רע"פ 2891/14 אחמד אבו גאנם נ. הועדה המקומית לתכנון ובניה ברמלה

1.

לפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז (כב' השופטת הבכירה נ' אהד ) מתאריך 10.3.2014 ב-עפ"א 54303-01-14, בגדרו נדחה ערעורו של המבקש על החלטת בית משפט השלום ברמלה (כב' השופטת ר' גלט ) מתאריך 12.12.2013 ב-בב"נ 49083-05-12.

לצד בקשת רשות הערעור, עותר המבקש גם לעיכוב ביצוע צו ההריסה המנהלי שהוצא על ידי המשיבה ביחס למבנה, מושא הבקשה שבפני.

להלן אפרט בתמצית את הנתונים הנדרשים להכרעה בבקשת רשות הערעור.

תמצית העובדות וההליכים הקודמים

2.

בתאריך 22.5.2012 הוציאה המשיבה צו הריסה מנהלי (להלן: צו ההריסה ) המורה למבקש להרוס מבנה בן 4 קומות בשטח כולל של 660 מ"ר הממוקם בשכונת ג'ואריש ברמלה, אשר המבקש הקים ללא היתר בניה כדין (לעיל ולהלן: המבנה ).

3.

מועד ביצוע צו ההריסה נדחה מעת לעת בידי בית משפט השלום ברמלה הנכבד, ובתאריך 14.4.2013 הורה בית משפט השלום על הארכת תוקפו של צו ההריסה למשך 60 יום, דהיינו, עד לתאריך 14.6.2013.

4.

בתאריך 1.7.2013 הגישה המשיבה לבית המשפט השלום "בקשה דחופה להארכת מועד לביצוע צו הריסה מנהלי בהסכמת הצדדים" (להלן: הבקשה הדחופה ) בגדרו התבקש בית משפט השלום להאריך את מועד ביצוע צו ההריסה ב-120 ימים נוספים. בתאריך 2.7.2013 נעתר בית המשפט לבקשה, בהחלטה בזו הלשון: "כמבוקש. אני מורה על הארכת המועד לביצוע צו ההריסה המנהלי ב-120 ימים נוספים".

פרשנותה של החלטה זו של בית המשפט נתונה למחלוקת בין הצדדים, ותלויה בתוכנה של הבקשה הדחופה – המבקש טוען כי משמעות ההחלטה הינה הארכת ההיתר להרוס את המבנה עד 120 ימים מיום סיום תקופת ההארכה הקודמת (כלומר עד לתאריך 14.10.2013). לעומתו, המשיבה טוענת כי מתוכן הבקשה הדחופה עולה כי מדובר בהחלטה ל עיכוב ביצוע צו ההריסה ב-120 יום מיום מתן ההחלטה (כלומר עד לתאריך 2.11.2013), אשר לאחריהן ייכנס צו ההריסה לתוקף ויינתנו 30 ימים נוספים לביצועו.

5.

בתאריך 21.11.2013 הוגשה מטעם המשיבה בקשה נוספת להארכת מועד לביצוע צו ההריסה, זאת בטענה כי בעקבות הימצאותם של גדרות ומבנים על המקרקעין, נבצר ממנה לבצע את צו ההריסה. המבקש התנגד לבקשה זו וטען כי המשיבה לא הוכיחה את טענתה לגבי הגורם המעכב את הביצוע ועל כן אין להאריך את מועד ביצוע צו ההריסה. בנוסף לכך, המבקש טען כי אין להיעתר לבקשת המשיבה משום שזו הוגשה לאחר תפוגת צו ההריסה (על פי גישתו, כפי שהוצגה בפיסקה 4 שלעיל). לעומתו, המשיבה טענה כאמור, כי הבקשה הוגשה בתוך תקופת תוקפו של צו ההריסה.

בית המשפט השלום הנכבד (כב' השופטת ר' גלט ) קיבל את עמדת המשיבה הן ביחס למועד תפוגת צו ההריסה והן ביחס לגופה של הבקשה, והאריך את מועד ביצוע צו ההריסה. כן קבע בית המשפט כי גם אם הבקשה להארכת המועד הוגשה לאחר תפוגת צו ההריסה – בית המשפט רשאי להאריכו בדיעבד.

על החלטה זו ערער המבקש לבית המשפט המחוזי מרכז (כב' השופטת הבכירה נ' אהד ) , וזה דחה את ערעורו מן הטעמים שהועלו בהחלטת בית המשפט השלום הנכבד, ואף הטיל על המבקש הוצאות לדוגמא בסך של 35,000 ש"ח בגין ניצול לרעה של ההליך המשפטי.

מכאן הבקשה שבפני.

טענות המבקש

6.

טענותיו של המבקש, חוזרות בעיקרן על הדברים שהועלו בערכאות הקודמות. במסגרת זו המבקש טוען כי הבקשה להארכת מועד לביצוע צו ההריסה הוגשה לאחר תפוגת צו ההריסה, והארכה בדיעבד של צו הריסה המנהלי ניתן להעניק רק בנסיבות חריגות, אשר לא מתקיימות לטענתו במקרה דנן.

דיון והכרעה

7.

לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה

להידחות . להלן יפורטו בקצרה הנימוקים למסקנתי זו.

8.

הלכה ידועה היא כי רשות ערעור ב-"גלגול שלישי" תנתן על ידי בית משפט זה רק במקרים שבהם הבקשה מעוררת שאלה בעלת חשיבות משפטית, החורגת מעניינם של הצדדים להליך (ראו: ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123 (1982); רע"פ 4515/07 אבו שנב נ' מדינת ישראל (17.10.2007), או במקרים שמתגלה בהם אי-צדק בולט, או מתעורר חשש כי נגרם למבקש עיוות-דין (עיינו: רע"פ 2222/13 חיחיאשווילי נ' מדינת ישראל (2.5.2013)).

9.

בגדרי הבקשה שבפני, המבקש לא טען כלל כי עניינו מעלה טעם כלשהו החורג מענייננו הפרטני. זאת ועוד, טענותיו של המבקש נבחנו הן על ידי הערכאה הדיונית והן על ידי ערכאת הערעור, והמבקש לא הצליח להוכיח כי בקביעותיהם מתעורר חשש לאי-צדק בולט, זאת נוכח העובדה שבנסיבות מסוימות – הארכה בדיעבד של צו הריסה אפשרית היא (השוו: רע"פ 710/02 דדו נ' ראש עיריית חיפה (2.6.2002)). מעבר לכך, המבקש כלל לא מערער בבקשתו על כך שהמבנה נבנה ללא היתר, והטענה שבבסיס בקשתו נוגעת רק באפשרות הארכת צו ההריסה (שהוצא כדין). משכך, אין במקרה שלפני גם משום עיוות דין.

10.

נוכח כל האמור לעיל – בקשת רשות הערעור נדחית . משנדחתה בקשת רשות הערעור, נדחית ממילא אף הבקשה לעיכוב ביצוע.