פרטי ההליך
ב
בית המשפט העליון
רע"פ 710/02
בפני:
כבוד השופטת ד' דורנר
המבקשים
:
1. משה דדו
2. סימה שושן
נגד
המשיבים
:
1. ראש עיריית חיפה ויו"ר הוועדה המקומית
לתכנון ובניה חיפה
2. הוועדה המקומית לתכנון
ובניה חיפה
3. היועץ המשפטי לממשלה
בקשת
רשות ערעור על פסק-דין בית-המשפט המחוזי בחיפה מיום 19.12.01 בע"פ 1189/00
שניתן על-ידי כבוד סגן-הנשיא ח' פיזם והשופטים א' רזי וש' שטמר
בשם המבקשים: עו"ד
יואל גולדברג
בשם המשיבים 2-1: עו"ד
דגנית קורן
החלטה
בתאריך 9.10.97 הוציאו המשיבים 2-1 (להלן: המשיבים) צו הריסה מינהלי לתוספת בניה בלתי חוקית של המבקשים. בתגובה פנו המבקשים לבית-המשפט לעניינים מקומיים בחיפה בבקשה לביטול הצו. בדיון שנערך בתאריך 23.3.98, ביקש בא-כוח המבקשים לחזור בשם מרשיו מן הבקשה לביטול הצו, בכפוף לכך שתינתן להם שהות של כשישה חודשים לפעול לקבלת היתר-בניה. בית-המשפט לעניינים מקומיים קבע, כי בכפוף להסכמת הצדדים, הבקשה תימחק וכי ניתן יהיה לבצע את הצו החל מתאריך 1.11.98, אלא-אם-כן יקבלו המבקשים היתר-בניה כדין לפני מועד זה.
עקב תקלה טכנית אצל המשיבים, אף לאחר שחלפו שישה החודשים, הצו לא בוצע בתוך שלושים ימים. רק בתאריך 4.2.99 התגלתה הטעות והמשיבים פנו לבית-המשפט לעניינים מקומיים בחיפה בבקשה להאריך את מועד ביצוע הצו ובית-המשפט נעתר לבקשתם.
המבקשים ערערו לבית-המשפט המחוזי, אשר דחה את ערעורם, וכך הסביר:
כתב המחוקק כי "צו ההריסה לא יבוצע" אולם לא כתב כי צו ההריסה יהיה "בטל" או כי הוא "יפקע" בתום שלושים הימים. מכאן יש ללמוד שניתן יהיה להאריך את הצו, גם אם עברו שלושים הימים על פי צו של בית-משפט אשר ייקח בחשבון את כל הנסיבות של המקרה.
...
אומנם המטרה בחקיקה הייתה לתת כלי יעיל ומהיר כדי לאכוף את הוראות חוק התכנון והבניה, על מנת למנוע בניה בלא היתר ולהשיב המצב לקדמותו ... אולם מטרה זאת אינה נוגדת את השארת הסמכות בידי בית-המשפט להאריך את המועד במקרים בהם יש הצדקה לפעול כך.
...
הבקשה לביטול צו ההריסה המינהלי נדחתה בהסכמת [המבקשים], כך שאין מחלוקת, כי הבניה הייתה ללא היתר כדין ושהמערערים הסכימו, שיש להורסה עם תום תקופת העיכוב. [המבקשים] לא ניצלו את התקופה שניתנה להם כדי לקבל ליגליזציה. בנסיבות אלה, בבואנו לאזן בין צורכי הציבור שהוראות חוק התכנון והבניה, בענייננו בהקשר לבניה כדין, יכובדו, וקל וחומר כאשר הבניה היא בהיקף ניכר, המראה על זלזול בהוראות החוק, לבין "הענשת" הציבור [והמשיבים] בשל חוסר תשומת לב או הרשלנות באי ביצוע הצו מיד כאשר נסתיימה הדחייה, דעתי היא שיש להעדיף את זכות הציבור שהבניה תהיה על פי היתרים כדין.
מכאן הבקשה שבפניי למתן רשות ערעור, שבגידרה טענו המבקשים, כי צו הריסה מינהלי, שלא בוצע בתוך שלושים ימים, כאמור בסעיף 238א(ט) לחוק התכנון והבניה, תשכ"ה1965- (להלן: החוק), פקע ולא ניתן עוד להאריכו. לטענת המבקשים, שאלת סמכותו של בית-המשפט להאריך את מועד ביצועו של צו הריסה לאחר שלא בוצע בתוך שלושים ימים היא שאלה שטרם נבחנה על-ידי בית-משפט זה. לבסוף טענו המבקשים, כי אף אם לא פקע הצו, אין להאריכו משעבר זמן כה רב.
מנגד טענו המשיבים, כי עם חלוף המועד לביצוע הצו, הצו אינו בטל אלא שהרשות מנועה על-פי חוק מלבצעו, אלא אם האריך בית-המשפט את המועדים הקבועים בחוק בין מראש ובין בדיעבד. בהקשר זה הפנו המשיבים לבג"ץ 654/88 זברגה נ' יושב-ראש הוועדה המחוזית מחוז מרכז (לא פורסם) ולעת"מ (ת"א) 1040/98 נקש נ' ישב-ראש הוועדה המקומית בני ברק , פד"מ ב(2) 183.
מחוות-דעת היועץ המשפטי לממשלה עולה, כי אכן אין פסק-דין של בית-משפט זה, שדן בסוגיה באופן ישיר ומפורש. ואולם, לדעת היועץ המשפטי, צו הריסה מינהלי אינו פוקע בחלוף שלושים ימים מיום הגשת תצהיר המהנדס אל יושב-ראש הוועדה המקומית. היועץ המשפטי לממשלה הבהיר, כי לטעמו, בחלוף שלושים הימים האמורים, "לא יבוצע צו הריסה מינהלי", אך בית-המשפט רשאי להאריך את תקופת שלושים הימים - בין במהלך התקופה ובין לאחריה. כך, על-פי לשון החוק ועל-פי תכליתו. ואולם, לדעת היועץ המשפטי לממשלה, יש לנהוג בזהירות רבה בהארכת תוקפו של צו הריסה מינהלי, ואין מקום להיענות לבקשות מסוג זה על דרך שגרה. לבסוף, ציין היועץ המשפטי לממשלה, כי בנסיבות העניין יש מקום להאריך את מועד ביצוע הצו וזאת לאור העובדה שהמבקשים הם אלו שביקשו לעכב את ביצוע הצו בשישה חודשים, ועד היום לא פעלו לקבלת היתר-בניה, ואף בנו מעל תוספת הבניה מבנים נוספים ללא היתר אשר בגינם הוצאו צווי הריסה מינהליים חדשים.
לנוכח תשובת המשיבים ועקב התנהגותם של המבקשים, אשר אף ברי כי לא נגרם להם עיוות דין, אינני רואה מקום להיעתר לבקשה למתן רשות ערעור. כאמור, עיכוב ביצועו של הצו למשך שישה חודשים ניתן לפי בקשתם המפורשת של המבקשים לפעול לקבלת היתר-בניה, ובמהלך אותם שישה חודשים ואף עד היום לא טרחו לעשות כל מעשה המקדם את קבלת היתר-הבניה ואף לא הגישו בעניין זה כל בקשה. מהודעות המשיבים אף עולה, כי המבקשים הגדילו לעשות ובנו מעל תוספת הבניה מבנים נוספים ללא היתר.
אשר-על-כן, הבקשה למתן רשות ערעור נדחית.
ניתנה היום, כ"ב בסיוון תשס"ב
(2.6.02).
ש
ו פ ט ת