פרטי ההליך
ב
בית המשפט העליון
רע"פ
2226/02
בפני:
כבוד הנשיא א' ברק
המבקש
:
מעייני
רפאל
נגד
המשיב
ה :
מדינת ישראל
בקשת רשות
ערעור על פסק דינו של בית המשפט
המחוזי
בתל-אביב-יפו בע"פ 70470/01, מיום
19.2.2002,
שניתן על ידי כבוד סגן הנשיא
י'
גרוס והשופטות: א' קובו, מ' רובינשטיין
בשם
המבקש: עו"ד יחיאל פישמן
בשם
המשיבה: עו"ד יריב אבן-חיים
החלטה
לפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (סגן הנשיא י' גרוס והשופטות א' קובו ומ' רובינשטיין) בע"פ 70470/01 בו דחה בית המשפט המחוזי את ערעור המבקש על גזר דינו של בית משפט השלום בתל-אביב-יפו (השופטת נ' לידסקי) בת.פ. 6959/98.
1.כנגד המבקש הוגש לבית משפט השלום בתל-אביב-יפו כתב אישום שייחס לו עבירות מס שונות, ובהן מסירת ידיעה לא נכונה בלא הסבר סביר מתוך כוונה להתחמק מתשלום מס (עבירה על-פי סעיף 117 לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו1975-). המבקש הודה במיוחס לו בכתב האישום. בית משפט השלום (השופטת נ' לידסקי) גזר את עונשו לשמונה חודשי מאסר בפועל, לשישה חודשי מאסר על תנאי ולקנס של 7,500 ש"ח. המבקש הגיש ערעור על גזר דינו של בית משפט השלום לבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (ע"פ 70470/01). בית המשפט המחוזי (סגן הנשיא י' גרוס והשופטות א' קובו ומ' רובינשטיין), לאחר שבחן את טענות המבקש, קבע בסיום פסק דינו כך:
"אין ספק שבמקרה דנן שקלה השופטת הנכבדה את כל שיקולי הענישה הראויים כאשר אין היא מתעלמת גם מנסיבותיו של המערער ובסופו של דבר אף מצאה לנכון להדגיש כי לנוכח נסיבות אלה אין היא ממצה עימו את הדין (עמ' 4 לפסק הדין).
לפיכך, נדחה ערעורו של המבקש.
2.כעת מונחת בקשת רשות ערעור זו לפני. בבקשה טוען המבקש כי בית המשפט טעה כשלא שקל לזכותו את העובדה שהוא הורשע על-פי הודאתו, עליה המליץ בית המשפט, ובכך חסך מזמנו של בית המשפט. כמו כן טען המבקש כי בית המשפט לא התחשב כראוי במצבו הרפואי ובמחלתו. המשיבה מתנגדת לבקשה. טוענת המשיבה כי אין הבקשה מצדיקה את היזקקות בית משפט זה לעניינו של המבקש כערכאה שלישית שתדון בו.
3.לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובת המשיבה לה נחה דעתי כי דין הבקשה להידחות. עניינו של המבקש אינו מעורר שאלה משפטית החורגת מעניינו, והמצדיקה הידרשות של בית משפט זה כדי לבחון אותה (ראו בר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123, 128). במקרה שלפנינו נראה כי בית משפט השלום התחשב בשיקולים המיוחדים למבקש. יחד עם זאת, הוא ציין כי נסיבות המקרה מצדיקות הטלת מאסר בפועל. כך, ציין בית משפט השלום כי המבקש לא ניצל באופן משמעותי את תקופת ההתדיינות כדי לקדם את הליך תשלום חובותיו לרשויות המס. בית משפט השלום ובית המשפט המחוזי מצאו כי הפעלת שיקולי מדיניות הענישה נעשתה כראוי, וכי נסיבותיו האישיות של המבקש גרמו לכך כי לא מוצה הדין עמו. ממילא בית משפט זה אינו נוהג ליתן רשות ערעור שעה שהערעור המבוקש מתמקד בחומרת העונש בלבד (רע"פ 1174/97 רפאלי נ' מדינת ישראל (לא פורסם)).
4.הבקשה נדחית. המבקש יתייצב לריצוי עונשו במזכירות בית משפט השלום בתל-אביב-יפו ביום 15.4.2002, עד לשעה 11:00 בבוקר. הביטחונות שנתן המבקש להבטחת התייצבותו לריצוי עונשו יישארו על כנם.
ניתנה היום, כ"ז בניסן התשס"ב
(9.4.2002).
ה
נ ש י א