פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"פ 3008/11
בפני:
כבוד השופט א' רובינשטיין
המבקש:
יגאל אביטבול
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז מיום 22.3.11 ב
עפ"ג 10382-02-11 שניתן על-ידי סגן הנשיאה טל, השופט דותן והשופטת
וינברג-נוטוביץ
בשם המבקש:
עו"ד אלי אור
החלטה
א.
בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז (סגן הנשיאה טל, השופט דותן והשופטת וינברג-נוטוביץ) בתיק עפ"ג 10382-02-11 מיום 22.3.11, בגדרו נדחה ערעורו של המבקש על גזר דינו של בית משפט השלום ברחובות (סגן הנשיאה לוי) בת"פ 1490-09 מיום 30.12.10. במוקד הבקשה - השגת המבקש על חומרת העונש שהושת עליו בגין עבירות של אי הגשת דו"חות לפי פקודת מס הכנסה [נוסח חדש].
רקע והליכים
ב.
המבקש הורשע על פי הודאתו בשלוש עבירות של אי הגשת דו"חות למס הכנסה במועד במסגרת שתי חברות אותן ניהל, עבירות לפי סעיף 216 לפקודה בצירוף סעיף 224א לפקודה; העבירות מתייחסות לשנים 2007-2006. כעולה מגזר דינו של בית משפט השלום, בכתב האישום נכלל מנהל נוסף (להלן הופמן ) שלקח חלק פעיל בניהולה של אחת החברות, אך כתב האישום נגדו הומר בקנס מינהלי.
ג.
בגזר דינו (מיום 30.12.10) קבע בית משפט השלום, כי יש לשקול לחומרה את עברו הפלילי של המבקש בתחום עבירות המע"מ; הודגש, כי המערער ביצע את העבירות נשואות בקשה זו, כאשר היה תלוי ועומד נגדו כתב אישום בגין עבירות מע"מ, ולאחר שכתב אישום נוסף נגדו הומר בקנס מינהלי. כן נשקלה לחומרה הישנותן של העבירות בשתי חברות, ובאחת מהן במשך שנתיים. עם זאת קבע בית המשפט כי יש לשקול לקולה את הסרת המחדלים על ידי המבקש (לאחר הגשת כתב האישום); את העובדה שבסופו של יום לא נגרע כסף מאוצר המדינה; ואת נסיבותיו האישיות של המבקש, לרבות מצבו הכלכלי. בנסיבות אלה הושתו על המבקש 3 חודשי מאסר שירוצו בדרך של עבודות שירות; 6 חודשי מאסר מותנים, והתנאי הוא שלא יעבור איזו מן העבירות בהן הורשע (לרבות ניסיון או סיוע); קנס בסך 4,000 ₪; והתחייבות בסך 10,000 ₪ להימנע ממעורבות בעבירות בהן הורשע במשך שנה.
ד.
ערעור שהגיש המבקש לבית המשפט המחוזי נדחה ביום 22.3.11. נקבע, כי לא נפל פגם בגזר דינו של בית משפט השלום, אשר הביא בחשבון את כלל השיקולים הרלבנטיים. טענת המבקש, לפיה הופלה ביחס להופמן - נדחתה אף היא, מן הטעם שהנסיבות לחומרה שנשקלו לחובתו אינן מתקיימות ביחס להופמן.
הבקשה
ה.
כלפי פסק דין זה הוגשה (ביום 14.4.11) הבקשה שלפנינו בה נטען, בין היתר , כי עונשו של המבקש חורג ממדיניות הענישה הנוהגת בכגון דא, המתאפיינת בהשתת מאסרים מותנים וקנסות, ולחלופין בקנסות מינהליים. עוד נטען, כי לא היה מקום להבחין בין המבקש לבין הופמן, שכן אף אם האחרון נעדר עבר פלילי - יש לשקול לחומרה את מחדליו הנוספים שלא נכללו בכתב האישום, ופורטו בדו"ח מחלקת החקירות של רשות המס מיום 6.1.10.
דיון והכרעה
ו.
לאחר העיון אין בידי להיעתר לבקשה. הלכה היא, כי טענות בדבר חומרת העונש, כשלעצמן, אינן מהוות עילה למתן רשות ערעור אלא במקרים של סטיה ניכרת ממדיניות הענישה הנוהגת (רע"פ 2496/07 משה נ' מדינת ישראל
(לא פורסם); וראו לאחרונה בעבירות דומות רע"פ 2978/11 עתאלי נ' מדינת ישראל (לא פורסם)). חרף טענות המבקש - לא מצאתי כי העונש שהושת עליו חורג ממתחם הענישה המקובל, נוכח אופי העבירות ונסיבות ביצוען. אציין גם, כי לדידי אין ללמוד מפסקי הדין שהוצגו על ידי המבקש בדבר מדיניות הענישה הנוהגת בעבירות מסוג זה, שכן הנסיבות המקלות ששימשו להצדקת עונש מקל בחלק מן המקרים - אינן מתקיימות בעניינו של המבקש (כך למשל, בת"פ 1363/06 (ראשון לציון) מדינת ישראל נ' גבריאל (לא פורסם) מצא בית המשפט, כי נסיבותיו הייחודיות והקשות של הנאשם מצדיקות מאסר מותנה) ובמקרים אחרים לא התקיימו כלל הנסיבות המחמירות המתקיימות בענייננו. מכל מקום, המדיניות השיפוטית בכגון דא צריך שתהא הרתעתית ומעוגנת כשיקול בכורה באינטרס הציבורי, כמובן בלא התעלמות מנסיבות אישיות בענישה, שהיא אינדיבידואלית.
ז.
לא ראיתי להלום גם את טענת ההפליה, לכאורה, בין המבקש להופמן. המבקש אמנם טוען, כי יש לזקוף לחובתו של הופמן גם מחדלים שלא נכללו בכתב האישום (לשיטתו "מעין עבר פלילי"), ואולם מחדלים אלה לא התבררו בהליך פלילי, מסיבות שאינן בפנינו, ובאופן טבעי לא נתנו להם בתי המשפט אותו משקל. מגזר דינו של בית המשפט השלום אנו למדים גם כי בעבר הוענקה למבקש ההזדמנות שניתנה להופמן במקרה זה - המרת כתב האישום בקנס מינהלי, אך המבקש לא השכיל לנצל הזדמנות זו לחזור לדרך הישר, וכעת אין לו להלין אלא על עצמו.
ח.
לבסוף אדגיש, וזו עיקר בעיני, כי אין לקבל את גישת המבקש לפיה מאסר מותנה או קנס מינהלי הם העונשים ההולמים בעבירות מן הסוג בהן הורשע. בית משפט זה עמד לא פעם על חומרת עבירות המס לסוגיהן:
" נוכח פגיעתה הקשה של עבריינות המס במשק, בכלכלה, במגוון היבטים חברתיים הנוגעים לנטל תשלום המיסים, ואף בשל הקושי הרב שבחשיפתה, יש לנקוט ביד קשה בטיפול בעבירות אלה ולהעניק משקל מיוחד להיבט ההרתעתי של העבריינים, במסגרת שיקולי הענישה (ע"פ 624/80 חברת וייס ארנסט בע"מ נ' מדינת ישראל , פ"ד לה(3) 211, 218-217 (השופט, כתוארו אז, ברק)."
אף אם במקרה דנא לא נגרע בסופו של יום כסף מקופת המדינה, כפי שציין בית משפט השלום, עבירות מהסוג בהן הורשע המערער מחייבות את רשויות המס למאמצי אכיפה מרובים, הגוזלים משאבי ציבור רבים. משמעות האכיפה היא מלחמה כדי למנוע גניבה מכיסנו הקולקטיבי; ועל כן יש לנקוט במדיניות ענישה מרתיעה גם בעבירות אלה, ואין ענייננו חורג מכך.
ח.
אין בידי איפוא להיעתר למבוקש. המבקש יתייצב בפני הממונה על עבודות שירות במועד ובמקום שנקבעו בפסק דינו של בית המשפט המחוזי.
ניתנה היום, כ"ג בניסן התשע"א (27.4.11).
ש ו פ ט