פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"פ
2695/14
לפני:
כבוד השופט ח' מלצר
המבקשים:
1. מחמד סעיד כאלוחי
2. אימן פקיה
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית
המשפט המחוזי ירושלים (כב' השופטים:0
י'
צבן
,
ר' כרמן
,
ו-
ר' פרידמן-פלדמן
) מתאריך 12.3.2014 ב-עפ"ג 64773-01-14
בשם המבקשים:
עו"ד מיכאל עירוני
החלטה
1.
לפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי הנכבד בירושלים (כב' השופטים: י' צבן , ר' כרמן ,
ו- ר' פרידמן-פלדמן ) מתאריך 12.3.2014 ב-עפ"ג
64773-01-14 , בגדרו נדחה ערעורם של המבקשים על גזר דינו של בית משפט השלום הנכבד בירושלים (כב' השופט א' רון ) מתאריך 22.12.2013 ב-ת"פ 40469-02-13.
להלן אביא הנתונים הדרושים להכרעה.
2.
המבקשים הורשעו, על פי הודאתם, בבית המשפט השלום הנכבד, במגוון רחב של עבירות רכוש ואחרות, כמפורט להלן:
(א)
המבקש 1 הורשע בשני מקרים של קבלת רכב או חלקי רכב גנובים (עבירה לפי סעיף 413י בצירוף סעיף 29(א) ל חוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין )), בחמישה מקרים של התפרצות למגורים לביצוע עבירה (עבירה לפי סעיף 384 בצירוף סעיף 29(א) ל חוק העונשין ), בארבעה מקרים של גניבה (עבירה לפי סעיף 384 בצירוף 29(א) ל חוק העונשין ), בארבעה מקרים של זיוף סימני זיהוי של רכב (עבירה לפי סעיף 413ט בצירוף 29(א) ל חוק העונשין ), ברכישת/החזקת נשק שלא כדין (עבירה לפי סעיף 144(א) בצירוף 29(א) ל חוק העונשין ), בנהיגה פוחזת של רכב (עבירה לפי סעיף 338(א)(1) ל חוק העונשין ), בהפרעה לשוטר במילוי תפקידו (עבירה לפי סעיף 275 ל חוק העונשין ), בתקיפה סתם (עבירה לפי סעיף 379 ל חוק העונשין ) , בהחזקת נכס חשוד כגנוב (עבירה לפי סעיף 413 ל חוק העונשין ), בהיזק לרכוש במזיד (עבירה לפי סעיף 452 בצירוף 29(א) ל חוק העונשין ) ובהפרת הוראה חוקית (עבירה לפי סעיף 287(א) ל חוק העונשין ).
(ב)
המבקש 2 הורשע בשני מקרים של התפרצות למגורים לביצוע עבירה (עבירה לפי סעיף 384 בצירוף סעיף 29(א) ל חוק העונשין ), בשני מקרים של גניבה (עבירה לפי סעיף 384 בצירוף 29(א) ל חוק העונשין ), ברכישת/החזקת נשק שלא כדין (עבירה לפי סעיף 144(א) בצירוף 29(א) ל חוק העונשין ),
בהפרעה לשוטר במילוי תפקידו (עבירה לפי סעיף 275 ל חוק העונשין ), בהחזקת נכס חשוד כגנוב (עבירה לפי סעיף 413 ל חוק העונשין ) ובהפרת הוראה חוקית (עבירה לפי סעיף 287(א) ל חוק העונשין ).
3.
בית משפט השלום הנכבד השית על המבקשים את העונשים הבאים:
על המבקש 1 הושתו: 42 חודשי מאסר בפועל, 6 חודשי מאסר על תנאי לתקופה של שנתיים (כאשר התנאי הוא שהמבקש לא יעבור בתקופה זו עבירה לפי: סימן א' לפרק ח' ל חוק העונשין ; סימן ג' וסימן ד' לפרק ט' ל חוק העונשין ; סימן ח' לפרק י' ל חוק העונשין ; סימן א', סימן ד', סימן ה', סימן ה1 וסימן ט' לפרק י"א ל חוק העונשין ), פסילת רישיון נהיגה למשך שלוש שנים מיום שחרורו מהמאסר, וקנס בסך של 10,000 ש"ח.
על המבקש 2 הושתו: 30 חודשי מאסר בפועל, 6 חודשי מאסר על תנאי לתקופה של שנתיים (כאשר התנאי הוא שהמבקש לא יעבור בתקופה זו עבירה לפי: סימן א' לפרק ח' ל חוק העונשין ; סימן ג' וסימן ד' לפרק ט' ל חוק העונשין ; סימן ח' לפרק י' ל חוק העונשין ; סימן א', סימן ד', סימן ה', סימן ה1 וסימן ט' לפרק י"א ל חוק העונשין ), וקנס בסך של 6,000 ש"ח.
המבקשים ערערו על גזר דינם לבית המשפט המחוזי הנכבד, אך זה דחה את ערעורם. מכאן בקשת רשות הערעור.
טענות המבקש
4.
המבקשים חוזרים על טענותיהם, כפי שאלו הועלו בפני בית המשפט המחוזי הנכבד. בין היתר המבקשים טוענים כי יש להקל בעונשם לאור נסיבותיהם האישיות, תהליך השיקום שעברו, ועקרון אחידות הענישה.
דיון והכרעה
5.
לאחר שבחנתי את טענותיהם של המבקשים הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות . אביא את נימוקי לקביעה זו מיד בסמוך.
6.
הלכה היא כי רשות ערעור "בגלגול שלישי" תנתן רק במקרים שבהם מתעוררת שאלה בעלת חשיבות משפטית, החורגת מעניינם של הצדדים הישירים להליך (ראו: רע"א 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123 (1982); רע"פ 4515/07 אבו שנב נ' מדינת ישראל (17.10.2007)), או במקרים שמתגלה בהם אי-צדק בולט, או מתעורר חשש כי נגרם למבקש עיוות-דין (עיינו: רע"פ 2222/ 13 חיחיאשווילי נ' מדינת ישראל (2.5.2013)). זאת ועוד: במקרים שבהם הבקשה מתייחסת רק לחומרת העונש, ההלכה היא שרשות ערעור תינתן רק במקרים נדירים במיוחד, שבהם ניכרת סטייה משמעותית ממדיניות הענישה המקובלת, או הראויה, בהתאם לנסיבות העניין (ראו למשל: רע"פ 3929/09 דהן נ' מדינת ישראל
(16.08.2009)).
7.
כל טענותיהם של המבקשים נוגעות אך ורק לעניינם האישי ואין בהן סוגיה משפטית החורגת מעניינם הפרטני. כך גם, טענותיהם של המבקשים נבחנו כבר על ידי בית המשפט השלום הנכבד, ונלקחו בחשבון בגזירת הדין, ונבחנו בשנית על ידי בית המשפט המחוזי הנכבד אשר הותיר את גזר הדין על כנו.
8.
נוכח האמור, סבור אני כי טענותיהם של המבקשים אינן מגלות עילה לדיון ב"גלגול שלישי" בפני בית משפט זה.
לפיכך
– הבקשה נדחית .
ניתנה
היום, ו' באדר התשע"ה (25.2.2015).
ש ו פ ט