רע"פ 2795/06 ניסים קטרי נ. מדינת ישראל

1.בכתב-אישום שהוגש כנגד המבקש, ניסים קטרי, נטען, כי בעת שנסע במכוניתו פגע בהולכת רגל שחצתה את הכביש במעבר חציה. לאחר שמיעתן של ראיות הצדדים, הורשע המבקש בבית-משפט לתעבורה בתל-אביב-יפו בעבירות של אי-מתן זכות להולך רגל לחצות במעבר חציה בבטחה ובנהיגה בקלות ראש, עבירות לפי תקנה 67(א) לתקנות התעבורה וסעיפים 62(2) ו-38(2) לפקודת התעבורה. בית-המשפט ביכר את גרסת המשיבה לאחר שנוכח לדעת כי ראיותיה אמינות, ודחה את גרסתו של המבקש לפיה נבהלה האישה ונפלה מבלי שהמכונית פגעה בה כלל. דינו של המבקש נגזר לשלושה חודשי פסילת רישיון בפועל, ארבעה חודשי פסילה על תנאי והוא חויב לשלם קנס בסך 1,200 ש"ח.

2.המבקש ערער כנגד פסק-הדין לפני בית-המשפט המחוזי בתל-אביב. לטענתו, עניינו בא בגדרם של החריגים בהם על בית-משפט שלערעור לבחון בשנית ממצאי מהימנות, שכן לא היה מקום לאמץ את גרסת המשיבה. עוד נטען, כי בית-המשפט לתעבורה התעלם מעדותו של עד אובייקטיבי ומהימן מטעם ההגנה, חייל שנכח בזירת התאונה. בית-המשפט המחוזי דחה את הערעור, תוך שהוא מציין כי גרסת ההגנה לפיה נפלה האישה באופן עצמאי, נטולת כל היגיון.

3.כעת עותר המבקש כי תינתן לו רשות לערער על פסק-דינו של בית-המשפט המחוזי, תוך שהוא שב וטוען כי לא היה מגע פיזי בין האישה והמכונית בה נהג.

4.דין הבקשה להידחות. הלכה היא כי רשות ערעור בפני ערכאה שלישית אינה ניתנת כדבר שבשגרה, אלא אך במקרים בהם עולה שאלה בעלת אופי כללי, העשויה להשפיע על ציבור רחב של בעלי דין (ראו: רע"פ 10231/03 ציון קורן נ' מדינת ישראל , פ"ד נח (1) 646 ; ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו (3) 123; רע"פ 2603/06 יהודאי נ' מדינת ישראל (טרם פורסם)). טיעוניו של המבקש מתמצים בטענות שהעלה זה מכבר בערעור, וכולן עוסקות בעניינו הפרטני בלבד. זאת ועוד, בקשתו כי יתקבלו השגותיו בשאלות של עובדה ומהימנות, היא מסוג העניינים שערכאת ערעור תיעתר לה במקרים חריגים בלבד, והדברים נכונים בבחינת קל וחומר כאשר מדובר בערכאת ערעור שנייה (ראו ע"פ 522/84 סביחאת נ' מדינת ישראל , פ"ד מא(1)551, 555-556; ע"פ 7024/93 פלח נ' מדינת ישראל ,

פ"ד מט(1) 2, 17-18). אכן, גם להלכות אלו נקבעו חריגים, אולם סבורני כי עניינו של המבקש אינו נמנה עליהם.

אשר על כן, הבקשה נדחית.