רע"פ 2978/11 אוריאל עתאלי נ. מדינת ישראל

א.

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (סגן הנשיאה סגל והשופטים הכהן וגרינברגר) בתיק עפ"ג 2072-11-10 מיום 28.2.2011, בו התקבל חלקית ערעור המבקש על גזר דינו של בית משפט השלום (השופט רון) מיום 20.9.2011 בתיק פ' 5744/07. עניינה של הבקשה, השגה על השתת עונש מאסר בפועל בגין עבירות של אי דיווח לפי פקודת מס הכנסה.

ב.

המבקש הורשע, על פי הודאתו - ולאחר שהשגות שונות באשר להכרעה להגיש כתב אישום בנסיבות נדחו - בעשר עבירות של אי הגשת דוחות למס הכנסה במועד בחברות בהן היה מנהל (לפי סעיפים 216 יחד עם 224א לפקודת מס הכנסה), ובארבע עבירות של אי הגשת דוחות אישיים. בגזר הדין התייחס בית משפט השלום לעובדה, שהמבקש לא הסיר את כל מחדליו, לשווי החברות שהמבקש היה מנהלן ולהיקף עסקיהן ולעברו הפלילי של המבקש - אם כי בעבירות מסוג שונה - שבגינן ריצה המבקש בעבר עונש של עבודות שירות. בנסיבות אלה הושתו על המבקש שמונה חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי, קנס (120,000 ₪) והתחייבות להימנע מעבירות בעתיד. ביום 28.2.2011 קיבל בית המשפט המחוזי את ערעור המבקש באופן חלקי. נקבע, כי בית משפט השלום לא נתן דעתו להסרה חלקית של המחדלים לפני מתן גזר הדין (הגשת הדוחות האישיים), וכי לאחר מתן גזר הדין הוגשו גם הדוחות של החברות. מסיבה זו הועמד עונש המאסר בפועל על חמישה חודשים בלבד.

ג.

כלפי פסק דין זה הוגשה הבקשה המנומקת והמפורטת שלפנינו, שלא הניחה אבן שלא הפכה. בין היתר נדרשת הבקשה לנסיבותיו האישיות של המערער (כנמסר איש חסד, העובד קשה לפרנסת משפחתו), אשר נפל "מאיגרא רמא לבירא עמיקתא"; לכך שמדובר, לשיטת המבקש, בעבירות "טכניות" (במובחן, לשיטתו, מעבירות של דיווח כוזב) שעיקרן בחברות בהן שימש המבקש מנהל אך לא בעל מניות; להסרת המחדלים, לחלוף הזמן ולבחירת המדינה לנקוט בהליך פלילי שעה שדרך המלך היא הליך אזרחי או מינהלי. נטען, כי העונש שהושת על המבקש חורג מתחום הענישה המקובל בעבירות מסוג זה; הוזכר, כי מדובר במאסר בפועל המושת בגין עבירת אחריות קפידה; והוזכרו הטענות שהועלו בערכאות הקודמות (ובכללן העובדה שלשתיים מהחברות מונו כונסי נכסים, דבר אשר לשיטת המבקש מנע ממנו באופן מעשי להגיש דוחות).

ד.

ואולם, לאחר העיון חוששני כי אין בידי להיעתר לבקשה. כידוע, רשות ערעור בגלגול שלישי נשקלת אך במקרים המעוררים שאלה משפטית או ציבורית חשובה (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123, 128; רע"פ 6481/95 ימין נגד מדינת ישראל (לא פורסם)), ולמעשה אף המבקש אינו טוען כי עניינו בא בגדרים מצומצמים אלה. אכן, במקרים מסוימים ניתנה רשות ערעור גם במקרים שאינם מעוררים שאלות כאמור, ואף לגבי חומרת העונש (אם כי בחלק מהמקרים להם נדרש המבקש (ראו סעיף 41 לבקשה) נעשה הדבר בהסכמת המדינה). ואולם, מדובר במקרים חריגים , שכן ככלל "טענות בדבר חומרת העונש, כשלעצמן, אינן מהוות עילה למתן רשות ערעור בפני ערכאה שלישית" (רע"פ 2114/10 בדראן נ' מדינת ישראל (לא פורסם)).

ה.

המקרה הנוכחי אינו בא בגדרים מצומצמים אלה, והכלל הוא כי נתונים לאדם שני ימיו השיפוטיים ולא שלושה. לענייננו לא למותר להזכיר את דברי בית משפט השלום לגבי התנהלות המבקש לאורך השנים:

"גם אם לא זומן הנאשם 9 (המבקש - א"ר) לשימוע כעין פורמלי... אין להתעלם מכך שזומן לבירורים פעמים הרבה , וניתנה לו אפשרות נרחבת לומר את דברו ולבקש כל בקשה שנראתה לו לנכון... בפני בית המשפט אסמכתאות לפעולות אכיפה בעניינו של הנאשם 9 בגין עבירות קודמות, עוד משנת 1995 (!) ... ביחס לחלק מנכסי החברות מונו כונסי נכסים, ואף במאמר מוסגר אציין בנקודה זו את עדות הכונס, עו"ד בר הלל, גם ביחס לתום ליבו של הנאשם 9 : '... מר עטאלי מאחורי גבי מכר את הנכס...'...

ניתן לקבוע שאפילו היה מקום ליישום מדיניות שיפוטית מן הסוג בו מצדדת ההגנה... לא הנאשמים דנן הם אלה שראוי היה לזכותם. ביחס לכולם קדם לכתב האישום הליך ארוך וממושך, במשך שנים, בו נתאפשר לכל אחד מהם להסיר את מחדליו, לבקש ארכות ושאר בקשות סבירות, לרבות, כי תינתן לו האפשרות לפיתרון מינהלי, ולמרות כל זאת הנה אנחנו כאן" (עמודים 18-17 להכרעת הדין בבית משפט השלום; ההדגשות הוספו - א"ר).

עוד נזכיר, כי כאמור, המבקש ריצה בעבר עונש מאסר על דרך של עבודות שירות ("בגין עבירת אלימות שבוצעה בשנת 2005" - כלשון בית משפט השלום בגזר דינו מיום 20.9.2010); ואת הבקשה לרצות את העונש שהושת בתיק זה בעבודות שירות יש לבחון גם על רקע עובדה זוז. בית המשפט המחוזי בחן בדקדקנות את התיק והכריע אמנם להקל עם המבקש, כנזכר, אך לא ראה להרחיק עד לעבודות שירות, ואין טעם מבורר להתערבות בכך. סוף דבר, עם כל הצער שבעניין לא נמצאה בנסיבות עילה להתערב בהחלטת שתי הערכאות הקודמות, לפיה העונש הראוי הוא מאסר בפועל שלא בעבודות שירות.

ו.

אין בידי איפוא להיעתר למבוקש. המבקש יתייצב לריצוי העונש לאחר חג הפסח, במועד ובמקום שנקבעו בפסק דינו של בית המשפט המחוזי.