פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"פ
3032/10
בפני:
כבוד השופט א' א' לוי
המבקש:
סוארקה עזיזה
נ ג ד
המשיבה:
הוועדה המקומית לתכנון ובנייה עיריית לוד
בקשת רשות ערעור על פסק-דינו של בית
המשפט המחוזי מרכז, בעפ"א 12750-12-09, מיום 15.3.10, שניתן על ידי השופטת
אוהד נוגה – ובקשת עיכוב ביצוע
בשם המבקשת:
עו"ד מוחארב יוסף
החלטה
1.
בעקבות ביצוען של עבודות בנייה ללא היתר, הוצא על ידי המשיבה, בחודש יולי 2009, צו הריסה מינהלי. המבקשת עתרה לבית-משפט השלום ברמלה לבטל את הצו, אולם בקשתה נדחתה לאחר שנמצא כי מדובר בצו שניתן כדין ובעקבות בנייה ללא היתר אשר נועדה לקבוע עובדות בשטח. בית-המשפט המחוזי, בפניו הביאה המבקשת את השגותיה, דחה את הערעור בהדגישו כי גם אם בעתיד יהיה ניתן להכשיר את הבנייה, אין בכך כדי למנוע את ביצוע הצו.
2.
בבקשה שבפני עותרת המבקשת ליתן לה רשות לערער על פסק-דינו של בית המשפט המחוזי. לגישתה, תוקפו של צו ההריסה המנהלי פג משחלפו 30 ימים ממתן ההחלטה על דחיית בקשתה לביטולו (25.11.09). זאת, מכוח הוראתו של סעיף 238א(ט) לחוק התכנון והבנייה, תשכ"ה-1965, שזו לשונו:
"בכפוף לאמור בסעיף קטן (ב1)(3) לא יבוצע צו הריסה מינהלי אם חלפו שלושים ימים מיום הגשת התצהיר כאמור בסעיף קטן (א) או מיום מתן ההחלטה של בית המשפט הדוחה את הבקשה לביטול הצו, אם ניתנה החלטה כאמור, הכל לפי המאוחר; ורשאי בית המשפט להאריך את תקופת 30 הימים, אם ראה כי מן הנכון לעשות כן."
3.
דין הבקשה להידחות. בית-משפט זה עמד, לא אחת, על כך שאין ממש בטענה לפיה תוקפו של צו הריסה פג בנסיבות בהן התמשך הדיון בהשגות נגדו (רע"פ 709/09 דוויק נ' הועדה המקומית לתכנון ובנייה (טרם פורסם, 12.02.09); ע"א 4998/07 שרון נ' עיריית חיפה (טרם פורסם, 08.06.07); רע"פ 10681/07 חמדאן נ' הועדה המקומית לתכנון ובנייה (טרם פורסם, 19.12.07)). דברים אלה נכונים, מקל וחומר, מקום בו המתנגד לצו הוא זה שיזם את ההליכים שעיכבו את ביצוע הצו.
נוכח האמור, הבקשה נדחית, ועמה נדחית הבקשה לעיכוב ביצועו של צו ההריסה.
ניתנה היום, י"ד באייר התש"ע (28.04.2010).
ש ו פ ט