רע"פ 1807/12 לאו זילבר נ. מדינת ישראל

א.

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (השופט הבכיר כהן) מיום 7.2.12 בתיק עפ"ת 8196-01-12 בו נדחה ערעור המבקש על פסק דינו של בית המשפט לתעבורה בירושלים (סגן הנשיא ריבלין) מיום 20.12.11 בתיק תת"ע 2107-11-11.

רקע

ב.

המבקש נתפס כשהוא נוהג במהירות העולה על 100 קמ"ש בכביש בו המהירות המותרת היא 80 קמ"ש . בדיון הראשון (ביום 28.11.11 ) עתר המבקש לקבוע את התיק להוכחות, הודה בנהיגה וכפר במהירות המופרזת. בפתיחת דיון ההוכחות (ביום 20.12.11) ביקשה באת כוח המבקש לטעון בסוגיית דרכי כיול ממכשיר הממל"ז, לזמן את עורך תעודת הכיול ולמעשה לדחות את הדיון עד להכרעה בתיק רע"פ 7093/10 התלוי ועומד בבית משפט זה. בית המשפט דחה את הבקשה, ציין כי טענות אלה לא הועלו במועד ההקראה, ולא ניתן - לאחר שכבר נקבע מועד והוזמן השוטר עורך הדו"ח - להרחיב את יריעת המחלוקת. המבקש והשוטר עורך הדו"ח העידו, ובתום הדיון הרשיע בית המשפט את המבקש. בית המשפט התייחס לחזקת תקינות הממל"ז, לעדות השוטר המפעיל, ולעובדה שההגנה לא הצליחה לעורר ספק לגבי מיומנות ההפעלה או לגבי תקינות המכשיר. בהתחשב בעברו התעבורתי, השית בית המשפט על המבקש 30 ימי פסילה, 1,500 ש"ח קנס וכן פסילה מותנית. ערעור שהוגש לבית המשפט המחוזי נדחה ביום 7.2.12. בית המשפט המחוזי לא מצא עילה להתערב בהחלטת בית המשפט לתעבורה שלא לדחות את מועד הדיון, והוסיף כי למבקש לא נגרם עיוות דין - שכן כשנעצר לא הכחיש את המהירות שיוחסה לו, אלא טען, כי סבר שהמהירות המותרת במקום היא 90 קמ"ש . עוד נקבע, כי בנסיבות גם אין מדובר בעונש המצדיק התערבות.

ג.

כלפי פסק דין זה הוגשה הבקשה שלפנינו. בין היתר נטען, כי הבקשה מעוררת שאלות בעלות השלכות רוחב (השוו ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123, 128), ובכללן המשמעות המשפטית - בכל הנוגע לנטלי הראיה - של "כפירה במהירות"; שכן לשיטת המבקש, כפירה זו פותחת "חזית רחבה" המחייבת את המאשימה להוכיח גם את תקינות ממכשיר הממל"ז. נטען, כי כל ספק לגבי היקף הכפירה צריך לפעול לטובת הנאשם. עוד נטען, כי שגה בית המשפט לתעבורה בכך, שדחה את בקשת הדחייה בטענה כי "כבר נקבע מועד", ושגה בית המשפט המחוזי בכך שראה בכך החלטה "דיונית" שאין מקום להתערב בה. כן נטען, כי המשיבה לא עמדה בחובתה להוכיח את תקינות המכשיר הספציפי שהופעל בענייננו של המבקש, ונטען - "למען הסר ספק" - כי הבדיקות שערך מפעיל המכשיר אינן עולות כדי כיול.

דיון והכרעה

ד.

לאחר העיון אין בידי להיעתר לבקשה. כפי שציין המבקש, בקשת רשות ערעור בגלגול שלישי נשקלת אך במקרים המעוררים שאלה משפטית או ציבורית חשובה (רע"פ 6481/95 ימין נגד מדינת ישראל (לא פורסם)), ולא במקרים התחומים לנסיבותיהם הפרטניות. בענייננו, אף אם אניח, כי במישור העקרוני לסוגיית כיול המכשיר הממל"ז השלכות רוחב, שני פסקי הדין אינם עוסקים בסוגיה זו, קל וחומר שאינם מביעים בה עמדה משפטית (רע"פ 4406/00 פלוני נ' מדינת ישראל

(לא פורסם) פסקה 4; רע"פ 10413/02 חמזה נ' מדינת ישראל

(לא פורסם); רע"פ 5096/00 שמיאלוב נ' מדינת ישראל (לא פורסם)). זאת ועוד, ככל שלמבקש השגות על האופן בו פירש בית המשפט לתעבורה את היקף המחלוקת בעקבות כפירתו בדיון ביום 28.11.11 - סוגיה זו תחומה לנסיבותיה, אין לגביה אמירות משפטיות כלשהן בפסקי הדין, ואין היא מעוררת איפוא שאלה בעלת חשיבות משפטית. ולבסוף, נזכיר כי בית המשפט המחוזי ציין, שבזמן האירוע המבקש לא כפר במהירות שהשוטר הציג בפניו, וטען כי סבר שהמהירות המותרת בכביש זה היא 90 קמ"ש . בנסיבות אלה לא ראיתי עילה למתן רשות ערעור בגלגול שלישי.

ה.

סוף דבר אין בידי להיעתר לבקשה. ממילא אינני נעתר גם לבקשה לעיכוב הביצוע שהוגשה בצדה.