פרטי ההליך
ב
בית המשפט
העליון
רע"פ
2053/09
בפני:
כבוד השופט ס' ג'ובראן
המבקש:
פנחס יפרח
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
בקשת רשות ערעור על פסק דינו של
בית המשפט
המחוזי בבאר שבע
מיום 27.2.09 בעפ 5433/08 שניתן על ידי כבוד הנשיא י' פלפל
החלטה
המבקש הועמד לדין ב בית המשפט לתעבורה באשקלון (תיק ת' 2697/07), בגין עבירה של נהיגה בזמן פסילה, לפי סעיף 67 לפקודת התעבורה [נוסח חדש], התשכ"א-1961 (להלן: פקודת התעבורה ) ; עבירה של נהיגה ללא רישיון נהיגה, לפי סעיפים 10(א)+38(1) לפקודת התעבורה ;
ועבירה של נהיגה ללא פוליסת ביטוח בת תוקף, לפי סעיף 2(א) לפקודת ביטוח רכב מנועי, התש"ל-1970.
על פי עובדות כתב האישום, ביום 3.9.2007 נהג המבקש בטרקטורון, על אף שרישיונו נפסל במסגרת תיק פ.ל. 21/06 בבית המשפט לתעבורה באשקלון. כמו כן, המבקש נהג את רכבו במועד האמור ללא פוליסת ביטוח בת תוקף.
ביום 16.4.2008 הרשיע בית המשפט (כבוד השופטת ד' קליימן ) את המבקש בעבירות שיוחסו לו, בהיעדרו, לאחר שראה באי התייצבותו לדיון הודאה באשמה. בהמשך, גזר בית המשפט את דינו ל-5 שנות פסילה מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה ; כן הוטל עליו קנס בסך 7,000 ש"ח. ביום 6.5.2008 הגיש המבקש לבית המשפט בקשה לביטול פסק הדין, בטענה כי טיפל בבנו, שננשך יום קודם לדיון על ידי חולדה, ובשל כך הוסחה דעתו ולא זכר הוא את דבר הדיון. לטענת המבקש, בכל זאת הגיע הוא לבית המשפט באותו היום, אך פסק הדין כבר ניתן. בית המשפט דחה את בקשתו זו.
על פסק דינו של בית המשפט לתעבורה הגיש המבקש ערעור לבית המשפט המחוזי בבאר שבע (ע"פ 5433/08). המבקש שב וטען, כי איחר לדיון בבית המשפט לתעבורה, מכיוון שהיה עליו לטפל בבנו, שננשך על ידי חולדה יומיים קודם לכן. לגופו של עניין, הכחיש המבקש כי נהג בטרקטורון המופיע בכתב האישום, אשר לטענתו אינו תקין, וחנה כל העת בבית הוריו. עוד נטען, כי גזר הדין שהוטל עליו הינו חמור ובלתי מידתי. לבסוף, עתר המבקש לבטל את פסק דינו של בית המשפט לתעבורה ולקיים דיון חוזר בעניינו.
ביום 27.1.2009 דחה בית המשפט (כבוד הנשיא י' פלפל ) את הערעור בקבעו, כי בדין דחה בית המשפט לתעבורה את בקשתו של המבקש לביטול פסק הדין. זאת, מכיוון שהדיון בעניינו של המבקש נדחה מספר פעמים לאחר שהלה נעדר, וכן מכיוון שבקשתו לביטול פסק הדין הוגשה רק לאחר כשלושה שבועות מיום הדיון. בית המשפט ציין, כי על פי האישור הרפואי שהגיש המבקש, האירוע בו ננשך בנו על ידי חולדה אירע ביום 14.4.2008- יומיים לפני הדיון בבית המשפט לתעבורה. המבקש לא המציא אישור רפואי, לפיו היה עליו להשגיח על בנו במועד הדיון, וכן לא הסביר מדוע לא יכול היה בן משפחה אחר להשגיח עליו במועד זה.
מכאן בקשת רשות הערעור שבפניי, בגדרה שב המבקש על טענותיו בערעור, ומוסיף כי לעניין קולת עונשו יש להביא בחשבון אף את העובדה כי ביתו נפגע פגיעה ישירה מטיל קסאם.
דין הבקשה להידחות, וזאת אף מבלי לקבל את תגובת המשיבה.
עניינו של המבקש כבר נדון בפני שתי ערכאות שונות. ככלל, הלכה היא, כי רשות ערעור לדיון בגלגול שלישי, ניתנת במשורה באותם מקרים חריגים אשר מעוררים שאלה בעלת חשיבות כללית וציבורית החורגת מעניינם הפרטי של בעלי הדין. במקרה שבפניי, הבקשה אינה מעוררת כל שאלה משפטית עקרונית, אשר תצדיק דיון בגלגול שלישי (ראו ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו (3) 123 (1982)). מטעם זה בלבד דין הבקשה להידחות.
למעלה מן הנדרש יצוין, כי אף לגופו של עניין דין הבקשה להידחות. בקשת המבקש לביטול פסק הדין הוגשה לבית המשפט לתעבורה רק בחלוף כשלושה שבועות ממועד מתן פסק הדין, בניגוד לטענת המבקש, לפיה הבקשה הוגשה עוד ביום הדיון. כמו כן, המבקש לא סיפק כל עילה מוצדקת להיעדרותו מהדיון ; האירוע של נשיכת בנו התרחש יומיים קודם לכן, ולכן אין בו כדי להצדיק ההיעדרות. עוד יצוין, כי הדיון בעניינו של המבקש נדחה בעבר מספר פעמים, בעקבות אי הופעתו. לאור כל האמור, בדין נתן בית משפט השלום את פסק דינו בהיעדרו, ובדין נדחתה בקשתו לביטול פסק הדין.
עוד יוער, כי טענת המבקש, לפיה מעולם לא נהג בטרקטורון המופיע בכתב האישום, נטענה בעלמא, מבלי שניתנו לה תימוכין, ומשכך אין בידי להידרש לה.
בכל הנוגע לעונשו של המבקש, הלכה היא כי טענות בנוגע לחומרת העונש כשלעצמן אינן מקימות עילה למתן רשות ערעור בפני בית משפט זה, אלא בנסיבות של סטייה ניכרת ממדיניות הענישה (ראו רע"פ 1174/97 רפאלי נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 24.3.1997)); רע"פ 7201/97 בשירי נ' היועץ המשפטי לממשלה (לא פורסם, 11.12.1997)). בנסיבות המקרה, לא מצאתי כל סטייה שכזו מנורמת הענישה המקובלת בעבירה שביצע המבקש.
בית משפט זה עמד לא אחת על חומרתה היתרה של עבירת הנהיגה בזמן פסילה והצורך בענישה מחמירה בגינה, לאור העובדה כי טמון בה סיכון בטיחותי לציבור הנהגים והולכי הרגל ואף משקפת היא יחס של ביזוי החוק וצווי בית המשפט (ראה למשל רע"פ 3878/05 יעקב בנגוזי נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 26.5.2005)). במקרה דנן, לחובתו של המבקש נזקף אף עברו התעבורתי המכביד, הכולל 113 הרשעות קודמות. כמו כן, כפי שציינה המשיבה בפני בית המשפט לתעבורה, אילו היה המבקש נוכח בדיון, היה בדעתה לעתור למאסר בפועל. לאור כל האמור, לא מצאתי מקום להתערב בפסק דינו של בית המשפט המחוזי.
אשר על כן, הבקשה למתן רשות ערעור נדחית.
ניתנה היום, כ"ז באדר התשס"ט (23.3.2009).
ש ו פ ט