פרטי ההליך
ב
בית המשפט העליון
רע"פ 97 /
2056
בפני: כבוד
הנשיא א. ברק
המבקש: יקותיאל
עשקי
נגד
המשיבה:
מדינת
ישראל
בקשת
רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט
המחוזי
בירושלים מיום 17.2.97 בע"פ 725/97
שניתן
על ידי כבוד הנשיא ו. זיילר והשופטים:
ד.
חשין, י. צור
בשם
המבקש: בעצמו
ה ח ל ט ה
המבקש הורשע בבית משפט השלום בירושלים (כב' השופטת ב' כהנא) בתקיפה (עבירה לפי סעיף 379 לחוק העונשין, התשל"ז - 1977). בית המשפט גזר עליו מאסר על תנאי לתקופה של שלושה חודשים וכן קנס כספי בסך 200 ש"ח. ערעורו של המבקש נדחה על ידי בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' הנשיא ו' זילר וכב' השופטים ד' חשין ו' צור) בלא שנתבקשה תשובת ב"כ המשיבה. בפסק דינם ציינו השופטים: "הערעור כולו, אם בכלל ערעור הוא, ערעור עובדתי".
מונחת בפני בקשת המבקש למתן רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי. המבקש מעלה טענות עובדתיות נגד הכרעת הדין בעניינו וטוען, כי קיימות בנמצא ראיות המחזקות את גרסתו. עוד הוא טוען, כי אין ידו משגת לשלם את הקנס שהוטל עליו.
לאחר שעיינתי בבקשה ובנספחיה נחה דעתי שדין הבקשה להידחות. המבקש אינו מעלה בטיעוניו כל טענה המצדיקה קיום ערעור שני (וראה: ר"ע 103/82 חניון חיפה נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו (3) 123). ערכאת ערעור אינה מקיימת בירור עובדתי מחודש - לא כל שכן שכך הם פני הדברים לגבי ערכאת ערעור שני. גם חומרת עונש, כשלעצמה, אינה מהווה עילה למתן רשות ערעור (וראה: רע"פ 6172/96 חיון נ' מדינת ישראל לא פורסם). מכל מקום, העונש שנגזר על המבקש אינו מופלג בחומרתו - ההיפך הוא הנכון.
הבקשה נדחית.
ניתנה היום, כ"ד אדר ב' התשנ"ז
(2.4.97).
ה
נ ש י א
העתק מתאים למקור
שמריהו
כהן - מזכיר ראשי
97020560.
A01
/דז/