רע"פ 2437/11 עאמר דבאבסה נ. מדינת ישראל

א.

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (השופטים כנפי-שטייניץ, מרזל ורומנוב) מיום 8.3.11 בעפ"ת 20420-07-10, בגדרו נדחה ערעור המבקש על הכרעת דינו של בית המשפט לתעבורה בירושלים (השופט כדורי) מיום 9.11.09 ועל גזר דינו מיום 20.5.10 בת"ד 2215-08 . הפרשה עניינה גרימת מוות ברשלנות בתאונת דרכים.

רקע והליכים

ב.

המבקש הורשע לאחר ניהול הוכחות, בעבירות של גרימת מוות ברשלנות, חוסר זהירות, נהיגה רשלנית, מהירות לא סבירה ותאונת דרכים הגורמת חבלה של ממש. לפי עובדות כתב האישום (אשר נקבע על-ידי בית המשפט לתעבורה כי הוכחו כולן), המבקש נהג באוטובוס ביום 27.3.08 שעה 1820 מכיוון ירושלים ליריחו. טרם הגיע לצומת, במרחק מה לפניו, עצרה מכונית על מנת לפנות שמאלה (להלן המכונית הראשונה ). המבקש, ששוחח באותה עת בטלפון (באמצעות דיבורית) שיחה ממושכת, נהג במהירות גבוהה מהמהירות המותרת שלא תאמה את תנאי הדרך ולא היה מרוכז בנהיגה, ועל כן לא הבחין במכונית הראשונה. משהבחין המבקש כי לא יספיק לבלום טרם יפגע באותה מכונית, סטה שמאלה אל הנתיב הנגדי, פגע בחזית השמאלית של המכונית וכן התנגש ברכב נוסף באופן חזיתי (להלן המכונית השניה ). כתוצאה מהתאונה נהרג נהג המכונית השניה, אבי גרינברג ע"ה (להלן המנוח ) ונפגע הנוסע שלידו באופן שהצריך את אשפוזו בבית חולים למשך ארבעה ימים. בנוסף נפצעו נהגת המכונית הראשונה ושני ילדיה באורח קל. העבירות שיוחסו למבקש היו גרימת מוות ברשלנות, חוסר זהירות, נהיגה רשלנית, מהירות לא סבירה ותאונת דרכים הגורמת חבלה של ממש.

ג.

בבית המשפט לתעבורה טען המבקש, כי התאונה נגרמה עקב כשל בבלמים ועקב היעדר נתיב המיועד רק לפניה שמאלה. בית המשפט דחה טענותיו אלה,

בהסתמך על ראיות שונות, ולהלן עיקרן: ראשית, בוחן התנועה העיד, כי שדה הראיה בצומת הוא של 150 מטר , ונהגת המכונית הראשונה העידה, כי עמדה בצומת 10 שניות; על כן, המבקש צריך היה להבחין במכונית הראשונה זמן רב לפני שהבחין בו בפועל. שנית, המבקש עצמו העיד בחקירתו במשטרה, כי לדעתו התאונה נבעה ממהירות וחוסר ריכוז וכי הבלמים היו תקינים טרם התאונה. כן העיד המבקש, כי בחר לסטות שמאלה מיד כשהבחין במכונית הראשונה, ולא לאחר שהבחין כי אינו מסוגל לבלום. על תקינות הבלמים ניתן היה גם ללמוד הן מבדיקתם במוסך והן ממבחן רישוי אותו עבר האוטובוס בהצלחה, שניהם ימים ספורים טרם התאונה. על כן, דחה בית המשפט את חוות דעתו של המומחה מטעם ההגנה, לפיה בעיות בבלמים הן שגרמו לתאונה. כן קבע בית המשפט, כי דו"ח שהכין בוחן התנועה לאחר האירוע בו צוינו מיקומי הבלימה, איננו חד משמעי ואין להסתייע בו לשם פענוח הגורמים לתאונה. בית המשפט קיבל את גירסת נהגת המכונית השניה לנסיבות ולא קיבל את טענת המבקש.

ד.

בית המשפט לתעבורה השית על המבקש עונש של שנה מאסר בפועל, 7 חודשים מאסר על תנאי, פסילת רשיון למשך 20 שנה לאוטובוס ולמשך 15 שנה לכל כלי רכב וכן קנס בגובה 7,000 ₪. בגזר דינו קבע בית המשפט לתעבורה, כי דרגת רשלנותו של המבקש היתה גבוהה, שכן נהג במהירות מופרזת, שעה שאינו מרוכז בנהיגה אלא בשיחת טלפון ממושכת. עוד הוסיף בית המשפט, כי העדרו של נתיב המיועד רק לפניה שמאלה במקום התאונה אינו מפחית ממידת הרשלנות. באשר לעברו

התעבורתי של המבקש ציין בית המשפט, כי במשך השנים צבר המבקש לחובתו 67 עבירות תעבורה שונות, רובן ברירות משפט אך לא "טכניות", ובהן מהירות, אי מתן זכות קדימה להולך רגל, אי ציות לתמרור, מעבר באור אדום ועוד. כפי שעולה מגזר הדין, שירות המבחן ציין בתסקירו שהמבקש לא שיתף עמם פעולה. כיון שאינו מפנים את חומרת מעשיו ואינו נוטל אחריות על שעשה. המליץ שירות המבחן על ענישה מוחשית לרבות מאסר.

ה.

ערעורו של המבקש לבית המשפט המחוזי נדחה. בית המשפט המחוזי קבע, כי הממצאים שעמדו בבסיס הרשעת המבקש נקבעו כדין, וכי המבקש הוא שהיה אחראי לתאונה ולא מערכת הבלמים שנטען כי היתה פגומה. בית המשפט הדגיש, כי המומחה מטעם המבקש בדק אך את סימני הבלימה על הכביש, שאין הכרח כי אכן נגרמו מבלימת האוטובוס ולא כלי רכב אחר, ולא בדק את האוטובוס והבלמים עצמם. לא נתקבלה טענת המבקש, שהוגדרה כאפשרית תיאורטית אך רחוקה ושאינה מעוררת ספק, כי אירעה במערכת הבלמים תקלה בעת התאונה או בסמוך לה. באשר לגזר הדין קבע בית המשפט, כי אין עילה להתערב אף בו - התוצאה החמורה של התאונה בצירוף עברו התעבורתי של המבקש, משמעם כי העונש שהוטל על המבקש אינו חמור יתר על המידה. נקבעה התיצבות לריצוי ליום 3.4.11 (היום).

הבקשה

ו.

ביום 28.3.11 הוגשה הבקשה, וביום לאחריה הוגשה בקשה לעיכוב ביצוע. בבקשה חזר המערער על טענותיו שטען בערעור. בין היתר נטען, כי שגה בית המשפט עת דחה את חוות דעתו של המומחה מטעם ההגנה וכן את הדו"ח שערך בוחן התנועה, וקבע תחתיהם ממצאים מנוגדים. כן נטען, כי העונש שהושת על המבקש חריג בחומרתו, ואינו תואם את רף הענישה המקובל.

דיון והכרעה

ז.

לאחר עיון, אין בידי להיעתר לבקשה. הלכה היא, כי רשות ערעור ניתנת במקרים חריגים המעלים שאלה משפטית או ציבורית חשובה ( ר"ע 103/82

חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו (3) 123, 128;

רע"פ 5108/10 יתיר עטבאי נ' מדינת ישראל

(לא פורסם)). מקרה זה במובהק אינו אחד מאלה. עיקר טענותיו של המבקש עניינן קביעות עובדה של הערכאה הדיונית, בהן אין ערכאת הערעור נוטה להתערב, קל וחומר הערכאה השלישית ( 5399/10

סלאמה נ' מדינת ישראל (לא פורסם)). הכרעת הדין של בית המשפט לתעבורה מפורטת ומנומקת, והיה למבקש יומו הערעורי בבית המשפט המחוזי ששב ובחן את הנסיבות.

ח.

לגופם של דברים, כפי שעולה מהכרעת הדין של בית המשפט לתעבורה ומפסק דינו של בית המשפט המחוזי, ניכר כי הרשעת המבקש נשענת על יסודות איתנים. בית המשפט לתעבורה ציין (עמ' 9) כי המבקש אמר בהודעתו במשטרה, שהתאונה נגרמה בשל אי שמירת מרחק או חוסר ריכוז; בלמי האוטובוס, כאמור, נבדקו אך ימים אחדים טרם התאונה ונמצאו תקינים. על כן, בין היתר, מצא לנכון בית המשפט לתעבורה לקבוע את ממצאיו כאשר קבע.

ט.

באשר לגזר הדין, גם בו אין להתערב. ראשית, אין דרכו של בית משפט זה בבקשות למתן ערעור בגלגול שלישי להתערב בגזר הדין שנקבע על-ידי הערכאות הקודמות, אלא במקרים חריגים שלא נתקיימו בענייננו (רע"פ 6769/98 סעיד נ' מדינת ישראל (לא פורסם)); רע"פ 5308/01 מחאמיד נ' מדינת ישראל (לא פורסם)); ועוד נאמר לא אחת:

"תאונות הדרכים המתרחשות בכבישי הארץ חדשים לבקרים בשל נהיגה רשלנית או פזיזה, גובות מחיר יקר מדי בנפש וכבר נפסק על-ידינו לא אחת כי אין מקום לענישה סלחנית מדי במקרים אלה ויש להעדיף את הצורך להעביר לציבור מסר ברור ומרתיע, אלא אם כן מתברר כי קיימות נסיבות אישיות חריגות ויוצאות דופן המצדיקות סטייה מרמת הענישה הראויה" (ע"פ 5784/04 שחאדה נ' מדינת ישראל (לא פורסם)).

המבקש, נהג אוטובוס ותיק, נהג כשאינו מרוכז ובמהירות מופרזת, וכתוצאה מכך גרם למותו של אדם ולפציעתם של אחרים, תוצאה קשה לכל הדעות. נוכח התנהגות זו, בשים לב לתוצאה וכן לעברו התעבורתי של המבקש, אין להתערב בענישה של מאסר בפועל שהושתה. ער אני למשמעות הן מבחינת היאסרו של מי שלא היה אסור בעבר והן מבחינת המשמעות לפרנסתו; ואולם, אין בכך כדי להצדיק התערבות בגלגול זה.

י.

כאמור, איני נעתר לבקשה, ומכאן גם לבקשה לעיכוב ביצוע, ועל המבקש להתייצב היום לריצוי עונשו.