רע"פ 21/04 רע"פ 21/04

בקשת רשות ערעור על החלטת בית-משפט המצווה על הפסקת העיסוק בתחנת הדלק שברשות המבקשים ועל פירוקה.

2.

המבקשים מפעילים עסק של מוניות, ולצורך תידלוקן של המוניות הקימו תחנת תידלוק פנימית המשרתת רק את כלי-הרכב של העסק. תחנת הדלק הופעלה בלא רישיון עסק, ועל כן הוצאו נגד המבקשים שני צווי סגירה מינהליים בהם צוו לחדול מהשתמש בתחנת התידלוק ולפרקה. המבקשים לא קיימו את צווי הסגירה, ועל-כן הוגשו נגדם

כתבי אישום.

3.

המדינה פנתה לבית-המשפט לעניינים מקומיים כסמכותו בסעיף 17 לחוק רישוי עסקים, תשכ"ח-1968, בבקשה כי יורה על הפסקת העיסוק בתחנת הדלק, ומששוכנע כי הפעלתה של תחנת דלק "פיראטית" מסכנת את בטיחותו של הציבור, ציווה בית- המשפט כי הפעלת תחנת הדלק תופסק לאלתר.

4.

על החלטה זו ערערו המבקשים לבית-המשפט המחוזי, אך בית-המשפט סבר כי דינו של הערעור להידחות באשר "אין לו יסוד כלל" ואין הוא אלא בגדר ניסיון להרוויח זמן.

5.

בבקשת רשות הערעור שלפנינו חוזרים המבקשים על טיעוניהם בבית-המשפט המחוזי, ובעיקר על טיעונם כי אין להוציא את צו הפסקת ההפעלה של התחנה מטעמים פורמאליים כגון היעדר רישיון הבנייה. כן טוענים הם כי לא נשקפת סכנה לציבור בשל הפעלת התחנה.

6.

דין הבקשה להידחות. הבקשה אינה מעלה שאלה משפטית או אחרת המצדיקה מתן רשות ערעור לערכאה שלישית, דהיינו, אין היא מעלה שאלה בעלת חשיבות כללית החורגת מעניינו הספציפי של המבקש והמצדיקה דיון בגילגול שלישי (ראה למשל: ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ פ"ד לו(3) 123, רע"פ 10220/03 מסאלחה נ' מדינת ישראל (טרם פורסם) ). גם לגופו של עניין, מסכים אני עם בתי-משפט קמא כי טמונה סכנה פוטנציאלית בהפעלתה של תחנת דלק ללא כל ההיתרים הדרושים, גם אם המ דובר אינו אלא בתחנה המשמשת את רכבי מפעיליה בלבד. בשים-לב לסכנה הטמונה בעסק, ובתיתי דעתי לכך שהמבקשים לא קיימו שני צווי הפסקה שהוצאו נגדם בעבר, נראה לי כי החלטתם של בתי-משפט קמא לצוות על הפסקת העיסוק בתחנת הדלק אינה מצדיקה את התערבותי.

הבקשה לרשות ערעור נדחית ועימה נדחית ממילא גם הבקשה לעיכוב ביצוע.

היום, י"ד בטבת תשס"ד (8.1.2004).

ש ו פ ט

_________________________

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.

04000210_G01.doc

מרכז מידע, טל' 02-6750444 ; אתר אינטרנט,

www.court.gov.il