעלי כלי הרכב בנסיבות המתאימות״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • נהיגה ברכב ארוך מן המותר
  • רכב גרר
  • אכיפה בררנית
  • בעלי כלי הרכב
  • הנהנים הכלכליים
  • פסילה על תנאי
  • תקנות התעבורה
  • רשות ערעור

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

רע"פ

8344/11

רע"פ

4592/12

רע"פ

5233/12

רע"פ

1610/13

לפני:

כבוד השופט א' רובינשטיין

כבוד השופט ס' ג'ובראן

כבוד השופטת ד' ברק-ארז

המבקש ברע"פ 8344/11:

פיסל יוסף

המבקש ברע"פ 4592/12:

יוסף חליל

המבקש ברע"פ 5223/12:

ריאד אטרש

המבקש ברע"פ 1610/13:

מחמוד אמונה

נ ג ד

המשיבה:

מדינת ישראל

בקשות רשות ערעור על פסק

דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים מיום 4.10.11 בעפ"ת 25080-09-11 שניתן

על-ידי

השופט א' כהן; בית המשפט המחוזי

בבאר-שבע מיום 20.5.12 בעפ"ת 4867-03-12, שניתן על ידי השופטת ט' חיימוביץ;

פסק דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת מיום 7.6.12 בעפ"ת 36952-03-12, שניתן

על ידי השופטת א' הלמן; בית המשפט המחוזי בירושלים מיום 27.1.13 בעפ"ת

4289-12-12 שניתן על-ידי השופט א' כהן

תאריך הישיבה:

י"א

בסיון התשע"ג

(20.5.13)

בשם המבקש ברע"פ 8344/11

ובשם המבקש ברע"פ 1610/13:

עו"ד

נואף אבו קוידר

בשם המבקש ברע"פ 4592/12:

עו"ד

עאוני יוסף

בשם המבקש ברע"פ 5223/12:

עו"ד

ריחאן נג'אר

בשם המשיבה:

עו"ד עדי מנחם

פסק-דין

ארבעת התיקים שבפנינו נסבים כולם על פסקי דינם של בתי המשפט לתעבורה ובתי המשפט המחוזיים בעבירות של נהיגה ברכב ארוך מן המותר לפי תקנה 313(א) לתקנות התעבורה, המבקשים הם כולם נהגי רכב גרר שנהגו בכלי רכב שהגורר והנגרר בהם היו יחד באורך שמעל זה המותר לפי התקנות. הם נדונו לקנסות, לפסילה ולפסילה על תנאי. הם בעלי עבר תעבורתי בדרגות שונות. הטענה המרכזית בבקשות עניינה אכיפה בררנית, קרי, על שום מה אין אוכפים את החוק נגד בעלי כלי הרכב שהם הנהנים הכלכליים, אלא נגד הנהגים בלבד.

המדינה מונה קשיים אכיפתיים מסוימים לגבי בעלי כלי הרכב, שבגינם אין כיום אכיפה כנגדם, וכן מוסרת כי היא שוקלת, בעקבות פסיקה, גם אפשרויות לתיקון החקיקתי הנחוץ כדי לאפשר השבתת כלי רכב שהפרו את החוק.

החלטנו ליתן רשות ערעור ולדון בתיקים כאילו הוגש ערעור על פי הרשות שניתנה.

הנה הכרעתנו: אנו סבורים, מחד גיסא, שנוכח הסיכון הבטיחותי הטמון ברכב ארוך שמעבר להיתר החוקי יש בהחלט מקום לאכיפה בנושא זה ככלל. וכמובן גם כלפי נהגים. בנשימה אחת נאמר עם זאת, מאידך גיסא, שאכיפה זו צריך לטעמנו שתהא גם לגבי בעלי כלי הרכב, וראו תקנה 162(א) לתקנות, זאת בלא שניטע מסמרות באשר להיקפים וכיוצא באלה. אין מדובר, על פני הדברים, במשימה כבדה, וכמובן ערים אנו לכך שקל יותר לאכוף כנגד הנהג הנלכד "על חם" מאשר כנגד בעל הרכב; אך אין גם קושי, נוכח הרישום המסודר הקיים, לאכוף גם כלפי בעלי כלי הרכב בנסיבות המתאימות. יש לזכור כי הם כאמור-הנהנים הכלכליים העיקריים מכלי הרכב, ויש גם פן מוסרי-ציבורי באכיפה כלפיהם, ואולי פן הרתעתי משמעותי.

נוסיף, במישור המינהלי, כי נראה לנו ראוי שברישוי כלי רכב גוררים וברישוי נגררים תופיע כללית האזהרה כי צירוף הגורר והנגרר אינו יכול לעלות על האורך המירבי שבתקנות. הדבר יכול להיעשות מינהלית.

באשר לתיקים האינדיבידואליים שבפנינו, נוכח כל האמור החלטנו להפחית מן הפסילה בפועל למבקשים-המערערים כך שתעמוד בכל התיקים שבפנינו על חודש אחד, למעט ברע"פ 1610/13, שבו הופעלה פסילה על תנאי של חודשיים, ולכן תהא הפסילה על תנאי בחופף לפסילה בפועל, ובסך הכל חודשיים של פסילה. הפסילות על תנאי והקנסות שהוטלו בתיקים שלפנינו יעמדו בעינם. הערעורים מתקבלים לפי זה. ואנו מקוים כי גורמי המדינה יתנו אל לבם את כל האמור מעלה. מובן כי איננו רואים סיבה שבשכל הישר, שלא יתוקן גם עניין ההשבתה.

המערערים שלא הפקידו את רשיונם יפקידוהו בתוך 60 יום מהיום, קרי, עד 20.7.13. הוא הדין לגבי קנסות, שככל שלא שולמו ישולמו עד אז.

ניתן היום, י"א בסיון תשע"ג (20.5.13).

ש ו פ ט

ש ו פ ט

ש ו פ ט ת

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצוטט על ידי (5 מסמכים)

  • רע"פ 1610/13אמונה מחמוד נ. מדינת ישראלהחלטה
  • רע"פ 1610/13אמונה מחמוד נ. מדינת ישראלהחלטה
  • רע"פ 4592/12חליל יוסף נ. מדינת ישראלהחלטה
  • רע"פ 5233/12אטרש ריאד נ. מדינת ישראלהחלטה
  • רע"פ 4592/12חליל יוסף נ. מדינת ישראלהחלטה

הלכות

  1. 1יש מקום לאכיפה נגד נהיגה ברכב ארוך מן המותר, בשל הסיכון הבטיחותי, וראוי שהאכיפה תחול גם על בעלי כלי הרכב
  2. 2אין קושי מיוחד לאכוף כלפי בעלי כלי הרכב, נוכח הרישום המסודר הקיים, והם הנהנים הכלכליים העיקריים מכלי הרכב