פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"פ
2975/08
בפני:
כבוד השופט א' א' לוי
המבקש:
מחמד אחואסה
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט
המחוזי בבאר-שבע, ע"פ 4541/07, מיום 2.3.08, שניתן בפני כבוד הנשיא י' פלפל
בשם המבקש:
עו"ד גלעד אבני
החלטה
לאחר ששתי ערכאות קמא דחו את השגות המבקש לענין פגמים שבנוהל, שעל-פי טענתו נפלו בהליך הוצאתו של צו הריסה מנהלי למבנה שבנה, מצביע בא-כוחו המלומד על ליקוי נוסף, המצוי לכאורה בכך שיושב-ראש הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה, שתחת ידו יצא הצו, לא קיים את חובתו שעל-פי חוק להיוועץ בנציגו של שר המשפטים בוועדה המחוזית. דא עקא, שמן הבחינה העובדתית אין שחר לטענה זו. בהעתקו של צו ההריסה, שצירף המבקש לעתירתו, ציין יושב-ראש הוועדה המחוזית מפורשות כי הצו ניתן לאחר התייעצות עם עורך-הדין מ' דיין, נציגו של שר המשפטים בוועדה המחוזית דרום. המבקש, ביודעו זאת, נאחז בטענה ולפיה על כתב הפנייה לאותו נציג חתם, בשמו של יושב-ראש הוועדה המחוזית, אדם אחר. אך בכך אין מאום. עיקר הוא, שתשובתו של נציג השר, ולפיה אין הוא רואה כל מניעה משפטית לקיום הצו, הונחה בפניו של יושב-ראש הוועדה בטרם חתם עליו. בכך מולאה חובת ההיוועצות עליה מצווה סעיף 238א(ב1)(2) לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965, וברי כי כל פגם מן הסוג הנטען לא נפל.
טענתו האחרת של המבקש, ולפיה בא הוא בגדר מי ש"רואה עצמו נפגע על ידי צו הריסה מינהלי" (סעיף קטן ז(1) לחוק) ומכאן זכותו לעתור לביטול הצו, אינה צריכה לפנים כלל, באשר אין חולק כי ערכאות קמא דנו לגופן בהשגותיו על הצו.
אין, אפוא, עילה להתיר ערעור שני, והבקשה נדחית.
ניתנה היום, א' בניסן התשס"ח (06.04.08).
ש ו פ ט