פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"פ
1826/10
בפני:
כבוד השופט א' א' לוי
המבקש:
ויאצסלב שיקנוב
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
בקשת רשות ערעור על פסק-דינו של בית
המשפט המחוזי בחיפה, מיום 21.1.10, בע"פ 12920-10-09, שניתן על ידי סגן
הנשיא
ש' ברלינר, סגן הנשיא י' גריל,
והשופטת ש' שטמר – ובקשה לעיכוב ביצוע
בשם המבקש:
עו"ד שרון רינגר
החלטה
1.
המבקש הורשע, על פי הודאתו, בעבירה של התפרצות למקום מגורים, לפי סעיף 406(ב) לחוק העונשין, התשל"ז-1977, ובעקבות כך נדון לחמישה חודשי מאסר ו-12 חודשים מאסר על-תנאי.
המבקש ערער על חומרת העונש לפני בית-המשפט המחוזי בחיפה, שם טען כי נוכח מצבו הנפשי הקשה והעובדה שהוא מטופל בבית-חולים ללוקים בנפשם, מן הראוי לבטל את המאסר שהושת עליו. בית-המשפט המחוזי, בדחותו את הערעור קבע, כי עונשו של המבקש אינו חורג מרמת הענישה הנוהגת, ועל כן אין מקום לשנות ממנו.
בבקשה שבפני עותר המבקש ליתן רשות לערער, הואיל ולהשקפתו שליחתו למאסר עולה כדי עיוות דין.
2.
אין בידי להיעתר לבקשה. הלכה היא כי חומרת העונש לבדה אינה מקימה עילה לקיומו של ערעור נוסף, למעט מקרים חריגים (רע"פ 10231/03 קורן נ' מדינת ישראל , פ"ד נח(1) 646, 650 (2003); רע"פ 5469/08 נחמני נ' מדינת ישראל (טרם פורסם, 23.6.08); רע"פ 7340/07 נסטרוב נ' מדינת ישראל (טרם פורסם, 6.9.07)), ולא מצאתי כי עניינו של המבקש נמנה עם אלה. הנסיבות לקולא, בהן העדר עבר פלילי מכביד ומצבו הנפשי של המבקש, עמדו לנגד עיניהן של ערכאות קמא, ואיני סבור כי נפלה שגגה בתוצאה אליה הגיעו.
אשר על כן, הבקשה נדחית, ועמה נדחית הבקשה לעיכוב ביצוע העונש.
ניתנה היום, כ"ח באדר התש"ע (14.03.2010).
ש ו פ ט